לא הרחק מתא הגזים במחנה ההשמדה אושוויץ (קרמטוריום 1) ממוקם בית אבן שנראה מבחוץ כמו עוד בית פולני טיפוסי. אלא שבבית הזה גר השטן: זה היה ביתו של הבכיר הנאצי רודולף פרנץ הס, המפקד האכזרי של מחנה ההשמדה אושוויץ, שהיה אחראי לרצח של מיליוני יהודים ובני עמים אחרים במהלך השואה.
הס בדק והטמיע אמצעים לביצוע שיטתי של משנתו של היטלר לרצח העם היהודי בשטחי הכיבוש הנאצי, הידוע בשם הפתרון הסופי. ביוזמת אחד הכפופים לו, קארל פריטש, הס הציג את רעיון השימוש בחומר ההדברה ציקלון בי לשימוש בתאי הגזים, ששימשו לרצח של יותר ממיליון איש. לאחר המלחמה נידון והורשע ברצח עם כפושע מלחמה, והוצא להורג בתלייה ב-1947 בתוך המחנה שעליו פיקד – בין הבית שלו לקרמטוריום 1.
לפני כארבעה חודשים שמו על משקוף הבית הזה מזוזה. "זה היה ביום שנכנסנו לבית", מספר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet יאצק פורסקי, שעומד בראש הארגון הפולני ARCHER שנאבק ברדיקליות. "זה היה מבחינתנו הניצחון המוחלט על רודולף הס".
במשך 80 שנה היה הבית, שצמוד למוזיאון אושוויץ, רכושה של משפחה פולנית שחזרה אליו אחרי השואה. עד לפני שנים ספורות התגוררו בו גרזינה יורצ'אק, אלמנה בת 62, ושני בניה. "זה היה מקום נהדר לגדל בו ילדים", סיפרה יורצ'אק בריאיון ל"ניו יורק טיימס". "הבית צמוד לנהר, ובחורף, כאשר המים היו קופאים, הילדים היו גולשים על הקרח". אחת הסיבות לכך שמכרה את הבית הייתה האנשים שהתחילו לדרוך בגינה שלה, להציץ דרך החלונות ולהזכיר לה את הקשר המצמרר של הבית לשואה.
5 צפייה בגלריה
המזוזה על משקוף הבית של רודולף הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ
(צילום: Adam Trzcionka, פרויקט נגד קיצוניות)
זה לא קרה במקרה: הבית הזה הוא נושא הסרט זוכה האוסקר "אזור העניין" מ-2023 שכתב וביים ג'ונתן גלייזר, ושמבוסס באופן רופף על הרומן The Zone of Interest מאת מרטין איימיס. בסרט, שנעשה בשיתוף פעולה בין ארצות הברית, בריטניה ופולין, מגלם השחקן הגרמני כריסטיאן פרידל את דמותו של הס, ששואף לבנות חיים מושלמים עם אשתו, הדוויג (סנדרה הולר), בבית חדש הצופה על מחנה ההשמדה אושוויץ.
בקיץ האחרון הסכימה גרזינה יורצ'אק למכור את חלקה בבית לארגון האמריקני "פרויקט נגד קיצוניות", שרכש גם בית סמוך שנבנה אחרי מלחמת העולם השנייה. "אנחנו נלחמים על רכישת הבית הזה כבר כמה שנים, הרבה לפני הסרט", אומר פורסקי, שעבד עם מוזיאון אושוויץ כמומחה בנושא רדיקליות, קיצוניות ופשעי שנאה.
"המסר של ניצולי השואה חזק יותר"
פורסקי הגה את הרעיון להקים את "מרכז המחקר ארצ'ר-אושוויץ לשנאה, קיצוניות ורדיקליזציה" שיתמקד באיומים שאנו מתמודדים איתם בימים אלה. לדבריו, חלק מהבית ייפתח למבקרים – אך רובו ישמש מרכז מחקר וחינוך שאליו יגיעו מורים ומחנכים, נציגים של גופי אכיפה וניצולי שואה. "חשבתי שהבית של רודולף הס הוא המקום המתאים ביותר להקים בו את המרכז", הוא מספר. "זה היה בית פרטי, כמו כל בית ליד השכן, אבל שנאה וקיצוניות צומחים ב'בתים ליד'.
