אוניברסיטת קורנל השעתה מרצה יהודי, המזוהה עם עמדות אנטי-ישראליות, לאחר שניסה למנוע מסטודנט ישראלי להשתתף בקורס שהעביר על עזה. מדובר באחד מהקורסים השנויים ביותר במחלוקת של האוניברסיטה היוקרתית: הקורס "Gaza, Indigeneity, Resistance", העוסק ב"ילידיות", "התנגדות" ו"רצח עם" בהקשר של עזה והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
המרצה, פרופ' אריק צ'ייפיץ, מרצה בכיר ללימודים אמריקניים וחוקר קולוניאליזם ועמים ילידים, נודע בהתבטאויות חריפות נגד ישראל. הוא גם הגן על חמאס מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. ההשעיה שלו התרחשה לאחר שהודיע לסטודנט ישראלי שנרשם לקורס כי הוא אינו רשאי להשתתף בו. בעקבות כך הסטודנט, אורן רנרד, הגיש נגד המרצה תלונה רשמית, והאוניברסיטה פתחה בחקירה משמעתית.
מאוניברסיטת קורנל נמסר ל-ynet כי היא "מחויבת להגן על חברי הקהילה שלנו מפני אפליה" וכי לאחר שהוגשה תלונה נגד חבר הסגל, הוא הודה ב"מעשים שהפרו את חוקי הזכויות האזרחיות הפדרליים ולא עמדו בציפיות האוניברסיטה ביחס לאינטראקציות עם סטודנטים. בהתבסס על ממצאי החקירה, חבר הסגל אינו מלמד בסמסטר הנוכחי והומלץ לנקוט נגדו צעדים משמעתיים משמעותיים". באוניברסיטה סירבו לפרט מה יעלה בגורל הקורס, האם פרופ' צ'ייפיץ יפוטר לצמיתות או אילו סנקציות יינקטו בפועל נגדו.
צ'ייפיץ טען כי רנרד, דוקטורנט למדעי המחשב, פעל באופן שהפריע לשיעורים וגרם לאי-נוחות בקרב משתתפים אחרים. לדבריו, הישראלי היה הסטודנט היחיד לתואר שלישי בקורס מצומצם שנועד לתואר ראשון, ונהג להתווכח עם המשתתפים ולהשמיע עמדות פרו-ישראליות שנחוו בעיני חלק מהסטודנטים כ"התגרות מכוונת". צ'ייפיץ הוסיף כי קיבל פניות מתלמידים שחששו כי רנרד מצלם או מקליט את השיעורים לצורכי "דוקסינג" – חשיפת זהויות של פעילים פרו-פלסטינים ברשת. רנרד גם הקליט את השיחה שבה התבקש לעזוב את הקורס. צ'ייפיץ אמר כי ביקש ממנו לעזוב כדי "להגן על הסטודנטים האחרים" ולא ממניע פוליטי או אנטישמי.
לאחר הגשת התלונה נגד פרופ' צ'ייפיץ קבע גוף הביקורת הפנימי של קורנל (Office of Civil Rights) כי הוא הפר את החוק הפדרלי למניעת אפליה, והומלץ להשעותו לשני סמסטרים ללא שכר. עם זאת, ועדת הסנאט האקדמי של הפקולטה בחנה מחדש את המקרה וקבעה פה אחד כי לא נמצאה אפליה על בסיס זהות לאומית, אלא מחלוקת אקדמית במסגרת הדיון בכיתה. למרות זאת, סגנית נשיא האוניברסיטה והפרובוסט, קאוויטה באלה, פתחה מחדש את התיק בניגוד לנוהל הפנימי, בטענה שהחלטת הוועדה התקבלה לפי רף ראיות נמוך מהנדרש בחוק. בסופו של דבר הגיע צ'ייפיץ להסדר עם האוניברסיטה, שלפיו יפרוש לגמלאות וישמור על שכרו לסמסטר האביב, בעוד ממצאי החקירה הראשוניים יישארו בתוקף.
