בקהילה היהודית בדבלין, במשרד החוץ בירושלים וגם בכירים בארצות הברית מתחו ביקורת על אירלנד, בעקבות הכוונה להעביר את חוק "ההתנחלויות הישראליות", שיהפוך ייבוא סחורות מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן לעבירה פלילית. אירלנד היא אחת המדינות שמובילות את הקו האנטי-ישראלי באיחוד האירופי. השבוע רשמה מפלה כשניסתה לקדם עם ספרד יוזמות נגד ישראל, שלא זכו לתמיכה הנדרשת.
שר החוץ גדעון סער אמר: "אי אפשר כל הזמן להושיט את הלחי השנייה. החקיקה האירית היא חקיקה אנטישמית כי היא מבוססת על בסיס מקום מגורים של יהודים ומונעת אינטרקציה של יבוא וייצוא. אנחנו מקיימים פעולה אינטנסיבית נגד החקיקה הזו. אם יחוקקו אותה - אירלנד תשלם מחירים".
משרד החוץ מקיים פעילות אינטנסיבית נגד החקיקה האירית. שר החוץ נפגש בנושא עם שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי בראשית השבוע. שגרירות ישראל בוושינגטון העלתה את הנושא מול מחוקקים. ישראל רתמה עוד גורמים נגד החקיקה האירית.
גורם מדיני בכיר חשף כי אירלנד יצרה קשר עם ישראל וביקשה לקיים דיאלוג, אולם שר החוץ סער סירב להידברות עד שדבלין לא תמשוך את התביעה שלה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הטוענת שישראל מבצעת לכאורה רצח עם נגד הפלסטינים. "המסר שסער העביר לאירים היה: אם אתם רוצים לקיים דיאלוג תורידו את התביעה על רצח עם. מה אתם רוצים לדבר עם מדינה שאתם טוענים שמבצעת רצח עם? כמעט תמיד עדיף דיאלוג, אבל יש מקרים שאתה לא יכול לנרמל מדינה שפועלת נגדך בצורה מרושעת באמצעות דיאלוג".
גם רבה הראשי של אירלנד, הרב יוני וידר, התייחס לחוק השערורייתי: "כמו כמעט כל דבר אחר שיצא מהפרלמנט בתגובה למלחמה בעזה, הצעת החוק הזו ממוקדת נגד ישראל בלבד ואינה מתייחסת לחמאס ואיראן בנוגע לפשעים שנעשים על ידם. לטענתם הצעת החוק הזו תעזור לקדם את הדברים לקראת פתרון שתי המדינות. אבל איך הם באמת יכולים לחשוב כך? במקום להתמקד רק בישראל כל הזמן, מדוע אירלנד לא נוקטת בצעדים שווים כדי ללחוץ על חמאס להניח את נשקו ולגנות את מחויבותו להשמדת ישראל ולרצח יהודים?"
הרב וידר אמר לאתר "בחדרי חרדים": "אם אירלנד הייתה באמת מודאגת מהמצב ההומניטרי כפי שנאמר בוועדה, היא הייתה מנסה גם להפעיל לחץ על חמאס להביא לעסקה שתחזיר את החטופים. היא הייתה מדברת נגד איראן ונגד כוונת הטרוריסטים הג'יהאדיסטים להשמיד את ישראל".
הרב הראשי של אירלנד הוסיף: "נראה שיש קונצנזוס פוליטי בין כל המפלגות לתמיכה בחוק הזה. אם הוא לא יאושר, אני חושב שזה יהיה מתוך חשש לנזק כלכלי פוטנציאלי לכלכלה האירית. וגם מזה, נראה שרוב הפוליטיקאים מוכנים להתעלם למען השמצה נוספת של ישראל".
הרב ציין כי ביקורת על ישראל כשלעצמה אינה אנטישמית. "אבל היא יכולה להפוך לכזו כאשר משתמשים בסטריאוטיפים אנטישמיים, כאשר מעלים האשמות חסרות בסיס, או כאשר מיישמים סטנדרטים כפולים כלפי ישראל. וגבולות אלה נחצו שוב ושוב בשיח הציבורי האירי ב-18 החודשים האחרונים, והצעת חוק זו היא רק הדוגמה האחרונה", אמר הרב וידר.
במקביל, הוועד היהודי האמריקני, הליגה נגד השמצה, ועידת נשיאי הארגונים היהודיים האמריקנים פרסמו גם הם הצהרה בגנות החוק. הם הזהירו כי ההצעה "עלולה ליצור סיכונים משמעותיים לחברות אמריקניות העושות עסקים בישראל ותתדלק את הרגשות האנטישמיים והאנטי-ציוניים הגוברים באירלנד ובמקומות אחרים". הארגונים היהודים הוסיפו כי "הצעת החוק פוגעת בסיכוי לפתרון שתי מדינות במשא ומתן על ידי ניסיון לקבוע מראש באופן חד-צדדי את הסטטוס הסופי של השטחים השנויים במחלוקת".
הדיון מתקיים על רקע מתחים גוברים ביחסים בין דבלין לירושלים. בדצמבר 2024, ישראל סגרה את שגרירותה בבירת אירלנד לאחר שהממשלה בדבלין הודיעה כי תכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית והעבירה הצעה לא מחייבת המכריזה כי "מתבצע רצח עם" על ידי ישראל בעזה.
