בקהילה היהודית באירלנד כועסים לנוכח הכוונה להעביר במדינה חוק שיהפוך ייבוא סחורות מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן לעבירה פלילית – ומקשרים את תהליך החקיקה הזה לאווירה האנטי-ישראלית הכללית שהלכה והחמירה באירלנד בשנים האחרונות.
"זה אף פעם לא עלה על דעת הקהילה היהודית כאן. אבל אירלנד כיום היא מקום רעיל כשזה נוגע לישראל, אז לאט-לאט התקדמנו לקראת זה", אמר מוריס כהן, נשיא הקהילה היהודית באירלנד, בריאיון היום (ה') לאולפן ynet. "הרעיון עלה לראשונה לפני מספר שנים, אך עקב עניינים טכניים בחוק – נדחה. אבל כעת יש מאמץ מרוכז להעביר את החוק במדינה".
ריאיון עם נשיא הקהילה היהודית באירלנד, מוריס כהן
(צילום: ליאור שרון)
נכחת בדיון בפרלמנט. ספר לנו איך הרגשת שם.
"האמת שהרגשתי מבודד מאוד. למרות שהייתי עם עוד שלושה אנשים – כולל הרב הראשי של אירלנד, ושר המשפטים והביטחון לשעבר – אבל ההרגשה הייתה של בידוד. בין הסנאטורים וחברי הפרלמנט הייתה אחדות דעים, ולא היה אף אחד שהיה מוכן להקשיב לנרטיב חלופי. כך זה באירלנד – גם בתקשורת וגם בפרלמנט, בין אם זה הבית העליון או התחתון – הסנאט או הדול – אנחנו לא שומעים נרטיב ישראלי. למרות שיש אנשים שכן היו רוצים להשמיע נרטיב ישראלי, האווירה באירלנד כזו שהם לא רוצים שיבטלו אותם".
אתה חושב שזה תקדים מסוכן? מדרון חלקלק?
"כן, זהו מדרון חלקלק – כי יוזמי החוק אמרו בעצמם שברגע שזה יעבור, המטרה שלהם היא לגרום לכל מדינות אירופה להצטרף. אין לי ספק שהכוונה שלהם היא להרחיב את זה מיהודה ושומרון ומזרח ירושלים לכלל ישראל".
עם זאת, ראינו שארצות הברית נקטה עמדה נגד החרם האירי. עד כמה זה מעודד אותך?
"מעודד מאוד שארצות הברית נוקטת את העמדה הזו, והיא עושה זאת מכמה סיבות – לא רק כי ישראל היא בעלת ברית, אלא גם מסיבות משפטיות: יש 36 מדינות בארצות הברית שהיו נתקלות בקשיים חמורים בקיום קשרים עם כל מדינה או גוף שמחרים את ישראל. אז זה בהחלט עוזר לנו כאן באירלנד לנסות ולעצור את העברת החוק הזה. אני חייב לציין שהוועדה היא רק השלב הראשון – הם ממליצים לממשלה ואז זה צריך לעבור חמישה שלבים בפרלמנט ועוד חמישה שלבים בסנאט, אבל נראה שיש ניסיון להאיץ את זה ולהעביר את זה תוך כמה חודשים".
מעבר להצעת החוק והמחאות באירלנד, איך האנטישמיות באה לידי ביטוי בחיים היומיומיים שלך?
"זו בעיקר התחושה בקהילה. מאז 7 באוקטובר היו מקרים רבים שבהם יהודים הודרו, היה לנו מקרה שבו סטודנט צעיר הותקף במועדון לילה רק כי היה יהודי, והנרטיב החד-צדדי המתמשך מטריד אותנו מאוד. היו מקרים רבים במוסדות חינוך – מגיל חמש ועד לסטודנטים באוניברסיטה – שבהם אנשים הודרו ובוטלו בשל אמונותיהם והעמדות שלהם בנוגע למצב. וזה הולך ומחמיר. אולי הדרך הכי טובה לתאר את זה היא בכך שחבר ילדות שלי אמר לי רק לפני יומיים שהוא תמיד ראה את עצמו כאירי שהוא במקרה יהודי, והיום הוא רואה את עצמו כיהודי שחי באירלנד. זו התחושה של רבים מאיתנו כאן. אנחנו מקווים שדברים ישתנו. באופן כללי, אני חושב שחלק מהבעיה הוא שרוב האירים פשוט לא יודעים מהי אנטישמיות".
