משנת 1981 קיבלו אוניברסיטאות בארצות הברית כ-14.6 מיליארד דולר מתרומות של ממשלות, מוסדות וגורמים במדינות ערב - ובראשן קטאר - סכום שמייצג כמעט רבע מכלל התרומות הזרות לאקדמיה האמריקנית בתקופה הזו, שהגיעו יחד לכ-62 מיליארד דולר. כך עולה מדוח שהתפרסם אמש (יום ה') בארה"ב - בפתח שנת הלימודים האקדמאית החדשה - שנתוניו מבוססים על דיווחים רשמיים שמוסדות ההשכלה הגבוהה מחויבים להעביר למשרד החינוך האמריקני.
לעיון בדוח המלא - לחצו כאן
מהדוח עולה כי קטאר העבירה לאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב 6.6 מיליארד דולר, סעודיה 3.9 מיליארד דולר ואיחוד האמירויות 1.7 מיליארד דולר. בנוסף, הוזרמו סכומים משמעותיים פחות גם מירדן, עומאן, בחריין וכווית. בסך הכול מדובר ב־13,847 תרומות ל־290 מוסדות ב-49 מדינות בארצות ברית, כשיותר מ-70% מהכספים - בהיקף של כ-10.7 מיליארד דולר - דווחו ללא מטרה מוגדרת. חלק מהתרומות נרשמו בצורות חריגות, למשל שמונה תרומות זהות בסכום של 99,999,999 דולר לאוניברסיטת קורנל, כל אחת מקטאר, ללא יעד מפורש.
הפילוח התקופתי מראה כי לא מדובר במגמה אחידה, אלא בגלים: עלייה חדה נרשמה אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001, ולאחר מכן האצה מחודשת מ-2020. כשליש מכלל התרומות התקבלו בארבע השנים האחרונות בלבד, ומבין השנים הללו בלטה במיוחד 2023, השנה שבה פתח חמאס במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר שלאחריה החלה מלחמת "חרבות ברזל", שבה נרשם שיא של כ-1.5 מיליארד דולר – יותר מכל שנה אחרת מאז החלו באיסוף הנתונים.
הסכומים הגדולים ביותר, כך עולה מהדוח, זרמו לאוניברסיטאות שמפעילות שלוחות במפרץ: אוניברסיטת קורנל קיבלה 2.3 מיליארד דולר, רובם לקמפוס הרפואי בדוחא; קרנגי מלון קיבלה 1.05 מיליארד; ג'ורג'טאון 1.02 מיליארד; טקסס A&M 1.01 מיליארד, נורת'ווסטרן קיבלה 770 מיליון דולר, אוניברסיטת קולורדו 640 מיליון, והרווארד 358 מיליון דולר.
אוניברסיטת מיזורי–קנזס סיטי קיבלה תרומה חריגה במיוחד של 284 מיליון דולר מממשלת כווית לכיסוי שכר לימוד של אלפי סטודנטים בסמסטר אחד. MIT קיבלה 43 מיליון דולר מסעודיה, גם כן תחת סעיף "ללא מטרה". בסך הכול, 12 האוניברסיטאות המובילות קיבלו כמעט 60% מכלל המימון הערבי.
מעבר לחלוקה בין מוסדות, הדוח מצביע גם על תחומי לימוד שנהנו מהמימון: רפואה (בקמפוס של קורנל בדוחא), הנדסה (בטקסס A&M), ויחסים בינלאומיים (בג'ורג'טאון). במקביל, נרשמו תרומות אנונימיות של גורמים מהמפרץ בסכומים של עשרות מיליוני דולרים, ללא פירוט נוסף. חלק מהמימון הגיע לאוניברסיטאות ציבוריות כמו טקסס A&M או אוניברסיטת קולורדו, שנשענות גם על כספי משלם המיסים האמריקני.
הדוח מציין כי התרומות הערביות אינן שקופות די הצורך, וכי אוניברסיטאות שמקבלות מימון נרחב מעסיקות לעיתים חוקרים המזוהים עם תנועת החרם על ישראל. עוד נטען כי מימון כזה עלול להשפיע על סדרי העדיפויות האקדמיים, ואף להוות סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב.
