רבות מדובר על סוגיית גיוס החרדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל, לנוכח הצורך בהרחבת מעגל המשרתים, אבל האם צה"ל ערוך לקבלת חיילים חרדים לשירות? דיון שנערך היום (ג') במסגרת ועידת הביטחון והשירות של ynet, "ידיעות אחרונות" והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ניסה לענות על השאלה.
"אני חושב כחרדי שנכון לדון היום ב-2025 מה הסטטוס-קוו. גיוס חרדים לא קשור לדיון הזה", אמר הרב יונתן רייס, מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא". "צריך לקחת תוכניות שעובדות, ויש ישיבות הסדר, מכינות. נכון, אלה יוזמות פרטיות, כי מדינת ישראל לא באירוע. אנחנו מגייסים כספים. כשהמדינה תחליט שזה אירוע אסטרטגי היא תגייס משאבים, וכשיגיע הכסף גם חברי הכנסת החרדים יגיעו".
שיחה עם הרב יונתן רייס, סא"ל במיל' יוסי לוי וד"ר עידית שפרן גיטלמן
(צילום: סנטרל הפקות)
הרב רייס הדגיש: "אני חושב שהדיון אינו טקטי אלא אסטרטגי. כל הזמן דנים בטקטיקה ובסנקציות, אלה דיונים נחמדים שכנראה לא יביאו לכלום. כמעט שנתיים יש סנקציות, אין חוק והחרדים לא מתגייסים. מה יקרה בשנתיים הקרובות אם אותן סנקציות יימשכו? זה לא יזיז שום דבר".
סא"ל במיל' יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה, השתתף גם הוא בדיון. "אנחנו בשבוע קשה, נפלו ארבעה לוחמים ויש עוד לא מעט לוחמים בשריון ובהנדסה שמשלמים מחיר כבד", אמר בפתח דבריו. "חרדים משרתים בצה"ל הרבה מאוד שנים, מקום המדינה. מי שהביא את ההסדרה הזו הוא דוד בן גוריון. באזור שנת 1973 חרדים הפסיקו לשרת בצה"ל לחלוטין, בעקבות פערים גדולים בין הבטחות למגזר החרדי ובין המימוש. חרדים חזרו לשרת בצה"ל בשנת 1998. כשנולדתי בבית חרדי קלאסי, לא היה בתכנון שלי לשרת בכלל, זה לא היה בסל הערכים שלי ולא דיבר אליי. אם לא היה נצח יהודה, לא הייתי משרת בצה"ל. הגעתי לשם ועברתי מסלול שעשה ממני אזרח טוב.
"האם צריך מסלולים לחרדים בצה"ל? חד-משמעית כן. אלו מסלולי תיווך לחברה הישראלית והם קיימים הרבה שנים, ומי שאומר לכם שהוא לא משרת בצה"ל כי אין מסלול מותאם בשבילו כחרדי – או שהוא לא יודע או שהוא משקר. האם זה מותאם למגזר החרדי שלומד מבוקר עד לילה בפוניבז', בישיבה הטובה ביותר, ואין לו מושג מה זה צבא – כנראה שלא, אבל זה מותאם לחרדי שרוצה לשרת ולשמור תורה ומצוות".
בחטיבת חשמונאים, החטיבה החרדית החדשה, ההתאמה לאורח החיים החרדי מרחיקת לכת וקפדנית – כולל כשרות מחמירה בחדר האוכל ושני בתי מדרש עם שיעורי תורה תוססים. בבסיס החטיבתי אין נשים כלל. אבל למרות המאמצים מצד הצבא – עדיין לא נהרו חרדים רבים לחטיבה הטרייה. לשירות הסדיר בחטיבה הגיעו עד כה יותר מ-100, אבל לא מאות.
