לקראת חג השבועות, הרב הראשי האשכנזי לישראל, קלמן בר, מעניק ריאיון בלשכתו בירושלים ומציג קווים מעניינים לדמותו וחלקים מהשקפת עולמו. "להגיע לכאן לא היה חלום ילדות שלי, וגם לא חלום כמבוגר. הגמרא אומרת שאפילו מי שמתקן צינורות מים – נשלח מהשמיים", הוא אומר בשיחה בלשכתו.
לפני כחצי שנה נבחר הרב בֵּר לתפקיד, אחרי שכיהן כרבה של נתניה. בניגוד לרבנים אחרים המשמשים בתפקידים בכירים, הוא לא גדל בביתו של רב מיוחס. "אבא שלי היה שורד שואה, היחיד ממשפחתו שניצל, עבד למחייתו בדואר אך תמיד למד הרבה תורה", הוא מספר, "דוד של אשתי היה הרב אברהם שפירא, הרב הראשי, אבל הוריי לא היו אנשים רבניים. אני מאוד שמח ואוהב לראות אנשים שהתמנו לדיינים או לרבנים שלא באו מבתים רבניים, אנשים שלא קיבלו את התורה בירושה אלא הגיעו אליה בהרבה עמל. זה מרגש".
אבל בסבב המינויים האחרון לבתי הדין הרבניים נבחרו גם קרובי משפחה של דיינים או של בכירים במפלגות החרדיות.
"אני סומך על הראשון לציון, זה תפקיד שלו, הוא עבר ובדק אחד-אחד ובחר בראויים. גם אם מישהו הוא בן משפחה של רב אחר זה לא פוסל אותו מהתפקיד, אם הוא ראוי, אבל יש גם הרבה שלא באו מבית של רב והתמנו, ויפה לראות את זה".
הרב בר הוא הרב הראשי האשכנזי, ולצידו נבחר הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף ואחיו של הרב יצחק, לתפקיד הרב הראשי הספרדי המכונה גם "הראשון לציון". הכהונה בת 10 השנים נחצית לשניים, כאשר בחמש השנים הראשונות מכהן הרב בר בתפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית והרב יוסף מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ובמחצית השנייה של הכהונה – יתחלפו השניים בתפקידים.
"העם רוצה אחדות"
הרב בר צמח במוסדות דתיים-לאומיים, למד בישיבה התיכונית בנתניה, מאוחר יותר למד ואף לימד בישיבת ההסדר "כרם ביבנה", ושירת בנח"ל בסדיר ובמילואים. ב-2014 נבחר לרבנות העיר נתניה, ובבחירות לרבנות הראשית הגיע כמועמד הן של מפלגת דגל התורה החרדית והן של גורמים בציבור הדתי-לאומי, בהם בין השאר ח"כ מתן כהנא או ישיבת מרכז הרב, וכן זכה לתמיכת ראש עיריית נתניה מרים פיירברג שהתגייסה למענו במרוץ. מקבילו, הרב דוד יוסף, לא שירת בצה"ל אך מלווה את עמותת נצח יהודה הפועלת לשילוב חרדים בצבא ומרבה לבקר בבסיסי צה"ל. למרות העובדה שהרב בר היה לוחם, הוא ממעט להתייחס בפומבי לסוגיות הגיוס הבוערות.
דברי הרב קלמן בר לאחר בחירתו לתפקיד הרב הראשי האשכנזי
נושא הגיוס לצבא מעורר מחלוקת רבה, בייחוד בין חרדים לחברה הכללית. לא ראוי שהרבנות תתבטא בו?
"אתה בסוף רוצה להשפיע, לא רק לצאת באמירה הצהרתית לצורך כותרת בעיתון", הוא מסביר, "אנחנו עובדים הרבה מאחורי הקלעים. אם נצא בנושא הזה באמירות וניצור סערות זה לא יביא לשום דבר טוב. בנושא של דברים מעוררי מחלוקת אנחנו יושבים סביב שולחן עגול. גם כרב עיר מעולם לא יצאתי לתקשורת בנושאי שמירת שבת והמרחב הציבורי, לא יצאתי אף פעם להפגנה ואפילו מנעתי הפגנות. מה שחשוב זה לא מה שיש לרבנות לומר, אלא טובת המטרה".
