האיחוד האירופי שוקל חמש אפשרויות בתגובה למה שהוא מגדיר כ"הפרת זכויות אדם על ידי ישראל", אבל בהיעדר קונצנזוס ורוב מיוחד הסיכוי להטלת סנקציות או אמברגו נשק - כמעט ולא קיים.
לפי דיווח באתר "יורו-ניוז", שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס צפויה להציג בפני מדינות האיחוד חמש אפשרויות פעולה בתגובה להפרות של ישראל בסעיף זכויות האדם בהסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל. אותו הסכם, שנחתם בשנת 1995, מהווה מסגרת משפטית למערך היחסים בין האיחוד לישראל ומכיל שורה ארוכה של נושאים - כלכלייים ומסחריים, וגם מדיניים, תרבותיים, חברתיים, בריאותיים ועוד.
החלטתה של קאלאס התקבלה לאחר שבחודש מאי האחרון הסכים האיחוד לבחון את ההסכם "עקב פעולות צבאיות של ישראל בעזה וביהודה ושומרון, כולל חסימת מזון, דלק, מים ואספקה רפואית בסיסית לאוכלוסייה הנצורה". האפשרויות שיוצגו ביום רביעי הקרוב, לקראת ישיבת מועצת שרי החוץ של האיחוד בשבוע שלאחר מכן, כוללות:
- השעיה מלאה או חלקית של הסכם האסוציאציה.
- סנקציות על יחידים, כגון שרים בממשלה, אנשי צבא או מתנחלים קיצוניים.
- צעדים בתחום הסחר.
- אמברגו נשק.
- השעיית שיתוף פעולה מדעי, כגון בתוכנית המחקר והחדשנות "הורייזון אירופה".
עם זאת, מקורות באיחוד האירופי ציינו כי קיימות מחלוקות בין המדינות החברות, והסיכוי להגיע להסכמה על אחת האפשרויות נמוך. השעיה מלאה של ההסכם דורשת תמיכה פה אחד, דבר שנראה בלתי אפשרי לאור התנגדות מדינות כמו צ'כיה, גרמניה והונגריה. גם השעיה חלקית של סעיפי הסחר דורשת רוב מיוחד וספק אם תזכה לתמיכה מספקת, במיוחד לאור סמכותה הבלעדית של הנציבות האירופית בנושאי סחר.
גרמניה היא כיום המדינה המשמעותית ביותר באיחוד שמוכרת נשק לישראל, אבל גם מדינות כמו אוסטריה, הונגריה, צ'כיה ואולי אף איטליה צפויות להתנגד לאמברגו נשק. סנקציות על יחידים דורשות אף הן תמיכה פה אחד, ונחשבות ל"בלתי אפשריות" בשל עמדות המדינות החברות.
השעיית חברות ישראל בתוכנית "הורייזון אירופה" דורשת רוב מיוחד בלבד (לפחות 15 מבין 27 מדינות האיחוד האירופי ושאותן 15 מדינות יהוו 65% מאוכלוסיית האיחוד), אך מקורות מציינים כי אין כרגע "מומנטום" באיחוד לפעול נגד ישראל. מה שעוד משחק לטובתה של ישראל הם הדיבורים על הפסקת אש ועסקת חטופים. האירופים לא ירצו לעשות שום מהלך שעשוי להתפרש כהתערבות במאמצים של ארצות הברית להגעה לעסקה.
הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ מתח ביקורת על פעולות ישראל, וציין כי "גרימת סבל כה רב לאוכלוסייה האזרחית, כפי שקורה יותר ויותר בימים האחרונים, אינה יכולה עוד להיות מוצדקת במאבק בטרור של חמאס". עם זאת, גורמים באיחוד דיווחו כי ממשלת גרמניה תומכת במלואה בישראל.
3 צפייה בגלריה
אורסולה פון דר ליין. הנציבות האירופית דחתה הצעות לסנקציות סחר נגד ישראל
(צילום: רויטרס )
הנציבות האירופית, שבראשה עומדת אורסולה פון דר ליין, דחתה לאחרונה בישיבה סודית הצעות לסנקציות סחר נגד ישראל. מקור המקורב לקאלאס אמר כי מטרתה היא "לעצור את ההרג ולהבטיח כניסת מזון, תרופות וסיוע לעזה – לא משנה כיצד זה יושג".
בשבוע שעבר שלחה קאלאס לישראל ולרשות הפלסטינית את כריסטוף ביגו, הנציג המיוחד של האיחוד לשלום במזרח התיכון, כדי לבחון את המשבר ההומניטרי בעזה וביהודה ושומרון. הדיונים מגיעים על רקע דיווחים על החמרה במצב ההומניטרי בעזה, אבל לאור הציפייה להפסקת אש אפשרית, התיאבון באירופה לנקוט בצעדים נגד ישראל נותר מוגבל.
לפני שבועיים הצליחה ישראל לסכל בבריסל מהלך להטלת סנקציות בעקבות הלחימה בעזה, לאחר שכמה מדינות מרכזיות באיחוד האירופי הביעו התנגדות למהלך. ספרד, אירלנד וסלובניה הובילו את היוזמה לנקוט בצעדים נגד ישראל, ובהם גם השעיית הסכם האסוציאציה, אך מנגד עמדו גרמניה, איטליה, אוסטריה, הונגריה, קרואטיה, רומניה, ליטא, יוון ומדינות נוספות.
