לא עמדה בלחץ: נשיאת אוניברסיטת קולומביה, פרופ׳ קטרינה ארמסטרונג, התפטרה מתפקידה - כשבעה חודשים לאחר שהחליפה את הנשיאה הקודמת פרופ' מינוש שפיק, שהתפטרה גם כן בצל ההפגנות הפרו-פלסטיניות נגד ישראל שפרצו בקמפוס. כך מסרה הלילה (בין שישי לשבת) מועצת המנהלים של האוניברסיטה, שהוסיפה כי ארמסטרונג תחזור לנהל את המרכז הרפואי במוסד האקדמי.
4 צפייה בגלריה
פרופ׳ קטרינה ארמסטרונג, נשיאת אוניברסיטת קולומביה
פרופ׳ קטרינה ארמסטרונג, נשיאת אוניברסיטת קולומביה
פרופ׳ קטרינה ארמסטרונג
(צילום: אוניברסיטת קולומביה)
התפטרותה של ארמסטרונג מגיעה כשבוע לאחר שאוניברסיטת קולומביה נכנעה ללחץ של ממשל טראמפ והסכימה אמש לשורה של צעדים חסרי תקדים, בתמורה להחזרת 400 מיליון דולר במענקים וחוזים פדרליים שנשללו ממנה. ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ כבד שהפעילה וושינגטון על המוסד האקדמי, שהפך בחודשים האחרונים כאמור לזירת עימות מרכזית בין תומכי ומתנגדי ישראל בקמפוסים בארה"ב.
אנשי הסגל באוניברסיטה הגיבו בהלם להתפטרותה. "פרופ' ארמסטרונג לקחה על עצמה את התפקיד בתקופה מאתגרת ופעלה ללא לאות למען טובת הקהילה שלנו. אנו מודים לה על שירותה ומצפים להמשך תרומתה לאוניברסיטה", אמר יו"ר מועצת המנהלים דיוויד גרינוולד. קלייר שיפמן, יו"ר משותפת של המועצה, תמלא את מקומה כנשיאה בפועל עד למציאת נשיא קבוע.
"הייתה זו זכות גדולה להוביל את אוניברסיטת קולומביה בתקופה חשובה ומאתגרת זו", כתבה ארמסטרונג בהודעת ההתפטרות שלה, וציינה כי מראש קיבלה עליה את התפקיד באופן זמני בלבד. "זו אחת האוניברסיטאות הגדולות בעולם, בעיר החיונית ביותר, ואני גאה שעבדתי עם סגל, סטודנטים ובוגרים יוצאי דופן. אך ליבי נמצא במדע, ותשוקתי היא לריפוי. שם אוכל לשרת בצורה הטובה ביותר את האוניברסיטה והקהילה שלנו בעתיד".
4 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
דונלד טראמפ. שלל 400 מיליון דולר במענקים וחוזים פדרליים מאוניברסיטת קולומביה
(צילום: SAUL LOEB / AFP)
היא הוסיפה: "אוניברסיטת קולומביה היא מקום מיוחד. מה שאנו עושים בקמפוסים שלנו מדי יום משנה חיים ברחבי העולם. בחודשים האחרונים אני מעריכה את ההזדמנות שניתנה לי לקחת חלק קטן בהובלת המוסד העצום במהלך כמה מהרגעים הקשים ביותר בתולדותיו. העולם זקוק לאוניברסיטת קולומביה, ואתם יכולים להיות בטוחים שאעשה כל שביכולתי לספר את הסיפור הזה".
כשנכנסה לתפקיד, שיפמן, עיתונאית וסופרת יהודייה, אמרה כי היא נכנסת אליו "בהבנה מלאה של האתגרים הגדולים שלפנינו ובמחויבות לפעול בדחיפות, ביושרה ובשיתוף פעולה עם הסגל כדי לקדם את משימתנו, ליישם את הרפורמות הנדרשות, להגן על הסטודנטים ולשמור על חופש אקדמי ומחקר פתוח".
ארגון "הסגל והעובדים תומכי ישראל" (CFSI) של האוניברסיטה מסר כי חבריו "מודים לארמסטרונג על תרומתה בתפקיד התובעני שהיא ביצעה בסמסטרים האחרונים, ומצפים להנהגה חדשה שתשקם את קולומביה ותחזיר את האוניברסיטה להתמקד במחקר והוראה".

צעדים חסרי תקדים נגד המפגינים - והרחבת פעילות בישראל

התפטרותה של ארמסטרונג מגיעה כאמור לאחר שהאונבירסיטה הודיעו על שינויים מקיפים בעקבות שלילת המענקים על ידי ממשל טראמפ, כשבין היתר היא התחייבה להרחיב את הפעילות האקדמית שלה בישראל, לאסור על עטיית מסיכות בקמפוס ולפקח בצורה עקיפה על תכני המחלקה ללימודי המזרח התיכון. פעילי וארגוני זכויות אדם העבירו ביקורת על כך וטענו כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי.
4 צפייה בגלריה
הפגנה פרו פלסטינית מפגינים מחוץ ל אוניברסיטת קולומביה ב ניו יורק ארה"ב
הפגנה פרו פלסטינית מפגינים מחוץ ל אוניברסיטת קולומביה ב ניו יורק ארה"ב
מפגינים אנטי-ישראלים עוטים מסכות וכאפיות
(צילום: AP)
מפגינים פרו-פלסטינים מתבצרים בברנרד קולג' שבאוניברסיטת קולומביה, 5 במרץ
(Eliana Goldin)