"בהקמת מרכז המחקר אנחנו רוצים לוודא שאחרי שיבקרו בו וילמדו על לקחי ההיסטוריה – אפשר יהיה ליישם את העיקרון של 'לעולם לא עוד' על ידי כך שכל אחד ואחד מאיתנו ייקח אחריות, גם בבית שלו ובשכונה שלו. אנחנו נספק במרכז הזה כלים פרקטיים שיוכלו להשתמש בהם בחיי היום-יום להתמודדות עם השנאה האדירה שקיימת בחיינו".
המרכז, שממוקם בבית ברחוב לגיונוב 88, נחנך אתמול (יום ב') באופן רשמי. הטקס נערך ביום השואה הבינלאומי שחל ב-27 בינואר והיה השנה בסימן 80 שנה לשחרור אושוויץ על ידי הצבא הסובייטי. עשרות מנהיגים מרחבי העולם ביקרו במחנה ביום הזה. "אנחנו רוצים להעביר את המסר שאנשים טובים לקחו את הנכס הזה כדי לעשות בו משהו טוב לטובת הכלל, ולהעביר את המסר של ניצולי השואה חזק יותר", מסביר פורסקי.
"הייתי צריכה לצאת משם", אמרה יורצ'אק מביתה החדש, מתחם דירות מודרני באושוויינצ'ים, קילומטר וחצי מהבית הקודם שלה. היא לא הסכימה לחשוף בכמה מכרה את הבית, אך ציינה כי מדובר בסכום העולה על שווי הבית המוערך בכ-120,000 דולר. גם מארק וואלאס, עורך דין ושגריר ארה"ב באו"ם לשעבר, שמנהל את "פרויקט נגד קיצוניות", סירב לנקוב במספרים, אך אמר כי מחיר הבית היה "הרבה יותר גבוה" ממה שהיא ציפתה. הוא הדגיש שהארגון רצה לפעול בהגינות כלפי משפחת יורצ'אק, אך "לא רצה לשלם פרמיה גבוהה על רכוש נאצי".
כעת הבית, שנמצא מחוץ לגדר מחנה ההשמדה, מוכן לקבל את המבקרים הראשונים, אחרי שפועלים שנשכרו על ידי הבעלים החדשים פינו 14 מכולות אשפה והסירו טפטים ותוספות אחרות מהתקופה שאחרי המלחמה. מלבד זאת, הושאר הנכס במצב דומה לזה שהיה בזמן שמשפחת הס חיה בו בין 1941 לסוף 1944, כולל מנעול מימי הנאצים על דלת השירותים שבו כתוב frei/besetzt ("חופשי/תפוס").
על שולחן בפינת חדר בקומה התחתונה של הבית, שבו השתמש הס כמשרד ביתי, מונחת ערימה של עיתונים קרועים ומקומטים מתקופת הנאצים ופריטים נוספים שנמצאו לאחר מכירת הבית, בהם ספל קפה עם סמל ה-SS ובקבוקי בירה גרמניים. בעליית הגג נמצאו מכנסי פסים של אסיר מאושוויץ, וחוקרים מנסים לזהות את זהות הלובש באמצעות פענוח מספר אסיר דהוי, שנכתב ליד משולש אדום קטן המסמן אסיר פוליטי, וטלאי צהוב שכמעט נעלם.
