אוניברסיטת קולומביה בניו יורק נכנעה ללחץ של ממשל טראמפ והסכימה אמש (שישי) לשורה של צעדים חסרי תקדים בתמורה להחזרת 400 מיליון דולר במענקים וחוזים פדרליים שנשללו ממנה. כך עולה מהצהרה שפרסמה נשיאת האוניברסיטה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ כבד שהפעילה וושינגטון על המוסד האקדמי, שהפך בחודשים האחרונים לזירת עימות מרכזית בין תומכי ומתנגדי ישראל בקמפוסים בארה"ב. בין השאר התחייבה האוניברסיטה להרחיב את הפעילות האקדמית שלה בישראל, לאסור על עטיית מסיכות בקמפוס ולפקח בצורה עקיפה על תכני המחלקה ללימודי המזרח התיכון.
בהצהרתה אמנם נמנעה האוניברסיטה מהתייחסות ישירה לדרישה השנויה במחלוקת של הממשל להכניס לפיקוח אקדמי את המחלקה ללימודי המזרח התיכון והמרכז ללימודים פלסטיניים, אך הודיעה על מינוי סגן רקטור חדש שיבצע "סקירה מקיפה" של כלל תוכניות הלימודים האזוריות, תוך דגש על המזרח התיכון. במסגרת המינוי, הסגן החדש יבחן את הקורסים, יערוך ביקורת על התכנים, על תהליכי גיוס הסגל ועל תהליך אישור תכניות לימודים חדשות. ההודעה אינה כוללת אזכור ישיר לפרופסור ג'וזף מסעד, מרצה בכיר ומבקר חריף של ישראל, שעמד בלב הביקורת מצד ממשל טראמפ.
האוניברסיטה הודיעה גם על שורת צעדים שנועדו להחמיר את האכיפה נגד הפגנות אלימות ופעילויות הנתפסות כמאיימות על חיי הסטודנטים היהודים בקמפוס. בין היתר, הוחלט להטיל איסור על חבישת מסכות פנים במהלך הפגנות - למעט מסיבות רפואיות או דתיות - זאת בעקבות אירועים בהם השתמשו מפגינים במסכות כדי להסתיר את זהותם בעת מעשי אלימות בקמפוס. בנוסף, סטודנטים שישתתפו במחאות בתוך מבנים אקדמיים או באזורים המיועדים לפעילות אקדמית – ייחשבו כמפרי תקנון האוניברסיטה וצפויים לסנקציות משמעתיות כולל השעיה וגירוש מהלימודים. האוניברסיטה לא מציינת האם תיענה לדרישת ממשל טראמפ להשעיה רב-שנתית כעונש.
לצד זאת, קולומביה הודיעה על גיוס 36 קציני ביטחון חדשים שיקבלו סמכויות נרחבות, לרבות האפשרות לבצע מעצרים ולהסיר בכוח אנשים מהקמפוס במקרה הצורך - בניגוד למצב הנהוג כיום, שבו עובדי הביטחון אינם רשאים להתעמת עם סטודנטים. צעד זה מגיע לאחר ביקורת של ממשל טראמפ על כך שהאוניברסיטה לא נקטה צעדים מספקים למנוע את ההתפרעויות שאירעו בשטחה, כולל השתלטות מפגינים על בניין המילטון באפריל 2024.
בנוסף, המוסד הודיע על אימוץ הגדרת האנטישמיות שנוסחה על ידי כוח המשימה הפנימי שהוקם באוגוסט 2024. צעד זה נתפס כהיענות לדרישות הממשל, אשר האשים את קולומביה באי-עשייה נוכח אירועים אנטישמיים בקמפוס מאז ה-7 באוקטובר 2023. האוניברסיטה תדרוש כעת מכל הסטודנטים, אנשי הסגל והעובדים להשלים הכשרה חובה בנושא אפליה ואנטישמיות כחלק מהמאבק באפליה והטרדות על רקע זה.
מפגינים פרו-פלסטינים מתבצרים בברנרד קולג' שבאוניברסיטת קולומביה
(Eliana Goldin)
4 צפייה בגלריה
מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
קולומביה גם התחייבה להרחיב את פעילותה האקדמית בתל אביב: המרכז האקדמי של האוניברסיטה בישראל צפוי להשיק במהלך הרבעון השני של 2025 קורסים ויוזמות חדשות. ההחלטה נתפסת כניסיון לרכך את הביקורת מצד תומכי ישראל, על רקע הפיקוח שיופעל על לימודי המזרח התיכון. בנוסף, האוניברסיטה התחייבה לפתח תוכנית חינוכית לבתי ספר יסודיים ותיכוניים שתעסוק בין היתר בהתמודדות באנטישמיות ובדיאלוג בין קבוצות שונות.
