בארגון "ראש יהודי" מתכננים לקיים ביום כיפור הקרוב תפילות במרחב הציבורי בתל אביב, לאחר קבלת היתר מהעירייה, בעקבות פסיקת בג"ץ מהשנה שעברה שאישרה לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בגן מאיר. אחרי שבשנה שעברה בחרו בארגון לקיים את התפילות בתוך בית כנסת כדי להימנע מעימותים, הפעם הוחלט להתפלל במרחב הציבורי – בתפילות "כל נדרי" וערבית בערב יום הכיפורים, ובתפילת נעילה.
"אנחנו מצפים לתפילה גדולה ושקטה בהתאם לאישור העירייה ובג"ץ", אמר יו"ר ארגון ראש יהודי, ישראל זעירא. "אנחנו מזמינים את תושבי הסביבה לתפילה מאחדת ומקרבת, כאיש אחד בלב אחד, בהתאם לאישור העירייה".
מאז תקופת הקורונה, שבה בתי הכנסת נסגרו להתקהלות, קיימו בארגון תפילות במרחב הפתוח בכיכר דיזנגוף, שאליהן הגיעו גם חילונים רבים בעיר – מה שהביא רבים להצטרף, גם אם לא רצו ללכת לבתי הכנסת. לאחר המגפה הוחלט להמשיך עם תפילות "כל נדרי" ו"נעילה", הראשונה והאחרונה ביום הקדוש ביותר ביהדות, במרחב הציבורי תחת כיפת השמיים – כדי להזמין את הציבור להשתתף.
לפני כשנתיים התחוללה סערה שאף התפתחה לעימות, כאשר מפגינים הגיעו למחות נגד התפילה שהתקיימה בהפרדה בין גברים לנשים בערב יום כיפור, כולל שרשרת דגלים שנתלתה במקום כמחיצה סמלית. בשנה שעברה פסק בית המשפט העליון שארגון "ראש יהודי" יוכל לקיים תפילה בהפרדה במרחב הציבורי בתל אביב, כולל הצבת מחיצה בין גברים לנשים – אך התפילה תתקיים בגן מאיר ולא בכיכר דיזנגוף, מיקום פחות מרכזי בעיר, בהתאם לפשרה שהציעו השופטים. לאחר שמפגינים איימו למחות ולהתעמת עם המתפללים, הודיעו בארגון ראש יהודי שלמרות המתווה שאושר, התפילה לא תתקיים בגן מאיר אלא בבית כנסת.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בעתירת הארגון נגד עיריית תל אביב, לא מצא לנכון להתערב בהחלטת העירייה האוסרת על קיום תפילות ואירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי – ועל כן פנה ארגון ראש יהודי לבית המשפט העליון. שופטי העליון, דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, החליטו בסופו של דבר להורות לעיריית תל אביב לקיים את מתווה הפשרה, שלפיו תתאפשר תפילה בהפרדה בגן מאיר.
השופטים ביקרו את העירייה
בנימוקים לפסק הדין של בית המשפט העליון, שהתפרסמו לפני מספר חודשים, כתב השופט יחיאל כשר כי "אל מול האינטרס החשוב העומד בבסיס החלטת העירייה לאסור את קיום האירוע, ככל שתוצב בו מחיצה לצורך הפרדה מגדרית, עומדים האינטרסים והזכויות של ציבור התושבים המעוניין בקיום האירוע בו מדובר – תפילה ביום כיפור – בהפרדה מגדרית, שכן זוהי הדרך של קיום מצוות דתם".
4 צפייה בגלריה
ההיתר מהעירייה לקיים תפילות בגן מאיר ביום כיפור, בהתאם לפסיקת בית המשפט, במכתב שנחתם בידי המשנה למנכ"ל העירייה, רובי זלוף
כשר הוסיף כי מדיניות העירייה מעבירה מסר קשה למי שמקפידים על ההפרדה, ולפיו מסורת אבותם פסולה; לדבריו זו "פגיעה קשה ברגשות הציבור הדתי הנוהג להתפלל בהפרדה מגדרית, ובזכותם לכבוד". הוא הסביר כי גם אם רוב תושבי תל אביב מתנגדים לתפילה בהפרדה מגדרית, אין הדבר מצדיק את סירוב העירייה לאפשר אותה.
כשר הוסיף: "עמדתה הברורה של העירייה מגלמת העדפה עקרונית, גורפת ומוחלטת של השמירה על אי-הפרדה מגדרית במרחב הציבורי על פני כל שיקול אחר, ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה... נראה כי הפגיעה הברורה שיש באמור במי שמבקשים לקיים תפילה יהודית אורתודוקסית, ובזכותם לשוויון, לא נשקלה כלל על-ידי העירייה, ובמהלך הדיון שבפנינו אף ניתנה התשובה שלפיה אין לעירייה דבר נגד תפילה אורתודוקסית כל עוד לא תתקיים תוך הפרדה בין נשים וגברים, תשובה אשר דומה שמיותר להבהיר מדוע אינה יכולה להישמע".
