בימים האחרונים חזר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנאומיו על אמירות בנושא השכיחות העולה של אוטיזם באוכלוסייה. במפגש שהתקיים בבית הלבן ביום שישי האחרון, אמר טראמפ לאגודת המושלים הלאומית (NGA): "הנתון על האוטיזם – אם תסתכלו 15 שנה אחורה זה היה אחד ל-20 אלף. עכשיו יש לנו אחד מתוך 34 ילדים עם אוטיזם". בהמשך נאומו, הוסיף: "משהו לא בסדר, עשינו משהו לא בסדר. אולי זה משהו שאנחנו מפזרים באוויר, ספריי שמדינות אחרות לא מפזרות". אז מה בדיוק עומד מאחורי השכיחות העולה של אוטיזם, והאם יש באמת קשר ל"משהו אוויר"? מומחים בכירים מסבירים.
בפוסט שפורסם בתחילת החודש ברשת החברתית של טראמפ Truth Social, שיתף הנשיא נתונים דומים שמציגים עלייה דרמטית בשיעורי האוטיזם בקרב ילדים: "לפני 20 שנה, שיעור האוטיזם בילדים היה 1 מתוך 10 אלף. עכשיו הוא 1 מתוך 34. וואו! משהו ממש לא בסדר. אנחנו צריכים את בובי!!! תודה!". "בובי" הוא לא אחר מרוברט פ. קנדי ג'וניור, שר הבריאות בממשל טראמפ. לאורך השנים הטיל קנדי ספק לגבי בטיחותם ויעילותם של חיסונים שגרתיים, כמו אלה נגד צהבת ושפעת, וחזר על אמירות שערורייתיות שלפיהן חיסון MMR (חצבת, חזרת ואדמת) גורם לאוטיזם.
גם דייב וולדון שאותו מינה טראמפ למנהל המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) - גוף בעל חשיבות בינלאומית - טען בעבר שיש קשר בעייתי בין חיסונים לאוטיזם, למרות שהדבר עומד בסתירה לעדויות מדעיות.
טראמפ: "הנתון על האוטיזם – אם תסתכלו 15 שנה אחורה זה היה אחד ל-20 אלף. עכשיו יש לנו אחד מתוך 34 ילדים עם אוטיזם... משהו לא בסדר, עשינו משהו לא בסדר. אולי זה משהו שאנחנו מפזרים באוויר, ספריי שמדינות אחרות לא מפזרות"
"אין הוכחה שקושרת בין חיסונים לאוטיזם", אומרת ד"ר דורית שמואלי, נוירולוגית ילדים ואחראית להתפתחות הילד בכללית. "רוב המחקרים המדעיים החשובים אינם מוצאים קשר בין השניים. כמו כן, באוכלוסיות לא מחוסנות או במדינות ששינו את פרוטוקול החיסונים לא נרשמה ירידה בשיעורי האוטיזם".
ד"ר דורית שמואליצילום: באדיבות המצולמתבמסיבת עיתונאים בדצמבר בפאלם ביץ', פלורידה, טראמפ דיבר לצד מנכ"ל סופטבנק, שהתחייב להשקיע 100 מיליארד דולר בארצות הברית, וחזר על המידע המוטעה שהפיץ בעבר בנוגע לאוטיזם. הוא גם ציין בהקשר זה שנפגש עם מנהלי חברות פייזר ואלי לילי, וכן עם ד"ר מהמט אוז, מועמדו לראשות מרכזי Medicare ו-Medicaid, ורוברט פ. קנדי ג'וניור.
"לפני 30 שנה שמעתי מספרים כמו אחד ל-200 אלף, אחד ל-100 אלף", אמר אז טראמפ בהתייחס למספר הילדים שמאובחנים עם אוטיזם. "ועכשיו אני שומע מספרים של אחד ל-100. אז משהו לא בסדר. משהו לא בסדר. ואנחנו נגלה מה זה".