בנוסף, המוסד התחייב לבחון מחדש את מדיניות הקבלה שלו, במטרה להבטיח תהליכים הוגנים ולבדוק מגמות בירידה בשיעור הסטודנטים היהודים והאפרו-אמריקנים. זאת הפעם הראשונה למעשה שהמוסד מודה בירידה בשיעור הנרשמים היהודים בעקבות המחאות בקמפוס. נושא נוסף שנכלל בצעדים החדשים הוא אימוץ מדיניות נייטרליות מוסדית - מהלך דומה לזה שהונהג באוניברסיטת הרווארד - שתמנע מהנהלת האוניברסיטה לנקוט עמדות פומביות בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת.
כמו כן, האוניברסיטה הודיעה כי המשרד לשוויון מוסדי יקבל סמכויות נוספות לפיקוח על ארגוני סטודנטים, כולל שלילת מימון, השעיה וביטול הכרה בקבוצות שיימצאו מפרות את תקנות האוניברסיטה. הסעיף מרמז לארגוני סטודנטים פרו פלסטינים ובעבר האוניברסיטה אסרה על פעילות הסניפים המקומים שעומדים מאחורי המחאות בקמפוס כדוגמת "סטודנטים למען צדק בפלסטין" ו"הקול היהודי לשלום".
למרות שהאוניברסיטה נמנעה משימוש בשפה ישירה שמרמזת על כניעה ללחץ הפוליטי, ברור כי ההצהרה נועדה לאותת לממשל טראמפ על עמידתה בתנאים שהוצבו לה. התגובה בקרב הקהילה האקדמית נעה בין תמיכה במהלך שנועד להבטיח את המשך קבלת המימון הפדרלי, לבין ביקורת על כך שהאוניברסיטה ויתרה על עקרונותיה ונכנעה להתערבות ממשלתית חסרת תקדים בענייניה הפנימיים. הפרופסור הישראלי גיל זוסמן, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטה, אמר כי "בתקווה, סוף סוף בעיות בקמפוס ייפתרו ונוכל להתמקד בהוראה, במחקר ובטיפול בחולים. שמח במיוחד לראות את התוכנית לפתיחת המרכז העולמי בתל אביב".
הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אופיר אקוניס, בירך על המהלך: "מברך את האוניברסיטה על נקיטת צעדים בכיוון הנכון". לדבריו, "מהשפל חסר התקדים של האלימות, השטנה וההסתה של אביב 2024, ועד ההחלטות האחרונות - ניכר שינוי חיובי. חופש הביטוי הוא אבן יסוד בכל דמוקרטיה - אלימות והתפרעויות, הן ההפך".
תמך בהתנגדות של חמאס - ועומד בפני סכנת גירוש
בתוך כך, ממשל טראמפ ביטל את אשרת הסטודנט של מומודו טאל, דוקטורנט בן 30 ומנהיג המחאה הפרו-פלסטינית באוניברסיטת קורנל, בעקבות "קריאותיו להשמדת ארה"ב ותמיכתו בהתנגדות של חמאס". לפי רשויות ההגירה, לאחר מתקפת 7 באוקטובר, טאל שיבח את "ההתנגדות הפלסטינית", וקרא לתומכיו לקחת מהם דוגמה. פרקליטיו אישרו כי הממשל ביקש ממנו להתייצב בפני רשויות ההגירה בסירקוז שבניו יורק לצורך הליכי גירוש. טאל בעל אזרחות כפולה בריטית וגמבית והוא הנין של הנשיא הראשון של גמביה דאוודה ג'ווארה.
ממנהיגי המחאה הפרו-פלסטינית. טאל
תומכיו טענו כי הוא פעל לשיח פתוח והדגיש מחויבות לדיאלוג גם כשהיו חילוקי דעות עמוקים, אך רשויות ההגירה הוסיפו כי הוא פרסם פוסטים נגד ארה"ב וישראל וטען כי "האויב הוא האימפריאליזם האמריקני, וכל מי שהאמריקנים רואים כאויב – הוא חברי". עוד נטען כי הוא אמר לסטודנטים יהודים במוסד כי "אין דרך אחרת אלא חיסול מוחלט של הציונות – פיזית ומנטלית".
זו לא הפעם הראשונה שטאל מתמודד עם האפשרות לאבד את הויזה שלו. הוא הושעה פעמיים על ידי קורנל בשנה שעברה בגלל "פעילות מחאה משבשת", והובהר לו כי השעייתו האקדמית עלולה לגרום לביטול האשרה שלו. מאוחר יותר הגיעו טאל והאוניברסיטה להסכמה המאפשרת לו לחזור לשיעורים בסמסטר האביב, אך רק מרחוק.
פורסם לראשונה: 23:03, 21.03.25
