ביום כיפור המתקרב, כשהכבישים בישראל כמעט ישתתקו ורעש המכוניות יפנה את מקומו לצלילים שבדרך כלל נבלעים בו, ייתכן שנשמע פתאום ביתר בהירות את ציוץ הציפורים. מחקר חדש מציע שהשינוי הזה אינו רק נעים לאוזן: צלילי הציפורים עשויים לתרום לרוגע ולתחושת הרווחה, ואילו אפילו רעש תנועה חלש עלול לפגוע בהשפעתם המיטיבה.
המחקר, שפורסם בכתב העת People and Nature, נערך בידי חוקרים מאוניברסיטת סארי וממוסדות נוספים בבריטניה. הוא כלל שני ניסויים: מחקר מקוון בהשתתפות 1,529 תושבי בריטניה, במדגם מייצג מבחינת גיל, מגדר ואזור מגורים, וניסוי מעבדתי שבו השתתפו 62 סטודנטים. בניסוי השני נבדקה גם תגובתם הגופנית של המשתתפים באמצעות מדידת השונות בקצב הלב.
בין ציוץ ציפורים לרעש התנועה
החוקרים ביקשו לבדוק אם עוצמתם ומורכבותם של ציוצי הציפורים משפיעות על תחושת הרווחה, ואם רעשי תנועה עלולים לצמצם או לבטל את התועלת של צלילי הטבע. לצורך המחקר הם הרכיבו קטעי שמע מהקלטות נפרדות של שירת ציפורים וקריאותיהן. בכל קטע נשמע מספר זהה של ציפורים: חמישה פרטים משלושה מינים. כך יכלו החוקרים לבחון את השפעת מאפייני הצלילים, בלי שהבדלים במספר הציפורים או המינים ישפיעו על התוצאות.
קטעי השמע נבדלו בעוצמתם, במורכבותם ובאופן שבו הצלילים התפרסו על פני תדרים וזמן. לכל קטע נוספה אחת משלוש רמות של רעש תנועה: ללא רעש, רעש חלש בעוצמה יחסית של 43 דציבלים או רעש חזק בעוצמה יחסית של 63 דציבלים.
למה ציוץ ציפורים מרגיע אותנו?
(צילום: Shutterstock)
רמת הרעש הנמוכה הייתה מתחת להמלצת ארגון הבריאות העולמי לרעש מתנועת כלי רכב בשעות היום, העומדת על 53 דציבלים, והורכבה מקולות של כביש מהיר. ברמת הרעש הגבוהה שולבו קולות של כביש מהיר ושל סביבה עירונית. כל משתתף האזין לתשעה קטעי שמע בסדר אקראי. לאחר כל קטע הוא התבקש לדרג את תחושת הרווחה שלו, את מידת הרגיעה וההתאוששות שחווה ואת יכולתם של הצלילים לספק לו הפוגה משגרת היום-יום.
אפילו רעש חלש פגע ברוגע
הממצא המרכזי היה ברור: קטעי שמע שכללו רעש תנועה חלש או חזק קיבלו ציונים נמוכים משמעותית מקטעים שלא כללו רעש תנועה. הפגיעה נרשמה בתחושת הרווחה, במידת הרגיעה וההתאוששות וביכולתם של הצלילים לספק תחושה של שיקום נפשי.
ההשפעה השלילית ניכרה גם ברמת הרעש הנמוכה, שהייתה מתחת להמלצת ארגון הבריאות העולמי. ככל שרעש התנועה היה חזק יותר, כך ציוני הרווחה היו נמוכים יותר. הפגיעה הייתה בולטת במיוחד כאשר רעש התנועה היה חזק וגם צלילי הציפורים היו עוצמתיים או מורכבים יותר. החוקרים מעריכים שייתכן שהשילוב יצר גירוי יתר: כמות גדולה מדי של צלילים, שהובילה לתגובה שלילית יותר ולפגיעה בתחושת הרוגע.