"בסוף הצבא הוא הראי של החברה הישראלית. הצבא לא יכול להיות ערוך לציבור החרדי – נקודה", אמר הרב רייס. "ביום שאשכנע את המפקד החילוני למה חשובה יותר הכיפה מאשר המימייה שתהיה מדוגמת ליד הרגל כמו שצריך, הוא כנראה גם יחבוש כיפה. הצבא הוא צבא חילוני, אין לי שום ציפייה שהוא יהיה ערוך לציבור חרדי. גם אם יעשו כשרות או משהו, לטווח הארוך זה לא יעבוד. זה לא יעבוד עד שלא נפתור בתוך החברה את הדיון הגדול: מהו סטטוס-קוו אמיתי? איך נראים יחסי החברה הישראלית מול חברה חרדית?"
לדבריו, "מבחינה טקטית אפשר לפתור בעיות. אם אין פה מאבק ערכי, ויש פה צורך, אז יש פתרון פשוט מאוד. בואו למשל נחלק את גזרת עזה וגזרת לבנון. בגזרת עזה נשים את עופר וינטר שיצא עם טליתות בראש החץ, יהיה שם רק על טהרת הקודש, ובגזרת לבנון לא יהיה טנק לא שוויוני, שם יהיה צבא ליברלי. הם יילחמו שם, הם יילחמו פה, פתרנו את הבעיה. אבל לא נכון לדבר במונחים כמו 'בואו נכין את הצבא'. הצבא הוא בבואה של החברה הישראלית, ועד שלא נפתור את הבעיה בחברה, זה לא ייפתר. על זה יושב כל הסיפור".
5 צפייה בגלריה
סא"ל במיל' יוסי לוי. "צריך להתחיל לדבר בשפה שבה מי שמשרת בצה"ל הוא גיבור וקדוש"
(צילום: ירון ברנר)
הוא המשיך: "האם הצבא יודע להביא גפילטע פיש לפסח? יודע. האם זה יביא את החרדים? בוודאי שלא. כי מחר ארגוני הנשים יבואו בטענות, ובצדק – כמו שאני איאבק על ערכיי, אכבד את מי שנאבק על ערכיו ואני לוקח את זה בכובד ראש".
צבא בתוך צבא?
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמרה בדיון: "אני מסכימה שמדובר פה בדיון אסטרטגי ואני רוצה להציע שני עקרונות מנחים. צה"ל הוא צבא עם, אבל מדינה דמוקרטית מחויבת וצבא מתוקף זה מחויב לאפשר לכלל החיילים והחיילות שירות מכבד, כזה שלא פוגע בערכים מכונני הזהות שלהם, שאגב, יש כאלה שמקורם אינו בדת".
"לא האמנתי כשאמרו לי שהצבא ומערכת הביטחון מבטיחים לחייל חרדי – 'אתה יוצא כמו שאתה נכנס', בזמן מלחמה", היא ציינה. "אין דבר כזה ומעולם לא היה, אף חייל לא יוצא כמו שהוא נכנס. הסיסמה הזו, ההבטחה הזו, חייבת להיות מחוץ לשולחן. אתמול לא רק נהרגו שלושה חיילים ברצועת עזה אלא גם חייל נטל את חייו, והוא היה שלישי בתוך שבוע וחצי. הוא לא יצא כמו שהוא נכנס. אימהות ואבות חילונים ומהציונות הדתית לא חרדים רק לגופם ושלומם הפיזי של הילדים שלהם, אלא גם לעולם הערכי ועולמם הנפשי".
5 צפייה בגלריה
ד"ר עידית שפרן גיטלמן. "צריכים להיות הסדרים לחרדים, אבל אין סיבה שצה"ל יהיה סמן קיצוני"
(צילום: ירון ברנר)
היא הוסיפה כי "ישלמו מחיר גם על העובדה שלא יצליחו אף פעם לקיים את ההבטחה הזאת לחרדים, שהם יצאו כמו שהם נכנסו, וגם על כך שהם יעשו צבא בתוך צבא. הסיבה לכך שיש אוכל כשר בכל הבסיסים בצה"ל היא דווקא שלא רצינו צבא בתוך צבא. כשמסתכלים על הסדרי השירות של החרדים, לא רק שלא כתוב 'כור היתוך' לחרדים, אלא שהמסר הוא פחות או יותר – אוי לך המפקד אם תוציא את צמד המילים 'כור היתוך' בפני החרדים.
