בפעם הראשונה לאחר שלושה עשורים, קרא הרב יוסף חמרה יחד עם בנו הנרי בספר תורה בבית כנסת במרכז דמשק. הם העבירו את אצבעותיהם בעדינות על האותיות.
האב והבן נמלטו מסוריה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, לאחר שנשיא סוריה דאז חאפז אסד ביטל את האיסור על יציאת היהודים המדינה. היהודים שחיו בסוריה סבלו מהגבלות במשך עשורים, כולל על בעלות על רכוש או עבודה במקצועות מסוימים.
כמעט כל היהודים שחיו בסוריה עזבו את המדינה, וכעת חיים בדמשק שבעה יהודים מבוגרים בלבד. הרב חמרה ומשפחתו עזבו את סוריה ועברו להתגורר בניו יורק. "לא היינו בתנאי כלא, אז רצינו לראות מה יש בחוץ", אמר הרב יוסף, כיום בן 77, בנוגע לסיבות שגרמו לו ולבני משפחתו לעזוב אז את סוריה.
לאחר נפילת משטר אסד בחודש דצמבר, החלה משפחת חמרה לתכנן ביקור בדמשק, שעד לאחרונה היה בלתי אפשרי, בעזרת קבוצת Syrian Emergency Task Force, הפועלת בארצות הברית.
הרב חמרה ובנו נפגשו במהלך ביקורם עם סגן שר החוץ הסורי במשרד החוץ בדמשק, המנוהל כיום בידי רשויות זמניות שמונו על ידי המורדים האסלאמיים, שהדיחו את משפחת אסד מהשלטון לאחר יותר מ-50 שנה.
7 צפייה בגלריה


חברי קהילת יהדות סוריה מוציאים ספר תורה בביקור בבית הכנסת בדמשק
(צילום: Bakr Al Kasem / Reuters)
7 צפייה בגלריה


הרב יוסף חמרה ומספר חברי קהילה יהודים, בביקור בבית הכנסת
(צילום: Bakr Al Kasem / Reuters)
הבן הנרי חמרה, כיום בן 48, אמר כי משרד החוץ הסורי התחייב כעת לשמור על המורשת היהודית. "אנחנו צריכים את עזרת הממשלה, אנחנו צריכים את הביטחון של הממשלה וזה יקרה", הוא אמר.
במהלך סיורם ברחובות הצרים של העיר העתיקה של דמשק, אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, פגשו הרב יוסף והנרי שכנים לשעבר – בין השאר פלסטינים שעברו לסוריה. לאחר מכן הם התמקדו בכיתוב בעברית בכתב יד במספר בתי כנסת. "אני רוצה לראות את הילדים שלי חוזרים ורואים את בית הכנסת היפה הזה. זו יצירת אמנות", אמר הנרי.
בעוד בתי הכנסת ובית הספר היהודי בעיר העתיקה השתמרו בצורה טובה יחסית, בית הכנסת הגדול ביותר בסוריה בג'ובר, פרבר מזרחי של דמשק, נהרס במהלך מלחמת האזרחים הארוכה שנמשכה כמעט 14 שנה, לאחר דיכוי אלים של אסד בהפגנות נגדו. ג'ובר הייתה בית לקהילה יהודית במשך מאות שנים עד המאה ה-19, ובית הכנסת על שם אליהו הנביא נבזז לפני שהושמד.
לפי פרסומים, בתחילת המאה ה-20 מנתה הקהילה היהודית בסוריה כ-100 אלף נפשות. הקהילות היהודיות הגדולות בסוריה התרכזו בעבר בשתי ערים מרכזיות – דמשק וחלב, אם כי היו קהילות קטנות יותר גם בערים אחרות. עם השנים, בעקבות היחס ליהודים, פרעות ומשבר כלכלי, עזבו רוב יהודי סוריה את המדינה, בעיקר אחרי הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. היהודים היגרו למדינות שונות, בין השאר לישראל, ארצות הברית ומקסיקו.
תחת משטר משפחת אסד, היהודים בסוריה אומנם היו יכולים לקיים את מצוות הדת, אך נאסר עליהם לצאת מחוץ למדינה, כדי למנוע מהם להגיע לישראל, עד תחילת שנות ה-90. אחרי שהוסרו הגבלות הנסיעה, רבים אחרים עזבו את המדינה.
כאמור, כיום חיים בסוריה שבעה יהודים בלבד – לאחר ששתי נשים מבוגרות נפטרו בשבועות האחרונים. ראש הקהילה הוא בכור סימנטוב, שאמר בחודש שעבר ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי "הממשלה החדשה טובה יותר מהקודמת. יש חופש. חופש דעה. ותודה לאל המצב הכלכלי הפך טוב יותר. הכול בסדר". לסימנטוב מפעל בגדים באזור התעשייה בדמשק וחנות בגדים שנמצאת לא רחוק מ"חארת אל-יהוד", הרובע היהודי בעיר. "היהודים גרים בשכונה אחת, כולם קרובים אחד לשני", הוא סיפר.