בנושא החטופים המנהיגים החרדים דווקא כן מתבטאים ופועלים.
"אנחנו בקשר עם רוב המשפחות של החטופים החיים, וכן של החללים. הם גם מוזמנים לישיבות של מועצת הרבנות. אנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל כשיש חטופים. בספר בראשית מסופר על יוסף שירד למצרים ופוגש את האחים שלו אחרי 22 שנה. הוא פוגש את אחיו הקטן בנימין שמספר כי נולדו לו עשרה ילדים ושמות כולם קשורים לשבי של יוסף. בדרך כלל בוחרים שם לכל ילד על שם אדם אחר, לא עשרה שמות על אדם אחד. אבל בנימין לא רצה שיעבור רגע שהוא לא זוכר בו את אחיו. כל ילד מזכיר לו אותו. אנחנו צריכים לזכור ככה את האחים שלנו שנמצאים שם ואת המשפחות שלהם. ליבנו איתם כל הזמן".
"העם רוצה באמת אחדות", הוא קובע, "אני מגיע לקיבוצים, לערים, רואה שכולם רוצים לשמוע אחד את השני. זה כמו אחים במשפחה. לא תמיד מסכימים, אבל יש הערכה. הייתי בכפר עזה עם הצבא, חודש אחרי הטבח, ופתאום מגיע גבר גבה קומה ואומר, 'אני אתאיסט. אם היית בא לכאן לפני 7 באוקטובר הייתי אומר לך – תלך מפה, לא רוצה לראות אותך. אבל עכשיו אני רוצה חיבוק ושנצטלם מחובקים'. אמרתי לו, 'אין לי בעיה לתת לך חיבוק וגם שנהיה בתמונה, אבל מה השתנה?' הוא ענה: 'אני רואה את הדתיים עוברים בין הבתים, מנקים ומטהרים. אני רואה את הליווי שיש למפונים בשפיים מצד דתיים וחילונים, ביחד. ככה מתנהגים אחים'. לא מספיק רק לשים שלט באיילון 'ביחד ננצח', אלא להרגיש ברגעים הקשים שאנחנו ביחד".
להתאים רבנים לערים
הרב בר ניצח בבחירות לתפקיד הרב הראשי האשכנזי רק בסיבוב השני, לאחר תיקו בסיבוב הראשון בינו ובין הרב מיכה הלוי, המועמד שנתמך בידי יו"ר מפלגת הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ'. "כשהתמודדתי אשתי שאלה, 'להתפלל שתבחר?' אמרתי לה 'לא. נתפלל שהקדוש ברוך הוא יעשה מה שטוב לעם ישראל ומה שטוב לי'", הוא מספר. "לא התפללתי שאזכה, והקב"ה שם אותי פה, לא מתוך שום שאיפה כזאת שבאה מצידי. באו, לחצו, התייעצתי עם רבנים ומקורבים, אבל לא הפכתי עולמות בשביל זה. גם כשהתמודדתי לרבנות נתניה, חוץ מטלפונים ודלק לנסיעה לפגישות לא הוצאתי שקל".
אנחנו לקראת בחירות רבני עיר בכמה רשויות. יש סיפור מיתולוגי על הרב עובדיה יוסף, שהוא היה ילד שעבד במכולת, ורבנים שראו כמה מוכשר הוא בלימוד נלחמו כדי להביא אותו לישיבה ולהצמיח ממנו תלמיד חכם. היום יש "ילד מהמכולת" שיגיע להיות רב עיר?
"אני מקווה מאוד שנראה כאלה. רב עיר צריך להיות אדם שימלא בעיר שלו את חזון הרבנות של הרב קוק. להנגיש את שירותי הדת לכל פלח אוכלוסייה ולכל מגזר. צריכה להיות התאמה מלאה בין התושבים בעיר לבין הרב שייבחר להם. יש לנו כרבנות אמירה ערכית, אבל אין אמירה מעשית כי הבחירה בידי הרשות המקומית עם הכוחות הפוליטיים, ראש העיר, השר לשירותי דת ונציגי התושבים. אני מייחל שייבחרו רבנים לפי המתאים לכל עיר".