טראמפ על העלייה בשיעור האוטיזם: "לפני 30 שנה שמעתי מספרים כמו אחד ל-200 אלף, אחד ל-100 אלף. ועכשיו אני שומע מספרים של אחד ל-100. אז משהו לא בסדר. משהו לא בסדר, ואנחנו נגלה מה זה"
הגורמים האמיתיים לעלייה בשיעור האוטיזם
בעוד הפחד מחיסונים ממשיך להתפשט בקרב הורים מסוימים, המדע מציב עובדות ברורות: העלייה באבחונים אינה תוצאה של חיסונים אלא של אבחון טוב יותר והבנה מעמיקה יותר של הרצף האוטיסטי. ההערכות המספריות שהציג טראמפ היו מוטעות לעתים, ולא מדויקות בפעמים אחרות. עם זאת, המציאות היא שאבחנות האוטיזם אכן עולות. על פי הערכות של ה-CDC, כיום מאובחן אוטיזם אצל כ-1 מתוך 36 ילדים (בערך כמו שאמר טראמפ), לעומת כ-1 מתוך 150 בשנת 2000.
ד"ר רונן חדי כהןצילום: יח"צ לאומיתד"ר רונן חדי כהן, נוירולוג ילדים ורופא התפתחותי בלאומית שירותי בריאות ובמרכז הרפואי בילינסון, מסביר שבשנים האחרונות יש מודעות גוברת בקרב הורים, רופאים ומחנכים, שמביאה לאיתור מוקדם ומדויק יותר של ילדים על הרצף. בנוסף, הקריטריונים לאבחון חודדו עם השנים, והוכללו תחת מטרייה רחבה אחת: ASD (ליקוי על הקשת האוטיסטית - Autism Spectrum Disorder).
ד"ר שמואלי מסבירה כיצד התפיסה וההגדרה של אוטיזם עברו מהפך משמעותי בעשורים האחרונים. "לפני כ-30 שנה, האבחנה של אוטיזם התמקדה באוכלוסייה עם תפקוד לקוי ביותר", היא אומרת. "כלומר, אנשים עם יכולות קוגניטיביות נמוכות, תקשורת בינאישית מוגבלת והתנהגויות קיצוניות או מוזרויות התנהגותיות. במקביל, מיעוט מהמצבים התאפיינו באנשים בעלי יכולות קוגניטיביות טובות יותר אך עם קשיי תקשורת והתנהגויות ייחודיות. מצבים אלה לרוב לא אובחנו כאוטיזם".
ד"ר חדי כהן: "העלייה באבחונים אינה תוצאה של חיסונים, אלא של אבחון טוב יותר והבנה מעמיקה יותר של הרצף האוטיסטי... בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת בקרב הורים, רופאים ומחנכים, שמביאה לאיתור מוקדם ומדויק יותר של ילדים על הרצף. בנוסף, הקריטריונים לאבחון חודדו עם השנים"
כיום, היא אומרת, ההבנה של אוטיזם מתרחבת ומשתנה כל הזמן. "באופן כללי, התפתחות זו מצביעה על דינמיקה מתחדשת בהבנת האוטיזם", אומרת ד"ר שמואלי. "מהתמקדות במקרים קיצוניים של 'אוטיזם טיפוסי' לעבר הכרה במגוון רחב של מצבים והתנהגויות".
ד"ר חדי כהן מסביר שסיבה נוספת היא העלייה בגיל ההורים, וייתכן שגם חשיפה מוגברת למסכים בגיל הרך גורמת אף היא לקשיים תקשורתיים. "מעבר לאלו, מחקרים גנטיים מראים כי לאוטיזם יש רקע גנטי משמעותי, ועל כן יש שכיחות מוגברת של אחים על הרצף האוטיסטי", הוא אומר.
