נשים שחוו הטרדה ממושכת מצד בן זוג או אדם אחר - או שהוציאו צווי הרחקה - נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות לב וכלי דם, כך עולה ממחקר אמריקני רחב היקף שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Circulation.
המחקר עקב אחר יותר מ-66 אלף נשים במשך שני עשורים. מהנתונים עולה כי נשים שדיווחו כי היו קורבן לסטוקינג (הטרדה מאיימת) - כלומר הטרדה חוזרת ובלתי רצויה - היו בסיכון גבוה ב-41% לפתח מחלות לב או שבץ, לעומת נשים שלא חוו תופעה זו. בקרב נשים שהוציאו צו הרחקה, הסיכון זינק ב-70%.
לדברי פרופ' קארסטן קונן, מחברת המחקר הראשית ופרופסורית לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית באוניברסיטת הרווארד, מדובר בממצא מטריד: "עבור אנשים רבים, סטוקינג לא נתפס כחוויה חמורה, כי לרוב אין בו מגע פיזי – אבל יש לו השלכות פסיכולוגיות עמוקות שעלולות להשפיע גם על הבריאות הפיזית", אמרה ל-euronews. עוד הוסיפה כי "צורות אלימות נפוצות ולא-פיזיות נגד נשים הן סכנות בריאותיות, וצריך להתייחס אליהן כמו שמתייחסים לעישון או לתזונה לקויה".
ד"ר אירן קרוצ'יןצילום: פרטי ד"ר אירן קרוצ'ין, קרדיולוגית בכירה בשירותי בריאות כללית, מחוז דן-פתח תקווה, מסבירה כי "מצב נפשי ולחץ כרוכים ישירות בבריאות הלב. סטרס אקוטי עלול לגרום להתכווצות עורקי הלב ולהוביל להתקף לב - תופעה המוכרת גם בשם 'תסמונת הלב השבור'. בקרב מטופלים עם מחלת לב קיימת, מתח נפשי עלול להחמיר את מצבם. לחץ נפשי מגביר את קצב הלב, מה שמעלה את הסיכון להפרעות קצב. סטרס נפשי עשוי להיות גם קשור להחמרה של גורמי סיכון נוספים, כמו עלייה בלחץ הדם וברמות השומנים בדם – לעיתים כתוצאה מאכילה רגשית".
היא מוסיפה כי בקרב מעשנים, לחץ נפשי מוביל לעיתים קרובות לעלייה בצריכת סיגריות - מה שמעמיק עוד יותר את הנזק הלבבי.
תופעה רווחת – אך כמעט לא נחקרת
לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל שישה גברים בארצות הברית חוו סטוקינג במהלך חייהם. באיחוד האירופי מדובר בכ-18.5% מהנשים, עם שיעורים שנעים בין 8.5% בליטא ועד 32.4% בסלובקיה.
סטוקינג כולל מגוון התנהגויות מטרידות, בהן מעקב, ריגול, הופעות בלתי קרואות, או הטרדה מקוונת – והוא נחשב לצורת אלימות לא-פיזית בעלת השלכות נפשיות עמוקות. למרות זאת, מציינים החוקרים, מדובר בתופעה שכמעט שאינה נבדקת במחקר הרפואי.
הנתונים נאספו במסגרת סקר ארוך טווח בקרב אחיות בארצות הברית, שבו נשאלו המשתתפות בשנת 2001 על היסטוריה של סטוקינג, ונעקבו לאורך 20 שנה – עד לשנת 2021. בתחילת המחקר לא אובחנה אצלן מחלת לב. כ-12% מהנשים דיווחו כי חוו סטוקינג, ו-6% מהן מסרו כי הוציאו צו הרחקה בשלב כלשהו בחייהן.
3 צפייה בגלריה
אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל שישה גברים בארצות הברית חוו סטוקינג במהלך חייהם
(צילום: shutterstock)
במהלך תקופת המעקב, כ-3% מהמשתתפות פיתחו מחלת לב או עברו שבץ – אך שיעור התחלואה היה גבוה משמעותית בקרב מי שחוו סטוקינג או הוציאו צו. "במספר מחקרים עדכניים נמצא כי לחץ נפשי כרוני מגביר את רמות הדלקת בגוף ותורם להחמרת תהליך הטרשת בעורקים – אחד הגורמים המרכזיים למחלות לב ולשבץ מוחי", אומרת ד"ר קרוצ'ין.
"בנוסף, חרדה ודיכאון גורמים לעיתים קרובות להפרעות שינה, וחוסר שינה איכותית מחמיר בעצמו את המצב הנפשי – זה כמו מעגל סגור. חשוב להבין שטיפול במצב הנפשי, בין אם באמצעות תמיכה פסיכולוגית, פעילות גופנית או טכניקות להפחתת מתח, הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הקרדיולוגי. גם בשיקום לאחר אירוע לבבי אנחנו רואים שמענה רגשי מקצר את משך ההחלמה ומפחית את הסיכון לאירוע חוזר".
"הגוף מגיב כאילו הוא כל הזמן במצב חירום"
ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות, מסביר כי סטוקינג אינו רק חדירה לחיים האישיים – אלא מצב של סכנה ממשית לבריאות.
ד"ר עפר גרוזברדצילום: לביא פרצ'יק"כאשר אדם חי במשך חודשים או שנים בתחושת איום מתמדת, בגלל שמישהו עוקב אחריו או מטריד אותו בקביעות, הגוף שלו מגיב כאילו הוא נמצא כל הזמן במצב חירום", הוא אומר. "מנגנון 'ברח או הילחם' מופעל שוב ושוב, ומערכת הסטרס פועלת באופן כרוני: הדופק מואץ, לחץ הדם עולה, רמות האדרנלין והקורטיזול גבוהות. כפסיכולוג קליני אני פוגש מטופלים שמתלוננים על דפיקות לב, כאבים בחזה, סחרחורות וקשיי שינה – תסמינים שנראים 'נפשיים', אך למעשה הם סימנים לגוף שפועל במתח מתמיד".
לדבריו, העומס הזה שוחק את הלב ואת כלי הדם, מגביר קרישיות ומעלה באופן משמעותי את הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי. "במילים אחרות, סטוקינג הורג – לא רק בנפש אלא גם בגוף. לכן אסור להתייחס אליו כאל 'מטרד' בלבד. מדובר באיום רפואי וחברתי שיש להתייחס אליו ברצינות, הן ברמה האישית והן ברמה המשפטית", הוא מדגיש.
3 צפייה בגלריה
עומס נפשי שוחק את הלב ואת כלי הדם, מגביר קרישיות ומעלה באופן משמעותי את הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי
(הדמיה: shutterstock)
החוקרים מסבירים שהלחץ הנפשי המתמשך כתוצאה מסטוקינג עשוי לפגוע במערכת העצבים, לשבש את תפקוד כלי הדם וליצור שינויים ביולוגיים נוספים – שיכולים להוביל לנזק לבבי. עם זאת, הם מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין לעומק את המנגנונים הפיזיולוגיים המדויקים.
עוד הם מציינים שרוב המשתתפות במחקר היו אחיות ממוצא אירופי בלבד (עור לבן), ולכן ייתכן שהממצאים אינם מייצגים באופן מלא את כל אוכלוסיית הנשים. מחקרים קודמים הראו שנשים מקבוצות מיעוט אתני או ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מצויות בסיכון גבוה אף יותר להטרדה ולתופעות אלימות. אך למרות מגבלות אלו, מסכמים החוקרים שנדרש שינוי מיידי באופן שבו מערכת הבריאות מתמודדת עם התופעה.
