פערים מדאיגים בין המרכז לפריפריה: רק 27% מהמתמחים במחלקות הפנימיות בפריפריה עברו את בחינת שלב א' בהתמחות – לעומת יותר מ-80% מהמתמחים במרכז הארץ. כך נחשף בכנס מנהלי המחלקות הפנימיות של האיגוד הישראלי לרפואה פנימית שנערך בסוף השבוע.
בחינות ההתמחות במקצועות הבסיס נערכות בשני שלבים: בחינת שלב א' (בכתב) שמתקיימת אחת לשנה ובחינת שלב ב' (בעל-פה) שמתקיימת פעמיים בשנה. לדברי ד"ר חפצי גרין, מזכירת האיגוד ומנהלת מחלקה פנימית בבית החולים קפלן, גם בבחינת שלב ב' נרשם פער ניכר – אחוז המעבר בפריפריה עמד על 64.5%, לעומת 93.5% במרכז.
2 צפייה בגלריה
"אין בפריפריה הדרכות למתמחים, שנעדרים מהמחלקות בבוקר". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, טען כי מתווה קיצור התורניות, שהחל לפני כשנה וחצי בבתי חולים בפריפריה, "הזניק את המצוקה במחלקות הפנימיות לשמיים, והרחיב את הפערים". לפי המתווה, המתמחים בבתי החולים העמק, סורוקה, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, זיו, המרכז הרפואי צפון (פוריה), ברזילי, יוספטל וכן בשלושת בתי החולים בנצרת מגיעים לעבודה בשעה 13:00 ומסיימים בין השעות 08:00 ל-10:00 בבוקר למחרת, כלומר תורנות של בין 19 ל-21 שעות, לעומת תורנות של 26 שעות במרכז.
פרופ' אבישי אליס: "אין בפריפריה הדרכות למתמחים, שנעדרים מהמחלקות בבוקר, ואין הוראה, כי אין את מי ללמד. רצף הטיפול בחולים כבר לא קיים. המטופלים במחלקות עם מתווה הקיצור פוגשים כל יום רופאים אחרים, ובקרב הבכירים יש שחיקה גדולה"
לדברי פרופ' אליס, "אין בפריפריה הדרכות למתמחים, שנעדרים מהמחלקות בבוקר, ואין הוראה, כי אין את מי ללמד. רצף הטיפול בחולים כבר לא קיים. המטופלים במחלקות עם מתווה הקיצור פוגשים כל יום רופאים אחרים, ובקרב הבכירים יש שחיקה גדולה. אני משוכנע שיבוא יום, ותקום ועדת חקירה לבחון איך נכשלה ההתמחות ברפואה פנימית בפריפריה", הוסיף.
"להשוות תנאים, זה לא הוגן"
לטענת פרופ' ליאוניד ברסקי, מנהל החטיבה הפנימית בסורוקה, מאז החל מתווה קיצור התורנויות, מצב המחלקות הפנימיות הורע. "25 שנה לא הוסיפו אף מיטה פנימית בבית החולים. יש אצלנו שבע מחלקות פנימיות, ובכל אחת מטפלים ביותר מ-4,000 מטופלים בשנה. אנחנו רעבים לעוד מיטות", אמר. "חלוקת התקנים השתנתה. צריך להשוות תנאים בין מרכז המדינה לפריפריה. זה פשוט לא הוגן".
מתווה קיצור התורניות החל כאמור לפני כשנה וחצי, לאחר מאבק של יותר מעשור. המתווה הוחל בפריפריה תחילה מתוך רצון של משרד הבריאות לחזק את הפריפריה, כך שתינתן לה עדיפות על המרכז במשיכת כוח אדם איכותי. ואולם, נראה כי לפי המומחים המצב בשטח הפוך. "אני לא רואה את המתמחים, שנלחמו על קיצור שעות התורנות, מתדפקים על שערי מחלקתי בפריפריה. אני רואה אותם במחלקות הפנימיות במרכז הארץ, שבהן תורנויות המתמחים נותרו 26 שעות, והם יודעים היטב למה", סיפר ד"ר ניזאר חיגאזי, מנהל פנימית במרכז הרפואי העמק. "סיימו אצלי ארבעה מתמחים עכשיו, אבל אף אחד לא רוצה להישאר כמומחה במחלקה בתנאים הגרועים שבהם בבוקר המחלקה ללא מתמחים, ורק המומחים עובדים. נגמר ההיגיון".
