הסיכויים אמנם היו נמוכים, אך באיחוד האירופי בחרו לדון בהחלטות משמעותיות נגד ישראל - ואלו נפלו. בסיום מפגש של שרי החוץ של האירופים שנערך בבריסל, לא התקבלה כל החלטה לנקוט בפעולה נגד הסכם ההתאגדות (האסוציאציה) בין ישראל לבין האיחוד האירופי, וזאת על רקע הטענות של חלק מהמדינות להפרת זכויות אדם.
בהיעדר קונצנזוס ורוב מיוחד הסיכוי להטלת סנקציות או אמברגו נשק - כמעט ולא היה קיים, אך שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס העלתה את אפשרויות התגובה כלפי ישראל - ולא זכתה לתמיכה הנדרשת. בין האפשרויות שנשקלו, השעיה מלאה או חלקית של הסכם האסוציאציה; סנקציות על יחידים, כמו שרים בממשלה, אנשי צבא או מתנחלים קיצוניים; צעדים בתחום הסחר; אמברגו נשק; השעיית שיתוף פעולה מדעי, כגון בתוכנית המחקר והחדשנות "הורייזון אירופה".
אחרי שההחלטות נפלו, מסרה קאלאס: "ישראל צריכה לנקוט בצעדים יותר קונקרטיים כדי לשפר את המצב ההומניטרי בעזה". כמו כן, היא ציינה כי האפשרויות עדיין על השולחן וכי תהיה מוכנה לפעול אם ישראל לא תעמוד בהתחייבויות שלה.
מדובר במפלה ותבוסה צורבת לספרד, אירלנד וסלובניה - שמובילות את הקו האנטי-ישראלי באיחוד. שרת החוץ של סלובניה טניה פאיון, אחת הדמויות המרכזיות שדוחפות למהלכים נגד ישראל, צייצה בתום המפגש: "אני מצטערת שאין קונצנזוס באיחוד האירופי לפעול בעקבות הקביעה מיוני שלפיה ישראל מפרה את סעיף 2 להסכם האסוציאציה בנושא זכויות אדם. הסכם עקרוני על סיוע הומניטרי אינו יכול להיות תירוץ לחוסר מעש. לכולנו יש אחריות להגן על אזרחים".
השרה הסלובנית התייחסה להסכם החדש בין ישראל לאיחוד האירופי, שיאפשר את הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, שהושג בצל ההכנות לדיון האחרון. קאלאס אמרה שבוע שעבר כי ההבנות כוללות פתיחת מעברים, הרחבת מסלולי סיוע והגדלת מספר המשאיות - "תוך הבנה משותפת שהסיוע חייב להגיע ישירות לאוכלוסייה, ושיינקטו צעדים למניעת העברתו לחמאס".
שר החוץ גדעון סער ניהל בשבועיים האחרונים מאמץ דיפלומטי כדי למנוע את ההחלטות נגד ישראל, ושוחח עם שורה של מנהיגים ובכירים באירופה, חלקם בפגישות פנים אל פנים וחלקם בטלפון. הוא ערך שלושה ביקורים ביבשת, בבריסל, במדינות הבלטיות ובאוסטריה, וקיים 11 פגישות מדיניות עם שרי חוץ באיחוד ובכירים נוספים, בהם נשיאי אוסטריה ולטביה וראש ממשלת אסטוניה.
השיחות עסקו בעיקר ביחסי ישראל והאיחוד האירופי ובדיון על הסכם האסוציאציה עם ישראל. סער ניסה לגייס תמיכה בקרב מדינות האיחוד מול היוזמה האנטי-ישראלית של ספרד, סלובניה ואירלנד. המדינות האנטי-ישראליות ניסו בראש ובראשונה להשעות את ההסכם האסוציאציה, ומשהתברר שאין היתכנות לכך, ניסו לקדם צעדים אחרים לפגיעה בישראל - בדמות של פגיעה בהסכמי סחר או כאמור, בתוכניות שיתוף פעולה כמו תוכנית המחקר "הורייזון".
בין המדינות שהתנגדו להשעיית ההסכם ולהצעות האחרות נגד ישראל היו גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה וקרואטיה, ושורת מדינות נוספות - שהיו גוש חוסם למהלך. לפי כללי האיחוד האירופי, בשביל לקדם מהלכים דוגמת אלו שביקשו לקדם נגד ישראל, דרוש רוב איכותי של 65 אחוז מאוכלוסיית היבשת. התנגדותן של מדינות גדולות, הייתה גורם מרכזי לחסימת המהלך.
הסכם האסוציאציה נחתם בשנת 1995. הוא מהווה מסגרת משפטית למערך היחסים בין האיחוד לישראל ומכיל שורה ארוכה של נושאים - כלכלייים ומסחריים, וגם מדיניים, תרבותיים, חברתיים, בריאותיים ועוד.
קאלאס החליטה לעלות את האפשרויות לפעולות נגד ישראל לאחר שבחודש מאי האחרון הסכים האיחוד לבחון את ההסכם "עקב פעולות צבאיות של ישראל בעזה וביהודה ושומרון, כולל חסימת מזון, דלק, מים ואספקה רפואית בסיסית לאוכלוסייה הנצורה".
מזכ"לית ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" אגנס קלמרד הביעה אכזבה על החלטת האיחוד שלא לתמוך בצעדים נגד ישראל. בציוץ ברשת X כתבה: "הסירוב להשעות את ההסכם עם ישראל הוא בגידה אכזרית ובלתי חוקית בפרויקט ובחזון האירופי. ההצבעה הזו תיזכר כאחד הרגעים המחפירים ביותר בתולדות האיחוד האירופי". קלמרד הוסיפה כי האיחוד עצמו קבע כי ישראל "מפרה את התחייבויותיה לזכויות האדם", וטענה שבמקום לנקוט עמדה נגד ישראל הוא "העניק לה אור ירוק להמשיך בביצוע רצח העם בעזה".
לפני שלושה שבועות הצליחה ישראל לסכל בבריסל מהלך נוסף להטלת סנקציות בעקבות הלחימה בעזה, לאחר שכמה מדינות מרכזיות באיחוד האירופי הביעו התנגדות למהלך. ספרד, אירלנד וסלובניה הובילו את היוזמה לנקוט בצעדים נגד ישראל, ובהם גם השעיית הסכם האסוציאציה, אך מנגד עמדו גרמניה, איטליה, אוסטריה, הונגריה, קרואטיה, רומניה, ליטא, יוון ומדינות נוספות.
