שני ספרי "אורית" מהמאה ה-15 – ספרי הקודש של קהילת ביתא ישראל (יהודי אתיופיה) – אותרו לאחרונה במסגרת סדנה נודדת של תוכנית "תופסי האורית" בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. אלה ספרי האורית העתיקים ביותר שהתגלו עד היום. פרופ' דלית רום-שילוני, מייסדת ומנהלת תוכנית "תופסי האורית", התראיינה לאולפן ynet בנושא.
"האוּרִית זה בעצם התורה – השם הוא בשפת הגעז, והוא בא מן הארמית, מהמילה אורייתא", היא הסבירה. "אלה ספרי קודש שכתובים בשפת הגעז, שפת הקודש האתיופית שמשמשת גם את ביתא הישראל, יהודי אתיופיה, וגם את הנוצרים האתיופים. כתבי הקודש האלה, האורית, כוללים את התורה ואחר כך את הספרים יהושע, שופטים ורות. אלה שמונת הספרים הראשונים בתנ"ך האתיופי, והם המקודשים ביותר".
שיחה עם פרופ' דלית רום-שילוני על כתבי הקודש שאותרו
(צילום: מיקי שמידט)
לדבריה, "מסורת כתבי היד האתיופיים היא מסורת שמוכרת מהמאה ה-14 ועד למאה ה-20. יש מעט מאוד כתבי קודש מהמאה ה-14, קצת יותר מהמאה ה-15 אבל גם כן בודדים, והמספר עולה. הדבר היפה שגילינו הוא שבידי ביתא הישראל, בידי קסים במקומות שונים בארץ, ישנם כתבי קודש עתיקים כל כך, כאלה שהם מראשית המאה ה-15 ומהמחצית השנייה של המאה ה-15. זה דבר שלא היה ידוע עד כה".
במסגרת היוזמה שלך, "תופסי האורית", אתם רוצים לאתר את הכתבים הללו. ספרי על היוזמה הזאת.
"את השם הזה לקחתי מצירוף שעושה בו שימוש הנביא ירמיהו, כשהוא קורא ככל הנראה לכהנים המומחים בכתבי הקודש בכינוי 'תופסי התורה'. על המשקל הזה גזרתי את 'תופסי האורית', מתוך כוונה להקים קבוצה של סטודנטים וסטודנטיות מקהילת ביתא הישראל, וגם כמובן סטודנטים אחרים שאינם מהקהילה, שמוזמנים להיות מומחים בכתבי הקודש של ביתא ישראל. נדרשת מומחיות. התוכנית היא בתוך החוג למקרא, הם לומדים גם דברים שקשורים בחקר המקרא, במיוחד בתחומים של תרגומי המקרא ושל פרשנות".
מה עושים בפועל תופסי האורית? הם מנסים ללכת לקהילות ולנסות לאתר את הכתבים החסרים?
"כן; כחוקרת מקרא, לימדו אותי לעבוד עם התנ"ך, עם טקסטים כתובים. במקרה הזה יש לנו הזכות הגדולה מאוד להיות בקשר ישיר עם קסים, וצריך לומר, מספרם קטן מאוד – פחות מ-20 קסים ברחבי הארץ הם קסים ותיקים, הם מבוגרים במיוחד, שהם אלה שהוכשרו עוד באתיופיה – והם שומרים אצלם ידע שלא רק מקבל ביטוי בכתבי הקודש שהם הביאו איתם תוך סכנת חיים מאתיופיה, אלא הם שומרים ידע בעל-פה של מסורות, תרגום ופרשנות. כי האורית כתובה בגעז, אבל הציבור יודע אמהרית או תיגרינית, אבל לא יודע געז, ולכן הקסים מתרגמים, וכשהם מתרגמים את התורה, הם מתרגמים אותה על פי מסורת. הם אומרים שזו מסורת שהם למדו אותה".
אותם כתבים שמצאתם נגישים לציבור? אפשר לראות אותם?
"אז זהו, הדבר המיוחד הוא שהספרים האלה הם ספרים שמשמשים כספרים חיים בקהילות שלהם. הם שמורים היטב אצל הקסים, ואין, לא הייתה אף פעם נגישות אליהם לאף אחד מהציבור הרחב. בשיתוף פעולה עם הספרייה הלאומית בירושלים ועם המרכז למורשת יהדות אתיופיה, הקמנו מאגר דיגיטלי, שבו שהספרים נשארים אצל הבעלים. לא רק שאנחנו לא לוקחים אותם, אנחנו באים עם המצלמות אל הספר, ולא להפך".
2 צפייה בגלריה
פרופ' דלית רום-שילוני. "אנחנו מבקשים מאוד את שיתוף הפעולה של הקסים"
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
עוד היא הוסיפה: "אנחנו רוצים מאוד להגדיל את המאגר הדיגיטלי. כרגע נמצאים בו כבר 17 כתבי קודש מיוחדים שגילינו, מתוכם שתי האוריות הנפלאות הללו מהמאה ה-15, ואנחנו יודעים שישנם עוד הרבה כתבי קודש, יחידים במינם, ברחבי הארץ. אנחנו מבקשים מאוד את שיתוף הפעולה של הקסים ובני המשפחות כדי להוסיף אותם למאגר הדיגיטלי".
יש עתיקים יותר מהשניים שאותרו?
"אני מקווה שנמצא. בואי נראה. זאת אומרת, אנחנו באמת לא יודעים. אנחנו במחקר שבו ההתרגשות היא על בסיס שבועי, בכל שבוע אנחנו מגלים דברים חדשים וממצאים חדשים, זה עולם שלא היה חשוף למחקר".