ד"ר ניזאר חיגאזי: "סיימו אצלי ארבעה מתמחים עכשיו, אבל אף אחד לא רוצה להישאר כמומחה במחלקה בתנאים הגרועים שבהם בבוקר המחלקה ללא מתמחים, ורק המומחים עובדים. נגמר ההיגיון"
הפערים החמורים בין המרכז לפריפריה שעלו בכנס, משתקפים גם בדוח משרד הבריאות שפרסמנו בשבוע שעבר, ולפיו בפריפריה קיים ריבוי רופאים בוגרי מוסדות בחו"ל שנפסלו על ידי משרד הבריאות ברפורמת יציב (שהסדירה את ההכשרה בבתי ספר לרפואה בחו"ל), דבר המייצר חולשה ברמה הקלינית באזורים אלו ומוביל לקושי בגיוס מומחים ומתמחים מצטיינים לפריפריה. במחוז צפון למשל, חלקם של הרופאים החדשים בוגרי מוסדות בחו"ל שאינם מאושרים יותר, עומד על 52%, הנתון הגבוה ביותר מבין המחוזות.
פרופ' אבישי אליסבשנת 2024, ניתנו 2,637 רישיונות חדשים ברפואה, מספר שיא ביחס לשנים הקודמות. ואולם, 72% מהרופאים החדשים בישראל בשנה זו הם בוגרי חו"ל (כולל עולים חדשים) – 32% מהם בוגרי מוסדות לרפואה בחו"ל שנפסלו במסגרת רפורמת יציב, שהסדירה את סטנדרט ההכשרה של סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל. במסגרת רפורמה זו אושרו ללימודי רפואה רוב המוסדות הנמצאים במדינות ה-OECD (המפותחות), ומוסדות מסוימים במדינות שאינן ב-OECD, כך למשל אושרו כמה מוסדות בירדן וברומניה.
בקרב בוגרי מוסדות מאושרים בחו"ל ניכר ייצוג גבוה של המגזר הערבי, עם 63% בוגרים ערבים לעומת 36% יהודים. בקרב בוגרי מוסדות שאינם מאושרים, יש ייצוג גבוה במיוחד של ערבים, שהם 90% מהבוגרים, לעומת 10% יהודים. רוב הבוגרים של מוסדות שאינם מאושרים הם גברים מהמגזר הערבי.
רייצ'ל ברנר שלם, מנהלת אגף בכיר תכנון כוח אדם במערכת הבריאות, אמרה באחרונה ל-ynet כי "כשאנשים מצטיינים מגיעים לפריפריה, הם מבינים שאין להם אופק מקצועי מספיק חזק, ואת זה אנחנו רוצים לשנות. זה מין מעגל של מקצועיות יחסית נמוכה באזורים אלה. בסוף כשמתמחה צעיר, סטודנט או סטאז'ר רוצה להפוך להיות רופא מעולה, הוא מבין שלא יהיה לו כר למידה מספיק איתן במחלקות בפריפריה, בשל היעדר לעיתים של מומחים חזקים או עמיתים מצטיינים". ברנר שלם ציינה בנוסף כי בפריפריה יש פחות הזדמנויות מחקר, ומענקי המחקר נמוכים יותר, וגם תנאי העבודה עלולים להיות קשים יותר.
כנס מנהלי המחלקות הפנימיות עסק גם בעניין כישלון "מודל התמרוץ" של המחלקות הפנימיות, בהובלת משרדי האוצר והבריאות. המודל החל ב-2022, ומטרתו הייתה לתמרץ את בתי החולים על ההשקעה בשיפור היעילות והתפקוד של המחלקות הפנימיות. בשנתיים הראשונות הועבר הכסף לפי גודל המחלקות הפנימיות, ולא לפי התפקוד שלהן ורמת ההשקעה. הכסף נבלע בתוך תקציבי בתי החולים ולא הגיע לייעודו, שהוא כאמור המחלקות הפנימיות עצמן. רכז הבריאות באגף התקציבים באוצר, דניאל פדון, הודה בכנס כי היה כשל ביישום המודל, וכי אכן הכסף הועבר בשנתיים הראשונות לפי גודל.