"אחרי שאמרתי את כל זה, כמובן צריכים להיות הסדרים לחרדים, וגם זה מתוקף השעה. מי שבאמת מדבר על צורך ביטחוני אקוטי עכשיו, צריך לבוא בלב פתוח ונפש חפצה, אבל צריך לדבר על גבולות. אין סיבה שצה"ל יהיה סמן קיצוני. אנחנו מכירים את פקודת השירות המשותף. חרדים, מניסיוני, מסתובבים בעולם, ואין דבר כזה מקום שאין בו נשים. אין רחוב שלא רואים בו אישה ואין סופרמרקט לציבור החרדי שמתחייבים שלא יהיו בו נשים. לא צריך לצאת מנקודת הנחה שיהיה פה ציבור שבגלל כוחו הפוליטי, או מאחר שהצליח לכופף והשיג הסדרים כלשהם, יקבל הבטחה שהוא יסיים את השירות כמו שהוא נכנס. אין שום חייל או חיילת שסיימו את השירות כמו שהם התחילו. או שהם במשחק או שהם לא במשחק".
לוי ציין כי "גם בנצח יהודה במשך 25 שנים אין נשים שמשרתות בגדוד, וזה לגיטימי ובסדר. אם זה אירוע טקטי, אז מוצאים פתרונות קטנים כמו עוד זמן תפילה או רמת הכשרות הגבוהה ביותר. בואו רגע נסתכל בהיגיון. אם אנו מסתכלים על הצודק – כולם צריכים להתגייס, יש חוק שירות ביטחון. אם אנו מסתכלים חכם – יש היום יותר מ-20 אלף חרדים שאין תורתם אומנותם ולא באים לצה"ל. מי שהולך לאקדמיה והוא חרדי, האם יש לו הצדקה אחת בעולם ללמוד תואר בזמן שבן גילו משרת בצה"ל? התשובה היא חד-משמעית לא. האם הוא יסכן את הרוחניות שלו בצה"ל יותר מבאקדמיה? סטטיסטיקה, נתונים – בוודאי שלא! לכן אין שום הצדקה בעולם לחרדי להיות באקדמיה או לרכוש מקצוע או לעבוד, בכל עבודה שהיא, ולא לשרת בצה"ל".
הוא הוסיף כי בעיניו "האירוע הוא פשוט: כשאני גדל לסל ערכים שבו יש מוצר מדף אחד והוא ישיבה ולא צבא, ואין אף אלטרנטיבה, אני לא אבוא לצה"ל, כי אני לא פראייר. זה לא קיים בסל הערכים. אז מה התשובה לזה? התשובה היא פשוטה: חינוך. אם אנו לא נצליח להטמיע חינוך, לא נשנה את האירוע. אנחנו צריכים להמשיך את מה שעושים הרב יונתן רייס ואנחנו, עם מכינות קדם-צבאיות וישיבות הסדר חרדיות, ולהתחיל בגיל 16, בגיל 14, או אפילו בכיתה א' בגיל 7 – ושם להתחיל לדבר בשפה שבה מי שמשרת בצה"ל הוא גיבור אמיתי, הוא קדוש, הוא מסכן את חייו למען עם ישראל. מה יותר קדוש מזה?"
לאחר הדברים האלה נשמעו באולם מחיאות כפיים. לוי הוסיף ואמר: "מהצד השני, אין שום צורך לגייס אפילו לומד תורה אחד, גם לא צורך צבאי. לומדי תורה משמרים מסורת של אלפי שנים, אלפי שנות יהדות נשמרו על ידי היהדות האורתודוקסית. לומדי תורה עושים דבר טוב לעם ישראל, צריך לשמר אותם. זה לא סותר את זה שאפשר להביא שלוש אוגדות של חרדים לצה"ל, אין סתירה. לכן בואו נהיה חכמים ולא צודקים". בשלב הזה נשמעו צעקות נרגזות מכיוון הקהל.