מעבר לכך, מחברי הדוח מצביעים על כשלים במערכת עצמה: טעויות, כפילויות ואפילו מחיקות בנתוני משרד החינוך - מה שמעלה אפשרות שהיקף התרומות האמיתי גדול עוד יותר. בין ההמלצות: להחמיר את חובת הדיווח, להוריד את הסף מ-250 אלף ל-50 אלף דולר, לחשוף באופן מלא את זהות התורמים ומטרות התרומה באתרי האוניברסיטאות, לקבוע סנקציות כספיות למוסדות שלא יצייתו ואף לשקול מגבלות על תרומות ממדינות שאינן דמוקרטיות.
השוואה למדינות אחרות מחדדת את ממדי התופעה: תרומות מסין או מרוסיה בתקופה המקבילה היו קטנות בהרבה, וקטאר היא המדינה הזרה היחידה שהגיעה לרף של יותר מ-6 מיליארד דולר בתרומות. הדוח מוסיף כי התרומות היהודיות או הישראליות באקדמיה האמריקנית קטנות בהרבה בהיקפן.
הדוח עצמו פורסם על ידי ה-Jewish Virtual Library, פרויקט של ה־American–Israeli Cooperative Enterprise, עמותה אמריקנית הפועלת לחיזוק יחסי ישראל–ארצות הברית. הספרייה מציגה עצמה כמאגר מקיף של מידע היסטורי, פוליטי ותרבותי על יהדות וישראל, אך מזוהה כגוף פרו-ישראלי, והצגת הנתונים משתלבת במסגרת פעילות הסברתית רחבה יותר. עם זאת, המספרים עצמם נשענים על מאגרי המידע של משרד החינוך האמריקאי, שהם מקור רשמי ותקף.
גל ההתפטרויות באקדמיה
הפרסום מגיע על רקע סערות מתמשכות בקמפוסים סביב אנטישמיות וההתמודדות עם מחאות הקשורות למלחמה בעזה. אתמול הודיע נשיא אוניברסיטת נורת'ווסטרן, פרופסור מייקל שיל, על התפטרותו לאחר חודשים של לחצים פוליטיים וביקורת ציבורית על האופן שבו טיפל במחאות נגד ישראל ובפניות של סטודנטים יהודים. שיל נקרא להעיד בפני הקונגרס וספג שם מתקפות מצד מחוקקים רפובליקנים שטענו כי לא הגן כראוי על יהודים בקמפוס, ובמקביל גם מארגונים יהודיים שקראו להדחתו.
הממשל הרפובליקני בהובלת טראמפ החריף את הלחץ: בחודשים האחרונים הוקפא מימון מחקר פדרלי לנורת'ווסטרן בהיקף של כ-790 מיליון דולר, מהלך שהוביל לפיטורי מאות עובדים באוניברסיטה.
מעצרי סטודנטים שהתבצרו באונ' קולומביה, מאי
התפטרותו של שיל מצטרפת לשורת עזיבות של נשיאים וראשי מוסדות באוניברסיטאות עילית מאז 2023, על רקע טענות חוזרות לאפליה כלפי סטודנטים יהודים ולחץ מתמשך מצד הממשל. בהרווארד נאלצה הנשיאה קלודין גיי להתפטר לאחר עדות סוערת בקונגרס, שבה התקשתה לגנות קריאות לאלימות נגד יהודים בקמפוס.
באוניברסיטת פנסילבניה פרשה הנשיאה ליז מגיל בעקבות ביקורת דומה על תשובותיה בפני מחוקקים, שנתפסו כמתירנות כלפי אנטישמיות. באוניברסיטת קולומביה התפטרה הנשיאה מינוש שאפיק באוגוסט אשתקד אחרי חודשים של מחאות סוערות סביב המלחמה בעזה, שכללו הקמת "עיר אוהלים" במרכז הקמפוס ועימותים עם המשטרה שהסתיימו במאות מעצרים; גם מחליפתה הזמנית, פרופסור קטרינה ארמסטרונג, נאלצה לפרוש תוך חודשים ספורים.