פרופ' צ'ייפיץ חזר ללמד את הקורס באביב האחרון, חרף מחאות מצד ארגונים יהודיים, אנשי ציבור ונשיא האוניברסיטה עצמו. הסילבוס הרשמי מבסס את השיעורים על טענות "קולוניאליזם מתנחלי" ו"התנגדות ילידית" פלסטינית ומציג את פסק הדין של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מינואר, שקבע כי ייתכן שפעולות ישראל עשויות להיחשב כרצח עם.
המרצה ארגן גם מפגשי לימוד פתוחים מחוץ למסגרת השיעורים, שבהם קידם את עמדותיו על "קולוניאליזם מתנחלי" בישראל ו"השמדת ילידים", וחיזק את תדמיתו כאחד מהקולות הבולטים ביותר נגד ישראל באקדמיה בארצות הברית. הוא פעיל בולט בארגונים אנטי-ישראליים כבר שנים, היה מעורב בארגונים שמאחורי המחאה הפרו-פלסטינית בקמפוסים והיה יועץ הפקולטה של הארגון האנטי-ציוני "הקול היהודי לשלום".
מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה צבר צ'ייפיץ גם שורה של התבטאויות חריפות נגד ישראל ברשתות החברתיות, בהן הכרזתה כ"מדינה טרוריסטית" יום לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, הטענה שעזה "הפכה למחנה השמדה המנוהל על ידי יהודים", האשמות כי ישראל "מזהמת ומרעילה" את אספקת המים הפלסטינית ועוד. הוא גם הציג את חמאס כ"תנועת שחרור" ותהה אם האלימות הנגדית של הארגון היא לא "אסטרטגיה מחויבת המציאות להתנגדות לכוח המוחץ של ישראל".
ההתבטאויות האלה הציתו שורת פניות נזעמות להנהלת קורנל מצד אנשי סגל וארגונים יהודיים, והקורס שהעביר נהפך לסמל למחלוקת על חופש אקדמי ואפליה בקמפוס. לדברי מבקריו, צ'ייפיץ נהג "להחדיר" את עמדותיו לקורסים ולחיים הסטודנטיאליים בצורה חריגה.
פרופ' מנחם רוזנספט מהפקולטה למשפטים התריע בפני נשיא קורנל שהקורס וההתבטאויות של צ'ייפיץ "מעודדים פילוג פוליטי ומסוכן", ועלולים להצית אנטישמיות בקמפוס. במכתבו השווה רוזנספט את הקורס לכזה המלמד "על הארץ השטוחה" וטען כי בניגוד למודל תיאורטי – כאן מדובר בתורה מסוכנת ש"עלולה לדרבן תלמידים למעשי אלימות נגד סטודנטים ישראלים ויהודים". נשיא קורנל מייקל קוטליקוף השיב על כך כי הוא "שותף לדאגות" ומאוכזב מהיעדר השקיפות והאובייקטיביות בקורס, אך ציין כי תקנון קורנל מעניק לחברי הסגל חופש אקדמי נרחב ולכן אינו יכול להסיר את הקורס או להפסיק את העסקתו של מרצה ללא הליך מסודר.
הנשיא ציין שהקורס "חריג" בהיצע הלימודים של האוניברסיטה, נלמד בתחום שאינו מתמקד במזרח התיכון, אלא בעמים ילידים, ושהוא חושש שסטודנטים המעוניינים בהיסטוריה של האזור יקבלו תמונה מעוותת. לדבריו, הקורסים של קורנל צריכים לעורר מחשבה ולהציג נקודות מבט מרובות ו"לא להעביר השקפות מגובשות מראש לגבי סכסוך מורכב".
הפרשה מגיעה על רקע החלטת קורנל להחזיר לקמפוס את פרופ' ראסל ריקפורד, מרצה להיסטוריה שתיאר באירוע פומבי את מתקפת חמאס כ"מעוררת התרגשות" ו"מחזקת". ההתבטאות שלו עוררו זעם ציבורי בארצות הברית שהובילו להשעייתו הזמנית. למרות הביקורת, האוניברסיטה החליטה לאפשר לו לשוב וללמד. במקביל מנהלת קורנל משא ומתן מתמשך עם ממשל טראמפ על החזרת מאות מיליוני דולרים של מענקים פדרליים שנחתכו עקב טענות על אי-טיפול באנטישמיות בקמפוס, והאוניברסיטה מצויה בלחץ ציבורי ופוליטי הולך וגובר.
