נושא גיוס החרדים נמצא בכותרות כבר שנים. בזמן המלחמה, כשחיילים נופלים ברצועת עזה ומשרתי מילואים נמצאים רחוק מבתיהם כבר מאות ימים, דורשים הפוליטיקאים החרדים לחוקק חוק שיסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות ויפטור את רובם מגיוס לצה"ל. בפאנל שהתקיים היום (ג') בוועידת הביטחון והשירות של ynet, "ידיעות אחרונות" והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמרה ללי דרעי, שבנה סעדיה נפל בלחימה ברצועת עזה ביוני אשתקד, כי "בעולם נורמלי, מוסרי, יהודי, ערכי, הראשונים שהיו צריכים לצאת לקרב – אלו בחורי הישיבות".
(צילום: סנטרל הפקות)
בפאנל, שכותרתו "מהישיבה לצה"ל: אתגר הגיוס", הוסיפה דרעי: "אני חושבת שהציבור החרדי הצעיר – זה שנחשף יותר לחברה הישראלית ומשתלב יותר – הוא התקווה שלי. הכניסו אותו לכלוב מגיל אפס, מהרגע שבו נולד. לקחו ממנו את הבחירה החופשית, שהיא בעיניי המתנה הכי גדולה שקיבלנו מאלוהים. לא מאפשרים לו לחשוב בעצמו. אבל לאט-לאט אנחנו רואים שינוי. הציבור הזה נחשף לדמויות כמו סעדיה, כמו הרב יוסי גולדברג, כמו כל כך הרבה חיילים – וזה משנה משהו. היום אנחנו באיום קיומי על המדינה, ואין לנו זמן לתהליכים ארוכים. כל בן ובת בגיל 18 צריכים לשרת את המדינה באיזשהו אופן – קודם כול בצבא, כי זה האיום הקיומי, ואחר כך גם בשירות אזרחי במגוון תחומים".
תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר הוועד המנהל ב-INSS, שהיה חבר בפורום מטכ"ל וחבר הנהלת משרד הביטחון, התייחס לחוק הגיוס. "אני אגיד את זה בבירור: לא יודע למה צריך חוק גיוס. יש פה גיוס. חוק הגיוס הוא מצוין, יש בו סנקציות מצוינות, אין שום צורך בחוק חדש. וכל מי שדוחף לכיוון של חוק חדש – בואו נבדוק מה הוא רוצה בדיוק שיהיה שם בחוק החדש, כי ממש לא צריך חוק חדש", הוא אמר.
עמינח אמר כי יש לשבץ את החרדים ביחידות מיוחדות, שבהן יש רק חרדים. "דיברו בפעם הקודמת על משהו של לערבב את החרדים עם השאר – כן מכנסיים, לא מכנסיים, בנות, לא בנות. רבותיי, מי שרוצה לגייס חרדים, הכלל הראשון הוא – נכנס חרדי, יוצא חרדי", הוא אמר. "צריך לשים אותם בחטיבות משלהם, לשים אותם בנפרד. הם לא יפריעו לבנות לשרת, והבנות לא יפריעו להם. כל ערבוב כזה רק עושה בלגן. תכניסו שני חרדים לתוך גדוד, ועכשיו אתה צריך אוכל כשר מהסוג שהם רוצים. יש להכניס אותם לחטיבות משלהם, הם יבואו".
בהתייחסו להחלטה ההיסטורית של בן גוריון לפטור חרדים משירות צבאי עם קום המדינה, הסביר: "הסיבה שבן גוריון שחרר כמה חרדים, כמות קטנה מאוד (400), הייתה כי ב-20 שנה שבין שתי מלחמות העולם, 85% מהיהדות האורתודוקסית הפכה להיות חילונית. אז 20 שנה זה המון זמן – אתה לא יודע מה יהיה ב-20 שנה. בוא ניתן להם, נשמור אותם חרדים". הוא הדגיש כי ההתנגדות לגיוס חרדים אינה נובעת ממגבלה דתית אמיתית: "צריך רגע להבין – אין פה בעיה הלכתית. כל גיבורי התנ"ך הם לוחמים, שלא נתבלבל. הם לא קוראי ספר – הם לוחמים". עמינח ציין כי גם בעת הקמת המדינה לא הייתה התנגדות דתית לשירות: "ב-1948, כל החרדים התגייסו, ללא יוצא מן הכלל".
