כמעט שנתיים חלפו מאז מותו של אלכס בוטין בן ה-33 מסידני אוסטרליה, אבל עבור אחותו איזבלה הסיפור רחוק מלהסתיים. בריאיונות שהעניקה בימים האחרונים היא מבקשת להפוך את הטרגדיה המשפחתית לאזהרה, בעיקר לצעירים שנחשפים ברשת להבטחות על בניית שריר, שריפת שומן והתאוששות מהירה באמצעות פפטידים וחומרים אחרים. לדבריה, הדרך שהובילה את אחיה אליהם החלה הרבה קודם, כנער חסר ביטחון שנכנס לחדר הכושר ורצה בעיקר להיות גדול יותר.
בוטין היה בן 17 כשהחל להתאמן בחדר הכושר. לדברי אחותו, הרצון שלו להיות גדול ושרירי יותר התחזק לאחר שחברתו באותם ימים נפרדה ממנו ואמרה לו שהוא "קטן וקצת רזה". בחדר הכושר הוא הכיר מתאמנים מבוגרים ושריריים ממנו, שהציעו לו להשתמש בסטרואידים כדי להגדיל את מסת השריר במהירות.
גלריה
דניאל בוטין מת בגיל צעיר 33. הרופאים אומרים שלשימוש הממושך בפפטידים בהזרקה הייתה השפעה על ליבו
(צילום: אינסטגרם)
אך מה שהתחיל כניסיון לשנות את הגוף הפך לשימוש שנמשך יותר מעשור. לפי משפחתו, לצד הסטרואידים החל בוטין בהמשך להשתמש גם בפפטידים לא מאושרים שניתנו בהזרקה. איזבלה סיפרה כי לאורך השנים ראתה את אחיה משתנה. את הנער שהיה היא מתארת כמתוק, פגיע וחסר ביטחון, ואילו בתקופת השימוש בחומרים הופיעו, לדבריה, גם תוקפנות, חרדה, דיכאון ותלות.
ב-16 באוקטובר 2024 יצא בוטין לארוחת ערב עם חברים. לאחר שחזר לביתו הוא התמוטט ונמצא שם ללא רוח חיים. בכמה מהדיווחים בתקשורת, תואר מותו כהתקף לב, וכך תיארה אותו גם אחותו. עם זאת, לפי רשת ABC האוסטרלית, בדוח שלאחר המוות נרשמה כסיבת המוות מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). לדברי האחות, הרופאים אמרו למשפחה שלשימוש הממושך של אחיה בחומרים הייתה השפעה על ליבו. עם זאת, מהמידע שפורסם עד כה לא ניתן לקבוע בוודאות שחומרים אלו היו הגורם הישיר למותו.
"לא היה לי מושג שפפטידים עלולים להיות מסוכנים" אלכס בוטין ואחותו איזבלה
(צילום: אינסטגרם)
לאחר מותו מצאה המשטרה בביתו חומרים שונים ששימשו לפיתוח גוף. לפי ABC, בין החומרים נמצאו גם חומרים המשמשים לעידוד הגוף לייצור טסטוסטרון מחדש לאחר שדוכא עקב שימוש בחומרים הורמונליים. איזבלה סיפרה כי גילתה שאחיה משתמש גם בפפטידים רק כמה שנים לפני מותו. כשהעלתה בפניו חששות, לדבריה, הוא הרגיע אותה. חבר המליץ לו עליהם, הוא אמר לה, והם בטוחים. "לא היה לי מושג שהם עלולים להיות מסוכנים", סיפרה לאחר מותו.
מה באמת יש בבקבוקון?
פפטידים הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו, והמונח מתייחס לקבוצה רחבה מאוד של חומרים. חלק מהתרופות המבוססות על פפטידים הן תרופות מוכרות ומאושרות שנמצאות בשימוש רפואי. האזהרות של הרשויות אינן מתייחסות לפפטידים כמקשה אחת, אלא בעיקר למוצרים לא מאושרים שנמכרים מחוץ למסגרות רפואיות מפוקחות.
בשנים האחרונות התפתח סביב מוצרים כאלה שוק מקוון משגשג. ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט הם משווקים לעיתים כדרך לבנות שריר, להפחית שומן, להאיץ התאוששות מפציעות, לשפר את המראה ואף להאט תהליכי הזדקנות.