רעשי כלי רכב הנשמעים לצד צלילי הטבע עלולים לעורר תגובת דחק גופנית
(צילום: Shutterstock)
לעומת זאת, לא נמצאה השפעה ישירה וברורה של מורכבות ציוצי הציפורים על הרווחה הנפשית. כאשר לא נשמעו רעשי תנועה, קטעי שמע ברמות שונות של מורכבות ועוצמה לא נבדלו באופן עקבי בתוצאות. כלומר, ציוצים מורכבים יותר לא היו בהכרח מרגיעים יותר.
הצעירים חשו רווחה רבה יותר
אחד הממצאים המרכזיים נגע למספר מיני הציפורים שהמשתתפים חשבו שהם שומעים. ככל שהם העריכו שבקטע נשמע מגוון גדול יותר של ציפורים, כך הם דיווחו על רווחה גבוהה יותר, על רגיעה רבה יותר ועל תחושת התאוששות חזקה יותר.
הממצא בולט במיוחד משום שבכל קטעי השמע נשמע מספר זהה של מינים ופרטים. ההבדל לא נבע ממגוון אמיתי, אלא מהאופן שבו המשתתפים תפסו את הצלילים.
ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית מומחיתצילום: בן יצחקיברוב המקרים חשבו המשתתפים שהם שומעים את מספר המינים הגדול ביותר בקטעי שמע בעלי מורכבות בינונית. ייתכן שצלילים כאלה אפשרו להם להבחין ביתר קלות בין שירים, קריאות ודפוסים שונים. הממצאים מחזקים מחקרים קודמים, שלפיהם המגוון הביולוגי שאנשים חושבים שהם חווים עשוי להשפיע על תחושת הרווחה שלהם יותר מהמגוון שנמדד בפועל.
ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית מומחית, מסבירה כי "אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שלא רק מה שקיים בסביבה משפיע עלינו, אלא גם האופן שבו אנחנו תופסים אותה. בפועל, המשתתפים שמעו בכל ההקלטות מספר זהה של מיני ציפורים, אך ככל שהם תפסו את הסביבה כמגוונת יותר, כך הם דיווחו על רווחה גבוהה יותר ועל תחושת שיקום חזקה יותר. מבחינה פסיכולוגית, הממצא מתחבר להבנה שאיננו מגיבים למציאות באופן 'נקי'. הקשב שלנו, הפרשנות שאנחנו מעניקים לסביבה והמשמעות שאנחנו מייחסים לה משפיעים על החוויה הרגשית שלנו".
המשתתפים הצעירים נטו לדווח על רווחה גבוהה יותר בעקבות ההאזנה
(צילום: Shutterstock)
משתתפים שהעידו כי יש להם ידע רב יותר על ציפורים נטו לדווח על רווחה גבוהה יותר. בחלק מהבדיקות הם גם העריכו שהם שומעים מגוון גדול יותר של מינים. גם קשר חזק יותר לטבע נקשר לציוני רווחה גבוהים יותר, ואילו רגישות גבוהה לרעש נקשרה לפחות רוגע ולתחושת התאוששות חלשה יותר.
גם המשתתפים הצעירים נטו לדווח על רווחה גבוהה יותר. החוקרים מציעים כי ייתכן שהסיבה לכך היא שבממוצע, לצעירים יש שמיעה טובה יותר, ולכן ייתכן שהם חוו את ההקלטות באיכות גבוהה יותר. עם זאת, הם מדגישים כי אי אפשר לקבוע שזה אכן ההסבר.
"אפשר לחשוב על קולות הטבע גם כעל הזמנה להפנות לרגע את הקשב החוצה, אל הצלילים, השינויים והפרטים שסביבנו", מוסיפה גבאי. "כך אנחנו עוברים מעיסוק מתמשך במחשבות, במשימות ובתכנון, להתמקדות בחוויה שמתרחשת כאן ועכשיו. במובן הזה, ייתכן שחלק מההשפעה המשקמת של הטבע קשור בדיוק למעבר הזה: ממצב של מאמץ ועומס קוגניטיבי למצב שבו אנחנו פשוט מבחינים במה שקורה סביבנו. לא מדובר בהכרח בטכניקת הרגעה, אלא בהזדמנות למערכת הקשב לפעול לרגע באופן פחות מאומץ".