רב ראשי היה פעם במעמד ציבורי שווה לסמלי שלטון אחרים. כשהגיעו מנהיגים מהעולם, באופן טבעי הרבנים הראשיים היו עומדים בנתב"ג עם כל צמרת המדינה. היום זה פחות נתפס ככה באופן טבעי. צריך לחבר יותר את הציבור לרבנות?
"גם היום הרבנים הראשיים נחשבים לסמל שלטון, אבל זה לא מספיק. רבנים ראשיים לא צריכים להיות רק סמל שלטון. הם צריכים לפעול בשטח. פעם היה ביטוי 'הרוצה את הרב יבוא אליו', אבל אם היום אנשים יצטרכו לבוא לרבנים לא בטוח שאנשים יבואו. הרבנים צריכים לרדת אל העם, ולהתחבר אליו. הרב אברהם יצחק הכהן קוק עשה עם הרב יוסף חיים זוננפלד את 'מסע המושבות', הם הסתובבו בכל הארץ כדי לפגוש את כולם. אנחנו עושים את זה, הראשון לציון ואני, העברתי שבתות בערי ישראל עם ציבור 'עמך' בסעודות שבת, בשיעורי תורה. המסע הזה צריך להימשך כל הזמן.
"אנחנו לא באים לעשות מיסיון, אלא לדבר עם הציבור. המלחמה יצרה צימאון גדול לשמוע ולהתחבר. הרבנים לא צריכים להיות בתמונה על הקיר ליד ראש הממשלה והנשיא, משם אפילו לא מתחיל התפקיד. משה רבנו נבחר כי הקב"ה ראה איך הוא לוקח גדי על הכתפיים, כתוב במדרש שהקב"ה ראה שהוא לא מתייחס רק לעדר, אלא גם לכל אחד מהפרטים שלו. ככה אנחנו צריכים להתייחס לציבור, לכל אדם ואדם".
אחד הנושאים שהגיעו לפתחם של הרבנים הראשיים לאחרונה הוא חוק קצירת זרע מחלל מלחמה שהגיש השר אופיר כ"ץ מהליכוד. השרים החרדיים ביקשו להתייעץ עם הרבנים הראשיים לפני הצבעה על החוק. "באו להתייעץ, והראינו עוד לפני שנתנו תשובה, שיש פה הרבה משמעויות", אומר הרב בר. "מתוך 300 בקשות שיש היום – הרוב של רווקים. שאלנו האם בדקו את כל ההשלכות במקרה כל כך רגיש. הילד יהיה יהודי על פי ההלכה? ולא רק ברמה ההלכתית – שאלתי את היועצת המשפטית לכנסת על המשמעויות המשפטיות. האם הצבא יראה בילד הזה כיתום צה"ל? בצבא אומרים שלא. יש לנו ועדה רצינית שיושבת על זה. אנחנו מרגישים אחריות גדולה".
4 צפייה בגלריה
הדיינים החדשים שנבחרו, בלשכת הרב הראשי הספרדי. "גם אם מישהו בן משפחה של רב אחר, זה לא בהכרח פוסל אותו"
בין סמכויותיה של הרבנות הראשית נמצאים גם מערך הכשרות, בריתות מילה, רישום לנישואין ועוד. במערך הכשרות הודיע הרב בר לאחרונה על רפורמה שאם תצא לפועל עשויה להוזיל את מחירי הבשר. במסגרתה, הרבנות צפויה להתחיל להסתמך על השחיטה של גופי כשרות בחו"ל, בתנאי שיקפידו על מנהגי הארץ, כך שמשלחות מטעם הרבנות הראשית לישראל לא יצטרכו לטוס לחו"ל ולפקח על תהליך השחיטה של הבשר המיובא ארצה.
לאחרונה דיווח המשרד לשירותי דת על עלייה של כ-10% ברישום לנישואין בשנת 2024 לעומת 2023. הרב הראשי לא ממהר לחגוג את המספרים. "זו עלייה יפה", הוא אומר, "רציתי לדעת לא רק איזו עלייה הייתה באופן כללי, אלא גם איפה הייתה ירידה. אם בסוף הקדנציה אראה שהייתה עלייה בעשרות אחוזים והבאנו את הציבור לרבנות – זה יהיה הישג אמיתי".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.06.25