רשות התרופות האוסטרלית TGA התריעה ביוני האחרון מפני העלייה בזמינות ובשיווק של פפטידים לא מאושרים. בין החומרים שהזכירה הרשות נמצאים BPC 157 ו-TB 500 המשווקים בעיקר להאצת החלמה מפציעות ולשיקום שרירים, גידים ורקמות; GHK Cu, פפטיד נחושת שנחקר ומשמש בעיקר בהקשרים של התחדשות העור, יצירת קולגן וריפוי; CJC 1295 שנועד לעודד הפרשת הורמון גדילה ומשווק בין היתר להגדלת מסת שריר ולהפחתת שומן; ו-retatrutide, תרופה ניסיונית הנמצאת בפיתוח לטיפול בהשמנה ולירידה במשקל.
לפי ה-TGA, מוצרים שלא נרשמו ולא עברו את הליכי הבדיקה שלה לא נבחנו באופן הנדרש מבחינת בטיחות, איכות ויעילות. במקרים כאלה גם אין ודאות שהבקבוקון שנרכש מכיל את החומר שמופיע על התווית, או שהוא נמצא בו במינון המוצהר. הרשות דיווחה גם על תופעות לוואי חמורות שנקשרו לשימוש במוצרים לא מאושרים, ובהן פגיעה בכבד, תגובות אלרגיות שהצריכו אשפוז ודלקות וסיבוכים נוספים.
הסיכון מקבל משמעות נוספת כשמדובר בחומרים המיועדים להזרקה. במוצרים שמגיעים ממקורות לא מפוקחים לא תמיד ניתן לדעת באילו תנאים יוצרו, אם נשמרה סטריליות ומה בדיוק נמצא בתוכם.
ההזרקה עוקפת מנגנוני הגנה טבעיים של הגוף מפני מזהמים ורעלנים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
גם מינהל המזון והתרופות האמריקני FDA נקט צעדים נגד גורמים שמכרו תרופות פפטידיות לא מאושרות. במכתב אזהרה שפרסם במרס השנה הדגיש המינהל כי מוצרים המוזרקים לגוף מעוררים חשש מיוחד, בין היתר משום שההזרקה עוקפת מנגנוני הגנה טבעיים של הגוף מפני מזהמים ורעלנים.
ד"ר טימותי פיאטקובסקי, חוקר מאוניברסיטת קווינסלנד שבחן את השוק הזה, מזהיר כי גם מי שמחליט לקחת את הסיכון אינו בהכרח יודע מה הוא מקבל. בריאיון ל-7NEWS האוסטרלית סיפר כי בבדיקות של מוצרים נמצאו פערים חריגים בין מה שהובטח על האריזה לבין התכולה בפועל. לדבריו, בחלק מהדגימות לא נמצא כלל החומר המבוקש, בעוד שבאחרות נמצאה כמות שהגיעה לכ-190% מהמינון הצפוי.
חייבים ליווי רפואי
והדרך אל החומרים האלה קצרה מתמיד. לדבריו, פרסומת באינסטגרם או בטיקטוק יכולה להוביל לשיחת ווטסאפ, ומשם להזמנה שמגיעה לעיתים בתוך 48 שעות. ABC דיווחה גם על קהילות של מפתחי גוף, פורומים העוסקים בשיפור המראה וקבוצות פרטיות בטלגרם שבהם מחליפים המשתמשים מידע על פפטידים וחומרים נוספים.
"למרות ההבטחות המיוחסות להם, הראיות הקליניות בנוגע לפפטידים דלות מאוד"
(צילום: shutterstock)
גם מומחים ישראלים מזהירים מפני הפער שבין הפופולריות הגוברת של הפפטידים לבין הידע המדעי הקיים על חלק מהמוצרים. ד"ר ליאת ברזילי-יוסף, מומחית לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה (תחום ההורמונים) ומנהלת המרפאה לטיפול בהשמנה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, הסבירה לאחרונה ל-ynet כי לצד פפטידים מוכרים ומאושרים, קיימים חומרים רבים שהשימוש בהם עדיין אינו מבוסס דיו. "עם זאת, לצד ההתקדמות, חשוב לזכור כי גם טיפולים אלה עלולים להיות כרוכים בתופעות לוואי. לכן, השימוש בהם מחייב מחקר מתמשך וליווי רפואי מקצועי", אמרה.
