מריאן טורסקי, ניצול שואה שהפך לעיתונאי והיסטוריון בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה והיה ממייסדי מוזיאון ההיסטוריה היהודית בוורשה, הלך היום (ג') לעולמו בגיל 98. רק לפני שלושה שבועות נאם טורסקי בפני מנהיגים מרחבי העולם בטקס לציון 80 שנה לשחרור אושוויץ, שנערך במחנה ההשמדה.
טורסקי נולד ב-26 ביוני 1926 בשם משה טורבוביץ' וגדל בלודז', שם למד בבית ספר בשפה העברית. בשנת 1944 גורשו הוריו ואחיו למחנה ההשמדה אושוויץ, והוא עצמו הגיע לשם שבועיים לאחר מכן, באחד המשלוחים האחרונים.
אביו ואחיו נרצחו בתאי הגזים, ואילו אמו נשלחה לעבוד במחנה ברגן-בלזן. טורסקי עצמו נשלח לעבודות סלילה באזור אושוויץ-בירקנאו, ולאחר מכן אולץ להשתתף בשתי צעדות מוות. טורסקי, שאיבד 39 מבני משפחתו בשואה, שוחרר כשהוא קרוב למוות מתשישות וטיפוס. בספטמבר 1945 חזר לפולין כקומוניסט נאמן, דחה הצעה להגר למערב ובחר להישאר כדי לסייע בבניית המדינה הסוציאליסטית.
בדבריו האחרונים על הבמה בטקס לציון שחרור אושוויץ בחודש שעבר, הזהיר טורסקי מפני הסכנות שבשנאה והזכיר שמספר הנרצחים תמיד היה גדול לאין ערוך ממספר הניצולים. "אנחנו תמיד היינו מיעוט זעיר", אמר טורסקי, "וכעת, נותרנו רק מעטים יותר". בנאומו, שריגש רבים, הוא אמר משפט אחד בעברית: "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל".
חמש שנים קודם לכן, בנאומו בטקס לציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה, הוא הזהיר מפני הסכנות שבהתעלמות ובאדישות, זכה להד עולמי והעלה את מעמדו המוסרי בעיני תומכיו. הוא אמר אז כי השואה לא "נפלה מהשמיים" בבת אחת, אלא התפתחה בהדרגה ככל שהחברה קיבלה בשתיקה מעשי אפליה קטנים, שהובילו לגטאות ולמחנות השמדה.
בנוכחות מנהיגים מרחבי העולם, קרא טורסקי לאנשים לא להישאר אדישים כאשר מפלים מיעוטים, כאשר ההיסטוריה מסולפת וכאשר "שלטון כלשהו מפר את החוזה החברתי הקיים".