הגוף הגיב לרעש התנועה
בניסוי המעבדתי נמדדה השונות בקצב הלב, כלומר ההבדלים בפרקי הזמן שבין פעימה אחת לבאה אחריה. שונות גבוהה יותר נחשבת בדרך כלל לסימן למצב רגוע יותר, ואילו שונות נמוכה יותר עשויה להעיד על תגובת דחק מוגברת.
סביבה עירונית ירוקה, שקטה ונגישה עשויה לתמוך ברווחה הנפשית של התושבים
(צילום: Shutterstock)
בחלק מהבדיקות נמצאה שונות נמוכה יותר בקצב הלב כאשר המשתתפים האזינו לצלילי טבע שאליהם נוספו רעשי תנועה, לעומת האזנה לצלילי הטבע בלבד. הממצא עשוי להעיד כי רעשי כלי רכב הנשמעים לצד צלילי הטבע עלולים לעורר תגובת דחק גופנית. עם זאת, התוצאה לא הופיעה בכל סוגי הצלילים שנבדקו.
מסר סביבתי וציבורי
לדברי החוקרים, לממצאים יש משמעות גם לתכנון ערים. הקמת פארקים ושטחים ירוקים לבדה אינה מבטיחה שהציבור יוכל ליהנות ממלוא התועלת של צלילי הטבע, משום שרעשי הכבישים הסמוכים עלולים לפגוע בה.
גבאי מדגישה כי "חשוב שלא להפוך את הממצאים לעוד המלצה אישית ל'טיפול עצמי'. היכולת שלנו להירגע ולהתאושש אינה תלויה רק בכלים שאנחנו מפעילים בעצמנו. גם הסביבה שבה אנחנו חיים יכולה להוסיף עומס או להפחית אותו. אדם יכול להשתמש בכלים להרגעה, אך בסביבה עמוסה ורועשת המערכת עדיין נדרשת להתמודד עם גירויים מתמשכים. לכן יש כאן גם מסר סביבתי וציבורי: סביבה עירונית שקטה, נגישה ועשירה בטבע יכולה להיות חלק מהתנאים התומכים ברווחה הנפשית".
הטבע מנסה להרגיע אותנו, אבל רעש המכוניות מפריע
(צילום: Shutterstock)
החוקרים הציעו להפחית את מהירות הנסיעה ברחובות הסמוכים לפארקים, לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולהוסיף צמחייה צפופה בגובה הקרקע לאורך גבולות הפארקים, כדי לצמצם את חדירתם של רעשי התנועה.
למחקר יש כמה מגבלות. קטעי השמע הורכבו מהקלטות נפרדות ולא הוקלטו בשלמותם בסביבה טבעית. נוסף על כך, בניסוי המעבדתי נמשך כל קטע האזנה דקה אחת בלבד, פרק זמן קצר מאוד לצורך מדידת השונות בקצב הלב. לכן החוקרים ממליצים לפרש בזהירות את הממצאים הגופניים ולערוך מחקרים נוספים באמצעות קטעי האזנה ארוכים יותר והקלטות מסביבות טבעיות.
המחקר התמקד בשמיעה בלבד, אף שחוויית הטבע מושפעת גם מחושים נוספים ומההתאמה בין מה שאדם רואה לבין מה שהוא שומע. ובכל זאת, החוקרים מסכמים כי ציוץ ציפורים עשוי להיות מרכיב משמעותי בקשר שלנו עם הטבע, ואילו רעשי תנועה, אפילו בעוצמה נמוכה יחסית, עלולים לפגוע בתועלת הזאת.