ד"ר דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט ומומחה לרפואת המשפחה, התייחס ב-ynet באופן ממוקד לשניים מהחומרים שהפכו פופולריים בקרב מתאמנים. "למרות ההבטחות המיוחסות להם, הראיות הקליניות בנוגע לפפטידים דלות מאוד", הזהיר. לדבריו, עדיין חסרים נתונים מספקים על יעילותם, המינונים המתאימים, בטיחותם לטווח ארוך ותופעות הלוואי האפשריות. המסר שלו חד: "קודם צריך להוכיח תועלת ובטיחות, ורק לאחר מכן לחשוף מטופלים לטיפול".
"הוא הרגיש בשליטה"
עבור משפחת בוטין, הסיפור אינו מסתכם בשאלה אילו חומרים אלכס לקח. אחותו מאמינה שמאחורי השימוש עמדה גם מצוקה עמוקה סביב דימוי הגוף.
איזבלה סבורה שאחיה התמודד עם הפרעת אכילה או הפרעה בדימוי הגוף שמעולם לא אובחנה. היא השתמשה במונח "megarexia" כדי לתאר את מצבו: כשהיה גדול ושרירי, סיפרה, הוא הרגיש בשליטה. בתקופות שבהן הפסיק להשתמש בחומרים הוא התקשה להתמודד עם השינוי בגופו והתלונן שהוא מרגיש קטן. חשוב להדגיש כי מדובר בתיאור של אחותו ולא באבחנה רפואית שניתנה לו בחייו.
הסיפור של בוטין משתלב בדאגה רחבה יותר בנוגע ללחץ המופעל על נערים וגברים להשיג גוף גדול ושרירי. לפי נתוני קרן Butterfly האוסטרלית שצוטטו בתקשורת האוסטרלית, בסקר האחרון שלה 84% מהנערים בגילי 12 עד 18 אמרו שהם רוצים להיות שריריים יותר. הקרן מעריכה כי מאות אלפי גברים מתמודדים עם הפרעות אכילה.
בקרב משתמשי הסטרואידים נמצא סיכון גבוה פי שלושה לאוטם חריף בשריר הלב. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בכל הנוגע לסטרואידים אנאבוליים, מחקרים מצביעים כבר שנים על קשר לפגיעה במערכת הלב וכלי הדם. מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Circulation עקב במשך כ-11 שנים בממוצע אחר 1,189 גברים שנענשו במסגרת תוכנית למניעת סימום בדנמרק בשל שימוש בסטרואידים אנאבוליים, והשווה אותם ל-59,450 גברים מהאוכלוסייה הכללית, שהותאמו להם לפי גיל ומין.
בקרב משתמשי הסטרואידים נמצא סיכון גבוה פי שלושה לאוטם חריף בשריר הלב, יותר מפי שניים להפרעות קצב, כמעט פי תשעה לקרדיומיופתיה (מחלת שריר הלב) ויותר מפי שלושה וחצי לאי-ספיקת לב. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא מצביע על קשר ואינו מוכיח שהסטרואידים גרמו ישירות לכל אחד מהאירועים. עם זאת, הממצאים מחזקים את העדויות בדבר הסיכונים הקרדיווסקולריים הכרוכים בשימוש בסטרואידים אנאבוליים.
כמעט שנתיים אחרי מותו של אחיה, איזבלה מנסה להפוך את הסיפור הפרטי שלהם לאזהרה לאחרים. היא עזבה עסק בתחום הכלות שניהלה בפריז וחזרה לאוסטרליה. בריאיון ל-People סיפרה שהיא פועלת להקמת קרן שתסייע לקדם מחקר בתחום, ומקווה להביא את סיפורו של אלכס גם לבתי ספר ולמרכזים רפואיים.
עבורה, החשיפה כרוכה גם בחזרה לרגעים הקשים ביותר בחיי המשפחה. אבל היא מקווה שהסיפור של אחיה יגרום לצעירים אחרים לעצור לפני שהם מזריקים חומר שנרכש באינטרנט או מקבלים עצה מחבר בחדר הכושר. "אני לא רוצה שאף אחד אחר יעבור את הכאב הזה", אמרה.