אריאל מנשה, יו"ר פורום חרדים משתלבים, מתח בדבריו ביקורת חריפה על ההנהגה החרדית: "ההנהגה שאתמול פרשה מהקואליציה, בלילה שבו איבדנו שלושה אחים, לא מייצגת אותי ולא את מי שמאחוריי". לדבריו, הגיוס לצה"ל הוא מפתח להשתלבות בחברה: "להתגייס לצה"ל בשבילנו זה לא רק ביטחון – זה להשתלב בחברה הישראלית. אם לא הייתי עובר דרך צה"ל, לא הייתי מבין מה זה מדינת ישראל".
5 צפייה בגלריה
אריאל מנשה. "אם לא הייתי עובר דרך צה"ל, לא הייתי מבין מהי מדינת ישראל"
(צילום: ירון ברנר)
מנשה הדגיש שהבעיה טמונה באלו שמובילים את המו"מ על חוק גיוס חדש: "את המשא ומתן מנהלים עסקנים שכל החיים שלהם עבדו באיך לא לגייס חרדים. ככה אי אפשר לשלב חרדים". הוא גם התריע מפני היחס המפלה כלפי נושרים מהישיבות: "אנחנו לוקחים את הבחורים שנפלטו מישיבות ואומרים להם 'תלכו לצבא' – זה להפוך אותם לסוג ב'".
הוא קרא לשלב גם תלמידי ישיבות בצה"ל: "צריך להגיד לבחורים שנמצאים בישיבה – תשלבו גם תורה וגם צבא. ככה לא יוצרים סוג ב', אלא סוג א'. יש הבנה במגזר החרדי שזה בסדר להתגייס, ואפשר גם להשתלב וגם לשמור על הזהות – ואז נראה הרבה יותר חרדים בצה"ל".
ענבר הרוש גיטי, לשעבר ראש מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון, התייחסה בחריפות לכישלון מדיניות השילוב של החרדים: "מדינת ישראל השקיעה מיליארדים... והפרויקט הזה כשל. הוא כשל כישלון חרוץ, בכל מרחב שאנחנו מסתכלים בו". לדבריה, תפיסת התהליך עצמה שגויה: "עוד מסלול ועוד מסלול... זה מה שיביא – אבל זה לא קרה. החברה החרדית לא למדה ממלכתיות, ואת זה מדינת ישראל לא הצליחה לעשות".
על חוק הגיוס, אמרה הרוש גיטי: "כל עולם היעדים, סנקציות, תמריצים – זה שקר נורא". היא התריעה מפני אובדן זהות בממלכתיות הישראלית: "הילד שלי לא יודע מה זה גמרא... וזאת בושה גדולה מאוד לממלכתיות הישראלית". על מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, היא אמרה: "זה קרה לנו – זה לא קרה לחברה החרדית. זה אירוע של הציבור המשרת, זה לא בנרטיב החרדי". היא דיברה גם על שינוי מדורג: "50 שנה מדינת ישראל מממנת אוטונומיה חרדית. אז מה אנחנו מצפים עכשיו? אין קיצורי דרך".
בהמשך הפאנל תקפה דרעי את השימוש בלימוד תורה כעילה לפטור משירות: "זה מטריף אותי – כשיש משפחות שנשחקות וחיילים שנהרגים, ואנשים מסתתרים מאחורי התורה... זה חילול השם הכי גדול שאני יכולה לשמוע! הציבור החרדי צריך לשמוע את הקול הזה. אתם חוטאים לאמת, אתם חוטאים לתורה".
מנשה סיפר על תהליך הגיוס שלו ועל עבודתו בליווי צעירים חרדים לצה"ל: "כשהבנתי שאני רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית – התגייסתי. הייתי סגן אלוף תחום חרדים בלשכת הגיוס. בחורים באים כי נפל אצלם אסימון – הם מבינים שהם חייבים לתת כתף". לדבריו, הרצון לשילוב קיים – אך ההנהגה החרדית חוסמת אותו: "כמו שחברי הכנסת החרדים השתלבו, גם אנחנו רוצים. למה הם לא מסכימים לנו? כל עוד לא ננתק בין ההנהגה למגזר – לא נראה שינוי".