לאחר ההודעה על השינויים, ארמסטרונג קיימה פגישות בנושא עם סגל האונבירסיטה, וממשל טראמפ דחק בה להבהיר את עמדתה מכיוון שהציגה מסרים מעורבים לגבי ההחלטה. ביום שלישי היא פרסמה הצהרה שבה התחייבה ליישם את השינויים שהוסכמו על ידי המוסד האקדמי והממשל האמריקני.
באונבירסיטת קולומביה, יש לציין, עדיין מתקיימות מחאות נגד ישראל מפעם לפעם, שלעיתים גולשות לכדי התפרעויות. לפני כשלושה שבועות רשויות ההגירה הפדרליות של ארה"ב עצרו סטודנט פלסטיני שמילא תפקיד מרכזי בהפגנות האנטי-ישראליות באוניברסיטה באביב שעבר, הפגנות שגלשו לא פעם לעימותים אלימים ולאיומים על תומכי ישראל ועל סטודנטים יהודים.
המעצר של מחמוד חליל, שנמצא בארה"ב כתושב קבע עם גרין קארד, עורר גל מחאות ורק החריף את המתח בין הממשל האמריקני לאוניברסיטה. לפי הבית הלבן, חליל צפוי להיות מגורש מארה"ב, כחלק מקו מדיניות תקיף יותר נגד סטודנטים שהוגדרו "פרו-טרוריסטים ואנטי-אמריקנים". הממשל אף דרש מקולומביה למסור מידע על סטודנטים שהוגדרו כ"מעורבים בפעילויות פרו-חמאסיות", אך לא זכה לתגובה.
מעצרו של מחמוד חליל באוניברסיטת קולומביה
(צילום: מתוך X)

4 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית בעד מחמוד חליל מנהיג המחאה ב אוניברסיטת קולומביה מחוץ לבית משפט ב ניו יורק ארה"ב 12 במרץ
הפגנה פרו-פלסטינית בעד מחמוד חליל מנהיג המחאה ב אוניברסיטת קולומביה מחוץ לבית משפט ב ניו יורק ארה"ב 12 במרץ
שלטים נגד הציונות במחאות לאחר מעצרו של חליל
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
בהצהרתה לפני כשבוע נמנעה האוניברסיטה מהתייחסות ישירה לדרישה השנויה במחלוקת של הממשל להכניס לפיקוח אקדמי את המחלקה ללימודי המזרח התיכון והמרכז ללימודים פלסטיניים, אך הודיעה על מינוי סגן רקטור חדש שיבצע "סקירה מקיפה" של כלל תוכניות הלימודים האזוריות, תוך דגש על המזרח התיכון. במסגרת המינוי, הסגן החדש יבחן את הקורסים, יערוך ביקורת על התכנים, על תהליכי גיוס הסגל ועל תהליך אישור תכניות לימודים חדשות.
האוניברסיטה הודיעה גם על שורת צעדים שנועדו להחמיר את האכיפה נגד הפגנות אלימות ופעילויות הנתפסות כמאיימות על חיי הסטודנטים היהודים בקמפוס. בין היתר, הוחלט להטיל איסור על חבישת מסכות פנים במהלך הפגנות - למעט מסיבות רפואיות או דתיות - זאת בעקבות אירועים בהם השתמשו מפגינים במסכות כדי להסתיר את זהותם בעת מעשי אלימות בקמפוס. בנוסף, סטודנטים שישתתפו במחאות בתוך מבנים אקדמיים או באזורים המיועדים לפעילות אקדמית – ייחשבו כמפרי תקנון האוניברסיטה וצפויים לסנקציות משמעתיות כולל השעיה וגירוש מהלימודים.
לצד זאת, קולומביה הודיעה על גיוס 36 קציני ביטחון חדשים שיקבלו סמכויות נרחבות, לרבות האפשרות לבצע מעצרים ולהסיר בכוח אנשים מהקמפוס במקרה הצורך - בניגוד למצב הנהוג כיום, שבו עובדי הביטחון אינם רשאים להתעמת עם סטודנטים. צעד זה מגיע לאחר ביקורת של ממשל טראמפ על כך שהאוניברסיטה לא נקטה צעדים מספקים למנוע את ההתפרעויות שאירעו בשטחה, כולל השתלטות מפגינים על בניין המילטון באפריל 2024.
למרות שהאוניברסיטה נמנעה משימוש בשפה ישירה שמרמזת על כניעה ללחץ הפוליטי, ברור כי ההצהרה נועדה לאותת לממשל טראמפ על עמידתה בתנאים שהוצבו לה. התגובה בקרב הקהילה האקדמית נעה בין תמיכה במהלך שנועד להבטיח את המשך קבלת המימון הפדרלי, לבין ביקורת על כך שהאוניברסיטה ויתרה על עקרונותיה ונכנעה להתערבות ממשלתית חסרת תקדים בענייניה הפנימיים.