הסערה סביב השמעת השיר "בשלטון הכופרים" ("ה' הוא מלכנו") בחתונות חרדיות פתחה צוהר אגבי לעולמם התרבותי של בחורי ישיבות חרדים, אשר בחתונותיהם כבר לא מתנגנים רק שירי חתונה מסורתיים כמו "קול ששון וקול שמחה", אלא גם שירים עם מילים שאינם מן המקורות אך מבטאים היטב את סל הערכים בסביבתם – בין שהם מאמינים בו ובין שהם חושבים שזה מה שילהיב את הקהל.
השיר שהיה נחלתם של הפלגים הקיצוניים המתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל, "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", נהפך בחסות הסערה הציבורית והפוליטית לשיר חובה כמעט בכל אירוע חרדי בשבועות האחרונים – כך מספר מוטי איידנסון, זמר חסידי מוכר המופיע כמעט מדי ערב בחתונה חרדית.
השר גולדקנופף בחתונת אחיינו, כשברקע השיר מתנגן השנוי במחלוקת
(צילום: יוסי הרשקופ)
"בשבועות האחרונים נהיה ממש גל של שירי מחאה בחתונות", הוא מספר, "אני במגוון גדול של אירועים, מחתונות של הפלג הירושלמי ועד לחתונות של כאלה שחלק מהחברים שלהם מתגייסים. כולם רוצים שירי מחאה מההפגנות נגד הגיוס. חלק מהם בקטע אידאולוגי אבל הרוב יותר עושים 'דאחקה' על השירים האלה. זה טרנד שיחלוף די מהר, בעוד כמה ימים פסח ואז בספירת העומר לא נהוג להתחתן, ועונת החתונות תצא להפסקה עד הקיץ. אני מאמין שאחרי זה הטרנד הזה יחלוף".
בחתונות בציבור החרדי עד לאחרונה נהוג היה שהשירים בריקודים ובזמן החופה הם כולם פסוקים שהולחנו ועובדו לידי שיר. עם השנים הלכו ונכנסו לרחבות השמחות עוד יצירות, שנמצאות עדיין תחת הקטגוריה של מוזיקה דתית אבל שמרנית פחות.
"רוב השירים שמתנגנים בחתונות הם שירים חסידיים שהם פסוקים מולחנים, 'עוד יִשָּׁמַע בהרי יהודה', 'אהללה אלוקַי ואשמחה בו', זה מה שהולך לאורך השנים", מסביר איידנסון. "לאחרונה יש כניסה של שירים שהם לא ממש מהמקורות, עם קישור דתי, לדוגמה – 'תמיד אוהב אותי' ו'טאטע תטהר' של הזמר אלייצור, שמתנגנים בסבב הריקודים השני שבו החבר'ה מרשים לעצמם יותר 'להתפרע'. יש שירים ביידיש, 'אש בוערת בלב יהודי' וכדומה, שגם כן נכנסו חזק".
"אני לא אשיר שירים חילוניים לעולם", הוא מבהיר, "אבל 'עם ישראל חי', ושירים על הספקטרום בין לבין – בחתונות של עולם הישיבות, גם אם אני לא אשיר את זה, לפעמים מישהו מהמשפחה קם לבמה ושר, אז זה שלהם. אני לא אשיר את זה אבל אני נותן לזה מקום. מתוך ארבע שעות של אירוע יש לנו שעתיים של ריקודים. לרוב בחתונות של בחורי ישיבה הפלייליסט לא ממש ישתנה, רובו יהיה אותו דבר. כדי ששיר ייכנס הוא צריך להיות כשר, בלי מילים ומושגים שלא מכירים בעולם החרדי, עם עניין דתי כלשהו ואופטימיות. לשיר שיהיה בו את כל אלה וירוץ בחברה החרדית יש סיכוי להיכנס. מסרים אישיים, ופחות פסוקים, זה משהו שהולך בהחלט".
הזמר החרדי צריך לדעת להתאים את עצמו לא רק לסוג הקהל ולאווירת הריקודים, אלא גם להגעת אורחים נכבדים בעיתוי שאי-אפשר לתכנן מראש. "בסוף הכי חשוב זה ללכת לפי הקהל בשטח", הוא אומר. "את השיר 'ימים על ימי מלך' שרים כשמגיע רב. כשרב נכנס עוברים לשיר הזה, בחורים בחתונות לא תמיד אוהבים את זה כי זה קוטע את הרצף של הריקודים והאווירה. אז צריך לזהות בקהל אם זה רב מספיק מוכר ובכיר שנכון לנגן בשבילו את זה, ולראות אם זה ישמח את בעלי השמחה, שנעצור את הריקודים כדי לעבור לשיר הזה. אני מסתכל על הקהל ורואה איך היחס אליו. אם יש בקהל 10 אצבעות לכיוונו שרומזים לי לשיר שיר מיוחד בשבילו זה כנראה מצדיק. לפעמים זה פחות ובקטנה, ואני מבין שמדובר בדמות לא בכירה כל כך וממשיכים הלאה. צריך עם הניסיון להרגיש כל הזמן מה אומר השטח שלפניך".
עולם החתונות החרדי, לא פחות ממקבילו החילוני, מתהדר בכניסה של אופנות חדשות וטרנדים שמתפשטים בין אירועים שונים. "בשנים האחרונות נכנס טרנד של ריקוד מיוחד של החברים של החתן. עד היום היה נהוג יותר שהחברות של הכלה או האחייניות עושות לה ריקוד בעזרת נשים, ולאחרונה נכנס הטרנד הזה גם לגברים. נכנסים שמונה או עשרה בחורים עם פריטי לבוש מיוחדים, אנחנו מנגנים להם איזה מארש והם עושים ריקוד שמופיעים איתו בפני החתן והכלה כדי לשמח אותם, וזה ממש נהיה עניין".