נדב בן יוסף, סגן ראש מנהלת שיבא נגב ולשעבר מנהל האגף לפיקוח על האשפוז במשרד הבריאות, שיתף באתגרים: "אין אינטרס למנהל בית חולים לקלוט עוד חולים בפנימיות מעבר ל-100%, כי לא מקבלים תגמול. זה הבדל עצום בין כלכלת בריאות היפותטית, לבין מה שקורה בשטח".
תמחור שונה למחלקה פנימית
פרופ' דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי השרון, אמר כי במחלקות הפנימיות "שוכבים מונשמים, לפעמים אפילו כמה חודשים, עם אנטיביוטיקות יקרות, אבל המחלקות לא מתוגמלות בהתאם. ובכלל, כשעובר אליי חולה מטיפול נמרץ, ברגע אחד התמחור עליו יורד, ואינו משקף את המציאות".
ד"ר אסנת לב ציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ויו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים, טענה: "כשאנחנו מבקשים מחולים להשתחרר, והמשפחות מסרבות, קופות החולים מתנערות מאחריות ומפסיקות לשלם. אנחנו מעבירים לאשפוזי הבית את החולים הצעירים והבריאים יחסית מהמיון, ודאי לא את החולים עם ריבוי מחלות רקע ומורכבויות".
ד"ר אסנת לב ציון קורחצילום: המרכז הרפואי שמיר אסף הרופאד"ר לב ציון-קורח הוסיפה כי משרד הבריאות טועה בכך שמאפשר למנהלי בתי החולים גמישות בפיזור תקני רופאים. לדבריה, תקנים שניתנים למחלקות הפנימיות, צריכים להיות ייעודיים למחלקות הפנימיות. "כשנכנסתי לתפקידי כמנהלת בית חולים, היה לי תקציב מסוים, והתלבטתי אם לשפץ את מיון היולדות, אבל החלטתי לשפץ את פנימית ו', למרות שכלכלית זו טעות. זאת ההוכחה כמה אני מאמינה בחשיבות המחלקות הפנימיות", סיפרה.
במהלך הכנס הודיע פרופ' אליס כי לאחר עשור בתפקיד יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, בכוונתו לפרוש. "ראיתי כמשימת חיי את הובלת האיגוד לרפואה פנימית. רעייתי היתה עדה יומיום למאבקים, לכעסים להתרגשות ולתקווה ממשאים ומתנים. הגיע הזמן לבחור הנהגה חדשה לאיגוד", אמר.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, שנכח גם הוא בכנס, אמר כי "מחלקה פנימית הוא המקום שבו מצטלב הטיפול הרפואי עם ראיית החולה והמחלה. כשר הבריאות, אני מכיר בכך שהמציאות רחוקה מלהיות נסבלת, המסדרונות מלאים, והעומס כבד. כסף ותכנון רפואי הוא נושא שלא דנו בו כ-30 שנה, ואנו שוקדים עליו היום". השר בישר למנהלי המחלקות כי משרד הבריאות פועל להסדרת הסטאז' בארץ. "בימים הקרובים נפרסם מתווה חדש לסטאז' בשתי פעימות. במקביל, אנחנו פועלים גם רבות בעניין ההתמחות בקהילה".
בארגון המתמחים "מרשם" תקפו בתגובה: "אין גבול למניפולציות ולשקרים. האיגוד לרפואה פנימית מציג לכאורה אחוזי מעבר של מתמחים בבתי החולים שבהם קוצרו תורנויות כדי להוכיח את הטענות ההזויות כאילו קיצור התורנויות מוביל לכשלון בבחינות. אלא שהרוב המוחלט של בתי החולים שהוא עצמו מציג הם בתי חולים שבהם בכלל לא קוצרו תורנויות. מתוך הרשימה לא קוצרו תורנויות בלניאדו, מעייני הישועה, בני ציון, וולפסון, השרון, אסותא, קפלן ובהלל יפה".
עוד אמרו: "מאוקטובר 2023 אנחנו מתריעים כי למלחמה יש מחיר. הגיוס למילואים והשלכות המלחמה פגעו קשות ביכולת של המתמחות והמתמחים ללמוד לבחינות, בפרט במתמחי הפריפריה שנמצאים באזורי העימות. הדבר נכון במיוחד במקצועות כמו רפואה פנימית שבהם נדרש ידע נרחב וזמן הכנה משמעותי. במקום להילחם בעוולות, האיגוד בוחר להילחם בקיצור התורנויות – תוך עיוות הנתונים וטשטושם".
