אווה אומלאוף הייתה בת שנתיים כאשר היא ואמה שוחררו ממחנה ההשמדה אושוויץ בינואר 1945. לדבריה, היא מזועזעת לראות כי יותר מ-80 שנה לאחר נפילת הנאצים, הימין הקיצוני שוב מתחזק בגרמניה.
ניצחונה של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) במדינת סקסוניה-אנהלט שבמזרח המדינה ביום ראשון הביא לכך שמפלגת ימין קיצוני נמצאת לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה במרחק נגיעה מהשלטון במדינה גרמנית.
גלריה


ניצולת השואה אווה אומלאוף נושאת דברים בטקס באושוויץ. הייתה תינוקת כשהמחנה שוחרר
(צילום: AP / Michal Dyjuk)
"מה אני יכולה לומר? ציפיתי לזה, ובכל זאת אני מזועזעת", אמרה אומלאוף בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס. "אני מזועזעת, אני עצובה; אני לא יודעת מה גורם לאנשים להצביע למפלגה הזאת".
אומלאוף, רופאת ילדים ופסיכותרפיסטית ילידת סלובקיה המתגוררת במינכן, מבקרת בבתי ספר כדי ללמד ילדים על השואה ומכהנת כנשיאת הוועד הבינלאומי של אושוויץ.
דבריה משקפים את החשש שהביעו בחודשים האחרונים נציגים רבים של קבוצות מיעוט, על רקע סקרי דעת קהל שהצביעו על התחזקות הימין הקיצוני בסקסוניה-אנהלט, וכן בברלין ובמדינת מקלנבורג-מערב פומרניה שבמזרח המדינה, שבהן ייערכו הבחירות ב-20 בספטמבר. "אנחנו מפחדים. אנחנו יודעים מה קורה – מה קורה למיעוטים, מה קורה לזרים", אמרה ניצולת השואה.
מפלגת AfD, שנוסדה כמפלגה אירוסקפטית במהלך משבר גוש האירו ב-2013, דוחה את ההשוואות למפלגה הנאצית, שהייתה אחראית לשואה שבה נרצחו כ-6 מיליון יהודים, וכן צוענים, הומוסקסואלים ואחרים.
המפלגה מבקשת להגביל את ההגירה, במיוחד ממדינות שאותן היא מגדירה "זרות מבחינה תרבותית" לגרמניה, לפרוש מגוש האירו ולחדש את הקשרים עם רוסיה כדי להוזיל את מחירי האנרגיה. המפלגה טוענת כי מדיניותה משקפת רעיונות של שכל ישר, המשותפים למיליוני גרמנים, ומכחישה שהיא אנטישמית. במקום זאת, היא מאשימה את המפלגות הוותיקות בשימוש בהאשמות מסוג זה כאמצעי להשתקת האופוזיציה.
חשש מאנטישמיות
עם זאת, מתנגדי המפלגה מאשימים אותה בהמעטה בערך עברה הנאצי של גרמניה, ומצביעים בין היתר על התבטאות של אחד ממנהיגיה ב-2018, שתיאר את התקופה כ"סתם לשלשת של ציפורים ב-1,000 שנים של היסטוריה גרמנית מוצלחת".
המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, הארגון היהודי המרכזי במדינה, רואה גם היא ב-AfD "מפלגה שבה אנטישמים וקיצונים מהימין הקיצוני מצאו בית".
הסניף של AfD בסקסוניה-אנהלט מוגדר כארגון ימין קיצוני על ידי המשרד המקומי להגנת החוקה, הגוף האחראי על ביטחון הפנים. ה-AfD עצמה דוחה את הסיווג וטוענת כי הוא נובע ממניעים פוליטיים.
הבחירות ביום ראשון בסקסוניה-אנהלט נערכו בתקופה של חרדה גוברת בקרב יהודים רבים באירופה, שבה נרשמה עלייה חדה בתקיפות ובתקריות אנטישמיות מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמערכה הישראלית ברצועת עזה שבאה בעקבותיה.
גם מפלגות שמאל קיצוני ותומכיהן הואשמו בעידוד אנטישמיות, אך ה-AfD נמצאת תחת בחינה גוברת ככל שהתמיכה בה בסקרים מתחזקת.
מצע הבחירות של המפלגה מציע "מדיניות תרבות פטריוטית", שבמסגרתה שיעורי ההיסטוריה בבתי הספר יתמקדו פחות בתקופה הנאצית ויותר בדמויות כמו "קנצלר הברזל" בן המאה ה-19, אוטו פון ביסמרק. המפלגה מבקשת גם להשיב אנדרטאות לזכר חיילים גרמנים שנהרגו בשתי מלחמות העולם.
סדרי עדיפויות אלה עוררו דאגה בקרב מבקרים, הטוענים כי הם משקפים רצון לשכוח את המאמץ רב-השנים של גרמניה להתמודד עם עברה ועם פשעי התקופה הנאצית. עם זאת, אומלאוף אמרה כי אינה מאמינה שעמדות אלה משותפות לרוב הגרמנים. "אם מסתכלים על גרמניה כולה, התמיכה הממוצעת ב-AfD עומדת על 30%. ואני מאמינה – ומקווה – שזה למעשה יניע את 70% האחרים לפעולה".






