"מהרגע הראשון היה לי ברור שלא עוצרים אל הלחימה באמצע. לא כי אסף איננו", אומרת השבוע קלארה חממי, אמו של אל"מ אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שנפל בקרב הירואי בקיבוץ נירים וגופתו מוחזקת בעזה. "המדינה קבעה לעצמה שתי מטרות: החזרת החטופים וחיסול שלטון החמאס. שתיהן קריטיות, ושתיהן דורשות אומץ, אחריות והתמדה. אין אדם במדינה שלא רוצה לראות את כל החטופים חוזרים הביתה. אני מאמינה שצה"ל יודע לפעול בדיוק ובזהירות, מבלי לסכן את חייהם. משפחות החטופים אינן אמורות לנהל את המלחמה – זו אחריות של המדינה, של צה"ל, של ההנהגה".
אז מה אתם עושים כדי להחזיר את אסף הביתה?
"אנחנו נפגשים עם כל העולם. את מה שיש לנו להגיד אנחנו אומרים בשיחות אישיות. אני אומרת להם, 'הבן שלי נפל במשמרת שלכם, אתם תחזירו לי אותו ולא מעניין אותי איך'. אני מאמינה שבסוף כולם יחזרו ואז החברה הישראלית תבוא חשבון עם תבוא חשבון עם כל מי שאחראי לטבח הנורא ב-7/10".
מתי הבנת שאסף נחטף?
אלון, הבן שלו שהיה אז בן שש, היה איתו בבסיס באותה שבת. ב־7:10 בבוקר שלחתי לאסף הודעה, והוא לא ענה, בדיעבד התברר שבדיוק אז הוא נפל. לאסף כמובן לא היה לו מושג שמשהו הולך לקרות, אחרת הוא לא היה משאיר את אלון.
"ב־6:44 אסף הכריז על מצב מלחמה על דעת עצמו ויצא לקרב גבורה מול עשרות מחבלים בקיבוץ נירים. הוא נפל לצד לוחמי החפ"ק תומר אחימס ז"ל וקיריל ברודסקי ז"ל. למרבה המזל רס"ר רז בוקובזה הגיבור נכנס לבסיס ברכב פרטי בלי נשק ושחרר את אלון.
"ב־11 וחצי בלילה נסענו לביתו של אסף בקרית אונו. הרחוב היה חשוך, צלצלנו בדלת ואף אחד לא ענה. חשבנו שהם ישנים, ואז ספיר אשתו יצאה בוכה עם הקצינים ואמרה 'אסף נעדר'. התעלפתי על המדרכה, פינו אותי לתל השומר, ואיך שהתעוררתי, בלב כבר ידעתי שאסף לא בחיים. למען האמת, זה ניחם אותי".
מה ניחם אותך?
"כשגלעד שליט נחטף, אסף התראיין לאלון בן־דוד ואמר, 'אין מצב שחייל נחטף על הרגליים'. אם הוא היה יכול לבחור, לא היו מוציאים אותו לעזה על הרגליים. המחבלים חיפשו אותו במיוחד. סיפרו לנו שהם נכנסו לאוגדה עם התמונה של אסף בכיס".
איך יושבים שבעה בלי גופה ובלי זיהוי ודאי?
"זה היה אירוע קשה. ב־16 באוקטובר 2023 אמרו לנו שבסבירות גדולה הוא אינו בחיים, ורק ב־27 בנובמבר 2023 השב"כ הצליח לשים יד על סרטון שהחמאס צילם, והגיע למסקנה שהוא לא חי. ערכנו לוויה ויש קבר. כשאסף יחזור לא תהיה לוויה נוספת, רק נשים אותו במקומו. מאוד חשוב לנו שהוא יגיע למנוחת עולמים.
במה עסקת לפני המלחמה?
"הייתי מורה לתנ"ך, איבדתי שני תלמידים במלחמה הזו, שגיא עידן ז"ל ואיתי שהם ז"ל. בגיל 59 יצאתי לפנסיה מוקדמת, אסף בדיוק התחיל תפקיד חדש ורציתי לעזור להם. הוא תכנן לצאת לוושינגטון עם משפחתו לשליחות, אך המציאות טפחה על החיים המאוד כואבים שלנו".
"כשגלעד שליט נחטף אסף אמר 'אין מצב שחייל נחטף על הרגליים'. המחבלים חיפשו אותו במיוחד, נכנסו לאוגדה עם התמונה שלו"
איך אתם מנציחים אותו?
"הקמנו קרן מלגות על שמו יחד עם המרכז האקדמי פרס, ואנחנו פועלים להקמת 'בית המילואים' על שם אסף, במימון משרד הביטחון ותורמים ציבוריים ופרטיים, כדי ליצור מסגרת תומכת למי שנתנו את הכול למען המדינה. במסגרת 'בית המילואים' כבר יצאה לדרך תוכנית 'חמנייה', שמלווה לוחמות ותומכות לחימה במילואים. בנוסף, משרד החינוך יזם תוכנית לימודים בשם 'לאסוף את הטוב' המבוססת על דמותו, ערכיו ודרכו של אסף".
את מרגישה שלא סגרת מעגל מכיוון שגופתו עדיין בעזה?
"המעגל הזה לעולם לא ייסגר, אני עוד לא משלימה עם המוות שלו".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"מאסף שאמר תמיד 'לא להישבר'. העצה הזו החזיקה אותנו אחרי שהוא נהרג".
והעצה הכי גרועה?
"ללמוד מניסיונה של תמי ארד ולעשות רעש, אבל אני לא רוצה לעשות מלחמות".