העימותים בכיכר דיזנגוף בתפילת יום כיפור ב-2023
(צילום: יעל צ'כנובר, דנה קופל)
כשר הניח כי עיריית תל אביב לא הייתה מתנגדת להפרדה מגדרית בתפילה מוסלמית ולא הייתה מתנגדת במקרה כזה להצעת פשרה דומה לזו שהעלו השופטים. הוא סיכם את דבריו: "לא נותר אלא לשאול מה אירע להם, לפרנסיה מרובי הזכויות של העיר העברית הראשונה, שנעלם מעיניהם עד כמה בעמדתם יש קושי ופגיעה בציבור משמעותי (גם, ולא רק, של תושבי העיר; גם, ולא רק, של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי), הניצב בפני אמירה שלפיה התפילה באופן שבו התפללו אבותיו ואבות אבותיו, יש בה פגם, ולכן נאסר לקיים אותה לעיני הציבור. זאת, גם כאשר המבוקש מתייחס ליום הקדוש ביותר בשנה לדת היהודית, ועוד לפני שהזכרנו את הימים הקשים, לאומה כולה, בהם נדון העניין".
השופט דוד מינץ הוסיף: "העירייה לא נתנה משקל ולוּ קל שבקלים לזכויותיהן לשוויון ולחופש פולחן של הקבוצות הדתיות הנוהגות לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, כמו גם לפגיעה הקשה שמגלמת מדיניותה בזכויות אלה. העירייה מנסה להצדיק את מדיניותה האמורה בטענה כי בתפילה בהפרדה מגדרית טמונה פגיעה בשוויון בין גברים לנשים. ברם אף אם אכן כך הדבר – ולעמדתי טענה זו מוקשית ואותיר אותה לעת מצוא – פגיעה בשוויון מסוג אחד (בין גברים לנשים) אינה משמשת הצדקה שאין בלתה לפגיעה בשוויון מסוג אחר (בין הנוהגים לפי זרם דתי אחד לבין זרם דתי אחר, או בין דת אחת לרעותה)".
הבוקר (יום ה') קיבלו אנשי "ראש יהודי" את ההיתר מהעירייה להשתמש בגן מאיר בערב יום הכיפורים מהשעה 17:30 עד 21:00, וביום כיפור עצמו מהשעה 17:00 ועד 19:00, לצורך התפילות.
בחודש יולי הוגשה לבג"ץ עתירה נגד המתווה שמאפשר לתת מקום במרחב הציבורי למחיצה ולהפרדה בין גברים לנשים. העותרים טענו כי הדבר יהיה "מדרון חלקלק" ויאפשר לרשויות מקומיות להקצות עוד שטחים ציבוריים לפעילות בהפרדה בין גברים לנשים. העתירה נדחתה. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, כתב: "אינני שותף לחשש זה".
"מקווים שהתפילות יעברו בצורה מכובדת"
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, מסרה בתגובה: "כעירייה אנו עושים ככל יכולתנו כדי לשמור על מרחב ציבורי ליברלי ושיוויוני לכולם, ובכלל זה פעלנו למניעת הפרדה מגדרית. משניתנה בשנה שעברה פסיקת בית המשפט אשר קבעה שיש להתיר לקיים אירועים בהפרדה במרחב הציבורי, במרחבים שאינם מוגדרים אינטנסיביים, ואף המליצה לקיים את האירוע בגן מאיר – אנו כמובן כפופים לפסיקה ומכבדים את הכרעת בית המשפט העליון, מכיוון שבניגוד לציבורים אחרים במדינת ישראל, שלטון החוק הוא נר לרגלינו. אנו מקווים כי התפילות יעברו בצורה מכובדת, לשני הכיוונים".
מתנועת "בונות אלטרנטיבה" נמסר: "הפרדה מגדרית במרחב הציבורי מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולעקרון השוויון. עצם מתן היתר לתפילה בהפרדה מטעם עיירית תל אביב מעורר שאלות קשות ומהווה פתח למדרון חלקלק של הדרת נשים מהמרחב הציבורי. אנו קוראות לציבור לא להיגרר לפרובוקציות מכוונות של ארגון 'ראש יהודי', הפוגעות במרקם החברתי, ולקיים תפילות בבתי הכנסת".
יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 הנאבק בהפרדה במרחב הציבורי, מסרה: "ראש יהודי רצו לעשות תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף. העירייה לא אישרה, בגלל לחץ התושבים. בשנה שעברה הציעו להם לעבור לגן מאיר, מקום צדדי, אבל זה לא היה מספיק טוב בשביל ראש יהודי. הם רצו את הכיכר. השנה הציעו להם שוב את גן מאיר – והם מציגים את זה כניצחון. אין לי אלא לאחל שהמרכז הגאה בגן מאיר יפתח את שעריו ביום כיפור, וכך הגן יהפוך לגן צבעוני שיש בו מקום לכולם".
