דוח מיוחד של "התנועה למאבק באנטישמיות" (CAM) מציג את ממדי האנטישמיות, ההסתה והאדרת הטרור שנצפו ברשתות החברתיות בשלושת הימים שאחרי פיגוע הטרור הרצחני בעיר בולדר בקולורדו. פוסטים ותגובות שהגיעו לעיני מיליוני אנשים "חגגו" את האלימות הקשה נגד יהודים, שיבחו את המחבל שביצע את הפיגוע ותיארו את מעשיו כ"מחאה סמלית" או "התנגדות פוליטית מוצדקת". במקביל, תיאוריות קונספירציה אנטישמיות שהופצו הטילו ספק בעובדה שהפיגוע התרחש, והיו שהעלילו כי ישראל או יהודים הם שתכננו את הפיגוע.
אישה אחת נרצחה בפיגוע בקולורדו שאירע בצעדה למען החטופים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה – קארן דיאמונד בת ה-82 – ואחרים נפצעו, בהם ניצולת השואה ברברה בנדלר שטיינמץ. המחבל המצרי, מוחמד סברי סולימאן, תכנן את הפיגוע במשך זמן רב, והשליך בקבוקי תבערה לעבר הצועדים בליווי קריאות "שחררו את פלסטין".
2 צפייה בגלריה
דוגמאות המופיעות בדוח. הצדקת זריקת בקבוקי התבערה "לטיהור העולם מבני חזירים וקופים", והדהוד קונספירציה שהמחבל הוא ישראלי
(צילום מסך, מתוך הדוח)
האירוע האנטישמי בקולורדו, ארצות הברית, אירע ב-1 ביוני 2025. המחבל שביצע את הפיגוע הביע את רצונו "להרוג את כל הציונים". קארן דיאמונד נפגעה באורח אנוש ונפטרה כתוצאה מכך בשבוע שעבר.
הדוח שהוכן בידי המרכז לחקר האנטישמיות (ARC) של תנועה למלחמה באנטישמיות, בשיתוף עם חברת ניתוח המדיה החברתית "Cyabra", מציג ניתוח מפורט של התגובות, הפעילות והשיח המקוון בימים שאחרי אירוע הטרור (2 עד 4 ביוני), וחושף מציאות מטרידה – הפצה מתואמת של רטוריקה אנטישמית, דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות X (לשעבר טוויטר), פייסבוק וטיקטוק.
תיעוד החשוד והמפגינים שנפגעו בזירה בקולורדו
(צילום: Betar USA)
הדוח חושף כי בשלושת הימים שאחרי הפיגוע, 10,113 פרופילים ייחודיים יצרו יותר מ-14 אלף פוסטים ותגובות שעסקו באירוע הטרור בבולדר. במקום לגנות את האירוע הנורא, חלק ניכר מהתוכן הציג את הפיגוע האנטישמי כ"לגיטימי" או "הרואי". יותר מ-1,100 פוסטים ותגובות שיבחו את מבצע הפיגוע. רבים תיארו את בקבוקי התבערה כ"מחאה סמלית" או "התנגדות פוליטית מוצדקת". אחרים "חגגו" את השימוש באלימות נגד יהודים, תוך טשטוש הממד האנטישמי של המתקפה והצגתה כהבעת תמיכה בפלסטינים.
מהנתונים עולה גם כי 1,379 פוסטים קידמו תיאוריות קונספירציה אנטישמיות "קלאסיות": הכחישו את מהות הפיגוע, ערערו על הפגיעה באזרחים יהודים או הטילו ספק בעובדה שהפיגוע בכלל התרחש. היו פוסטים שאפילו טענו כי היהודים או ישראל הם שתכננו את הפיגוע כדי לעורר אהדה או להסיט את תשומת הלב מעזה. חלקם הכחישו את זהות המחבל או טענו שהוא בכלל סוכן ציוני. נרטיבים אלה מחזקים סטריאוטיפים אנטישמיים ישנים שמטרתם להכחיש את הסבל היהודי ולהציג את היהודים כ"מניפולטיביים".
קארן דיאמונד ז"ל, שנרצחה בפיגועעוד עולה מהדוח כי 22% (1,497 פרופילים) מהמפיצים של תוכן אנטישמי ברשת נמצאו כמזויפים. אותם פרופילים יצרו בימים שאחרי הפיגוע בבולדר 1,809 פוסטים ותגובות, זכו למעורבות גבוהה והגיעו ליותר מ-3 מיליון משתמשים – מה שמעיד על השפעתם החריגה בשיח. חשבונות אלה פעלו באופן אסטרטגי במטרה להדהד תוכן מפלג, והעניקו לו לגיטימציה וחשיפה שלא הייתה מושגת באופן אורגני.
"אנטישמיות היא מחלה עולמית מתועבת, וממצאי הדוח הכואבים מוכיחים פעם נוספת את התפשטות המגפה ואת מצב החירום העולמי שאליו הגענו", אמר סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות. "האפשרות לשתף את כל התוכן המסית בקלות, בלחיצת כפתור, ללא בדיקת עובדות או הטלת ספקות, מאיצה את הפצת האנטישמיות ואת עיוות המציאות. ההסתה והשנאה לא נשארות ברשתות החברתיות ובמרחבי האינטרנט, אלא מתבטאות גם באירועי טרור ואלימות, כפי שראינו לאחרונה בקולורדו ובוושינגטון".
עוד הוסיף רויטמן: "המציאות היומיומית של יהודי העולם עגומה. הדוח מדגיש את הצורך הדחוף לעקוב, לחשוף ולהיאבק בנרטיבים אנטישמיים לפני שהם משפיעים על דעת הקהל ומנרמלים שנאה. פלטפורמות המדיה החברתית חייבות לפעול באופן מיידי כדי למנוע את ההסתה הפרועה שמתרחשת אצלן".