"סנקציות הן לא תוכנית עבודה"
המלחמה, מטבע הדברים, הציפה את הצורך בגיוס חרדים. "ישבתי בעשור האחרון באינספור דיונים באכ"א, עד 7 באוקטובר לא היו צריכים חיילים חרדים, יותר מזה – זה היה מטרד. לא היו צריכים חיילים, בשם ערך שוויון הביאו אנשים ושברו את הראש איפה לשלב. ב-7.10 קרה דבר: בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים, צה"ל צריך לוחמים", סיפר רייס. "יש פער של כעשרת אלפים לוחמים, וגם צעירים חרדים מבינים את זה שצריכים באמת לוחמים.
"מצד שני, קרה משהו גם בהנהגה חרדית: בפעם הראשונה היא באמת לא יכולה להסכים לכלום, כי ביום שיסכימו למשהו אחד אמיתי, הם יפרקו את האתוס של החינוך החרדי שבנוי על טוטאליות. באתוס החרדי יש אופציה אחת: אתה צריך ללמוד, אם לא – לך תסתדר ואל תדבר איתנו. פינדרוס אמר לי פעם – אני תומך בך, אבל לך מפה, מה אני קשור לזה?"
לדברי רייס, "ביום שהנהגה חרדית תסכים לחייל אחד שיתגייס למכבי אש או לאיחוד הצלה, הם פירקו את האתוס. זה פשוט לא יקרה. הם יודעים למכור הרבה מאוד פיקציות. אני רוצה לרדת לפרקטיקה. סנקציות – אפשר לדון אם זה תמריץ חיובי או שלילי, תוכנית עבודה זה לא יכול להיות. פשוט אין שום דרך לצאת עם אדם לקרב כשהוא לא רוצה. אפילו לשים אותו טבח – הוא יקלף לך חצי תפוח אדמה. לצבא אין אופציה, אבוד, זה קשקוש! צבא לא יכול להיות בנוי על אנשים שמגיעים עם סנקציות או כשהם לא רוצים. אין לנו זמן או אורך רוח, אבל מה נעשה? עשור שאני יושב בכל הדיונים ואומר – תביאו תקציבים לישיבות ההסדר ולא לקשקושים, לא עשו. מה נעשה?"
ד"ר שפרן גיטלמן העירה: "אני רוצה בהמשך לדברים לפרק את המיתוס. הציבור החילוני והדתי-לאומי לא מורכב כולו מנערים שמגיל שלוש חולמים לשרת בגבעתי ולהסתער. גם שם יש כאלה שחולמים להיות מהנדסים וללמוד באוניברסיטה, וגם שם יש כאלה שמפחדים למות בצבא. בוודאי שהם לא חולמים לשרת שנה וחצי במלחמה עצימה ולקבור את החברים שלהם. באמצע מלחמה מדממת כזו, לנופף בדבר הזה ש'אי-אפשר להיות לוחם בסנקציות'? לא יודעת, תברר ותראה בנח"ל, עם חיילים כמעט נכנסו לכלא כי אמרו שהם לא יכולים יותר, האם אפשר או אי אפשר להיות לוחם בכוח".
לוחמי חטיבת חשמונאים
(צילום: דובר צה"ל)
היא הוסיפה כי "הצבא צריך לקבוע עקרונות מנחים לדבר הזה. זה לא יקרה בלי שתהיה לזה רגולציה. הצבא צריך להחליט האם אישה יכולה להיכנס למחנה תבץ או לא יכולה להיכנס לשם. הצבא צריך להחליט – האם החייל החרדי מחויב ללמוד על רוח צה"ל ועל מגילת עצמאות או שלא? ראינו שמקומות שבהם הדברים לא מוסדרים הם המקומות שבהם יש בעיות".
הרב רייס השיב: "אני קם בבוקר ומקים מסגרות. אני יכול להגיע לפה עם סיסמאות יפות אבל זה לא יחזיק מים ולא יביא שום חרדי לצה"ל. אני מדבר ברמת השטח, איך הדברים צריכים להיראות, איך יכולים להגיע חיילים – כי זה באמת צורך אמיתי". בסיום הדיון, יוסי לוי סיכם: "הגענו ל-1,500 מתגייסים בשנה ונגיע גם ל-5,000. אנחנו עוסקים בגיוס חרדים, אנחנו יודעים איך זה עובד ואיך זה לא עובד".