"הבית הוא בית", אומר פורסקי כשהוא מביט מחלון בקומה השנייה לעבר הארובה של משרפות הנאצים לשעבר. "אבל זרמים קיצוניים מתחילים בבתים רגילים"
פיטר צ'יווינסקי, מנהל מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, אמר שהוא שמח לשתף פעולה עם הפרויקט. "קיצוניות לצערנו איננה מחלה נפשית; היא שיטה שמנצלת רגשות תסכול שמפוזרים בקרב הציבור", אמר, והוסיף כי אנשים רגילים עם שאיפות רגילות יכולים להפוך לרוצחים מבלי שנרגיש בכך.
המרכז החדש יכלול את כל שטח הנכס של מפקד המחנה רודולף הס, כולל אזור גינה שהיה סגור במשך שנים, שבו נפגש הס עם ראש האבטחה של היטלר, היינריך הימלר, יוזף מנגלה ("מלאך המוות") ודמויות נאציות נוספות שהיו אחראיות להשמדת היהודים.
האדריכל האמריקני דניאל ליבסקינד, שנשכר לתכנן מחדש את הבית, סיפר שהתוכניות הראשוניות שלו כוללות הפיכת פנים הבית לחלל ריק. הקירות החיצוניים מוגנים על ידי הוראה לשימור של אונסק"ו – ויהיה צורך לבנות מבנה חדש, חלקו תת-קרקעי, באזור הגינה, שישמש כחדרי ישיבות, ספרייה ומרכז נתונים. לדבריו, יותר משני מיליון איש שמבקרים מדי שנה באושוויץ ויוצאים "מזועזעים ומהופנטים מהמוות" זקוקים גם לכלים להתמודד עם האנטישמיות המודרנית ועם קיצוניות אחרת בתרבות הפוליטית שלנו.
פורסקי היה האיש שהציב את המזוזה על הדלת לפני כארבעה חודשים. מבחינתו מדובר בסגירת מעגל. "גדלתי במשפחה קתולית בפולין, אבל אני עוסק באנטישמיות יותר מ-25 שנה, ובשלוש השנים האחרונות אני בדרך להתגייר. המתקפה של חמאס נגד ישראל האיצה את תהליך הגיור שלי, כי תמיד הייתי חבר של ישראל. זה היה הרגע שבו הבנתי שאני חייב להיות קרוב יותר. חשבתי על זה שנים. אני רוצה שתדעו שיש לכם כאן בפולין חברים אמיתיים", הוא אומר.
"הבית הוא בית", אומר פורסקי כשהוא מביט מחלון בקומה השנייה של הבית לעבר הארובה של משרפות הנאצים לשעבר. "אבל זרמים קיצוניים מתחילים בבתים רגילים. אם יש משהו שאנחנו לא רוצים לעשות זה ליצור מוזיאון לרוצח", הוא מדגיש, ומוסיף כי שמו של הס לא יוזכר במרכז המחקר. "נקרא לו 'האיש ההוא'".
פורסקי: "אם יש משהו שאנחנו לא רוצים לעשות זה ליצור מוזיאון לרוצח. אחרי יום השנה ה-80 זה יהיה 'הוא' ולא רודולף הס. אנחנו לא רוצים ששמו יוזכר שוב"
אתה מרגיש את תחושת ההיסטוריה בבית הזה?
"באופן כללי זה לא נוגע להס כי אין שום דבר מיוחד בבית. חשוב להזכיר את הקורבנות של האדם הזה. הוא היה אחד האנשים הקיצוניים בעולם. אנחנו רוצים להבטיח שנזכיר את השם שלו בימים אלה, ואז לעולם לא עוד. מה שאנחנו רוצים לשתף זה מחקר על התהליך שגורם לאנשים לבצע פשעים כמו שהוא עשה. אחרי יום השנה ה-80 זה יהיה 'הוא' ולא רודולף הס. אנחנו לא רוצים ששמו יוזכר שוב. אני אומר לך בכנות, אני לא נהנה לראות סרטים כמו 'אזור העניין' שלא מביאים שום דבר טוב, כי אנחנו לא מאמינים בבנאליות של הרוע".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.01.25