לדבריו, חשוב להדגיש שעל פי הספרות הרפואית ב-4%-9% מהמקרים אבחנה על הרצף האוטיסטי מוסרת בהמשך. הסיבות לכך שונות, וכוללות טיפול מיטבי בגיל הרך או אבחון ראשון לא מדויק שניתן בגיל צעיר. עם זאת, כאמור, ברוב המכריע של הילדים המאובחנים (כ-90%-95% מהמקרים) האבחנה נותרת בעינה.
"בנוסף, מחקרים מצאו כי חשיפה לזיהומים במהלך ההיריון – בעיקר מחלת חום ושפעת אצל האם – וכן מחלות אוטואימוניות, שמפעילות את מערכת החיסון, קשורות לעלייה בסיכון לאוטיזם", אומרת ד"ר שמואלי. "טענות מסוימות על קשר בין חיסונים לאוטיזם נובעות מהרצון להסביר את התגובה החיסונית, אך מחקרים שבחנו את חיסוני הקורונה, השפעת ושאר החיסונים לא מצאו קשר כזה. לעומתם, נמצא קשר בין הזיהומים עצמם, כגון שפעת, קורונה, מחלות חום אחרות ומחלות אוטואימוניות, לבין עלייה בשכיחות האוטיזם".
הקשר לחיסונים: "מיתוס עיקש במיוחד"
אוטיזם מוגדר כלקות נוירו-התפתחותית שנובעת מהבדלים במבנה המוח, והיא מתבטאת במגוון רחב של תסמינים: עיכובים בשפה ובתהליכי הלמידה, נסיגה חברתית ותקשורתית, קשיים בניהול קשרים בינאישיים והצורך המיוחד בשגרה קפדנית. לעיתים, תסמינים אלה משתלבים עם אבחנות נוספות, ובחלק מהמקרים מופיעה גם הפרעה משמעותית בוויסות החושי. אבחון אוטיזם מתבסס על הערכות קליניות של התנהגות הילד, אין בדיקות דם או בדיקות ביולוגיות שיכולות לאבחן אוטיזם.
ד"ר שמואלי: "אין הוכחה שקושרת בין חיסונים לאוטיזם. מרבית המחקרים המדעיים החשובים אינם מוצאים קשר בין חיסונים לאוטיזם. גם באוכלוסיות לא מחוסנות או במדינות ששינו את פרוטוקול החיסונים לא נרשמה ירידה בשיעורי האוטיזם"
מחקרים מדעיים חוזרים, הן בארה"ב והן ברחבי העולם, שללו את הקשר בין חיסונים לאוטיזם – תיאוריה שהתבססה על מידע מזויף במאמר משנת 1998. ד"ר חדי כהן אומר שהמחקר סביב אוטיזם התרחב משמעותית בעשורים האחרונים, אך אותו מידע מזויף - מיתוס עיקש במיוחד - ממשיך לרדוף את הנושא.
"מקורו של המיתוס במאמר שפורסם בשנת 1998 בכתב העת The Lancet על ידי הרופא הבריטי אנדרו וו'ייקפילד, שטען כי חיסון ה-MMR (חצבת, חזר ואדמת) גורם לאוטיזם", הוא מסביר. "מאז, מחקרים רחבי היקף, כולל מחקר דני מ-2019 שכלל יותר מ-650 אלף ילדים, שללו לחלוטין כל קשר כזה! יתרה מכך, המאמר של וו'ייקפילד נמצא כמבוסס על נתונים מזויפים, הוסר מהפרסום המדעי, והוא עצמו איבד את רישיונו לעסוק ברפואה".
עם זאת, ד"ר חדי כהן מודה שתיאוריות הקונספירציה שהמאמר עורר ממשיכות להשפיע על דעת הקהל, שבחלקו חושש לחסן את ילדיו, מה שמוביל להתפרצות של מחלות מסוכנות ולחזרתן של מחלות שכמעט ונכחדו מהעולם, כמו פוליו.