המשפחה שלך חיה באירלנד כבר 400 שנה. האם אתה מרגיש שייתכן שכבר אין מקום ליהודים באירלנד?
"היהודים התחילו להגיע לכאן לפני 400 או 500 שנה. המשפחה שלי כאן כבר מעל 100 שנה, והמשפחה של אשתי אפילו יותר זמן. אני מקווה שיהיה מקום ליהודים באירלנד. זו מדינה טובה, והאנומליה היא שבעתיד הקהילה היהודית תורכב מישראלים, כי כיום יש יותר יהודים ישראלים באירלנד שהגיעו ב-20 השנים האחרונות מאשר כאלה שחיים כאן כבר דורות. אני מקווה שהאירים יתעוררו ויבינו את המצב".
בהקשר הזה, יש לך ציפיות כלשהן מישראל?
"הציפיות הן כאלה שאני מאמין בהן בלב שלם, ואני אומר את זה לכולם – לצערי אני לא דובר עברית, אבל המילה היחידה שאני כן מכיר היא 'הסברה', ואני חושב שצריך למחוק אותה מהשפה העברית. כי ברגע שאתה צריך להסביר את המצב שלך – אתה בצרות. הייתי רוצה מאוד לראות שינוי בפסיכולוגיה ובכיוון של יחסי הציבור שיוצאים מישראל. אני לא חושב שהם עומדים מול יחסי הציבור של היריבים שלנו. צריך לזכור: אנשים כיום חושבים בקליפים ובתמונות, ואנחנו נותנים הסברים ארוכים שאף אחד לא טורח לקרוא או להקשיב להם, וגם לא אכפת להם מהם. אנחנו פשוט לא עומדים בקצב של יחסי הציבור של הצד השני".
האם אתה חושב שהצהרות של שרים בממשלת ישראל תרמו למצב הזה?
"אני בהחלט חושב שאנשים מהימין הקיצוני לא שיפרו את תדמיתה של ישראל בעולם. אני חושב שההצהרות שלהם מיועדות לבוחרים שלהם, אבל אם אכפת להם מה העולם חושב עליהם – הם צריכים להיות זהירים יותר באמירות שלהם".
מה לדעתך צפוי לקהילה היהודית באירלנד בשנים הקרובות? והאם לדעתך שינוי ממשל באירלנד יכול לשנות את המצב?
"לא, שינוי ממשל לא ישנה את המצב. באופן בלתי נתפס, הממשלה הנוכחית היא ממשלה מתונה, וייתכן שבעוד ארבע שנים וחצי הממשלה תהיה אפילו שמאלנית יותר. אבל ארבע שנים וחצי הן זמן רב מאוד בפוליטיקה".
אירלנד היא אחת המדינות שמובילות את הקו האנטי-ישראלי באיחוד האירופי. גורם מדיני בכיר חשף כי אירלנד יצרה קשר עם ישראל וביקשה לקיים דיאלוג, אולם שר החוץ גדעון סער סירב להידברות עד שדבלין לא תמשוך את התביעה שלה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הטוענת שישראל מבצעת לכאורה רצח עם נגד הפלסטינים.
הוועד היהודי האמריקני, הליגה נגד השמצה, ועידת נשיאי הארגונים היהודיים האמריקנים פרסמו הצהרה בגנות הצעת החוק באירלנד. הם הזהירו כי ההצעה "עלולה ליצור סיכונים משמעותיים לחברות אמריקניות העושות עסקים בישראל ותתדלק את הרגשות האנטישמיים והאנטי-ציוניים הגוברים באירלנד ובמקומות אחרים". הארגונים היהודיים הוסיפו כי "הצעת החוק פוגעת בסיכוי לפתרון שתי מדינות במשא ומתן על ידי ניסיון לקבוע מראש באופן חד-צדדי את הסטטוס הסופי של השטחים השנויים במחלוקת".
