את רגע ההתאהבות שלו בשיער זוקף לירז אגם (38) לגיל 13, יום אחרי העלייה לתורה. "קמנו ביום שאחרי בר המצווה שלי ושחזרתי לאחותי את התסרוקת שהייתה לה באירוע. אני זוכר שאמרתי לאמא שלי: 'תראי, עשיתי לה את אותו דבר'. וככה זה התחיל, ההבנה שיש לי משהו בידיים פלוס הטעם הטוב שקיבלתי מאמא שלי, שתמיד הייתה מתוקתקת".
בגיל 15 הוא כבר התחיל לעבוד בסלון כלות "ז'קלין" בעיר רחובות בה גדל, אבל מהר מאוד נכנס לעולם ההפקות. "הייתי ילד חוצפן. בניתי לעצמי תיק עבודות עם תמונות שצילמתי, תסרוקות שעשיתי לאחיות ודודות שלי. אחרי זה התחלתי לסרק כלות כפרילאנס ועבדתי עם מאפרת בשם מאי לי, שהכירה לי את מיכל אמדורסקי ושרון איילון שהתאפרו אצלה. הן משכו אותי לעבוד איתן בהפקות כמו 'נולד לרקוד' ו'מסך הזהב' וזה התגלגל משם. באותה תקופה הכרתי את הצלם דביר כחלון, שהיה גם הוא בתחילת דרכו, והפכנו לצוות. התחלנו לעבוד יחד וזה היה סיפור הצלחה מטאורי. עשינו מלא שערים ל'לאשה' והמון קמפיינים, אין מישהי שלא רצתה להצטלם איתנו. זה פתח אותי לעולם. נסעתי המון. הרבה פעמים מבלים בשדות תעופה יותר מאשר בלוקיישינים, כי מגיעים ל־24 או 48 שעות, אבל זו עדיין טעימה מהעולם. הגעתי למקומות שלא הייתי מגיע אליהם בחיים. אפילו לאוקראינה הגעתי עם ריטה. שנייה לפני שפרצה שם מלחמה, צילמנו שם פרסומת עם גל גדות וריטה להוט".
כיום אגם, רווק תל אביבי, עובד צמוד לסלבריטאיות רבות שמבקשות אותו כאיש צוות קבוע שלהן לכל הפקה שאליה הן מצטלמות, החל מיעל בר זוהר, דרך הדוגמנית הבינלאומית חוה מונד ועד אגם רודברג. בזירה הבינלאומית, לעומת זאת, הוא כבר קיבל את הטייטל "ארט דירקטור" ועובד עם מותגים כמו "ניקול אנד פלישיה" (שמלבישים בין היתר את ג'יי־לו) ועם מעצבות כלה ישראליות שעובדות בעולם כמו ענבל דרור וברטה.
"מעצבות ומעצבי שמלות כלה ישראלים נחשבים היום להכי חזקים בתעשיית הכלות בעולם. ענבל, ברטה, גליה להב וטל כחלון נכנסים לכולבואים הכי גדולים. השוק הישראלי של הכלות מאוד מפותח, ונתן פור גדול לשוק האופנה הישראלי הכללי שנשאר מאחור. כרגע זה היצוא הגדול שלנו, המרקט הכי גדול של הטקסטיל".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהשוק הכללי נותר מאחור?
"אני הייתי פה בתקופה שעולם האופנה הישראלי היה בשיא שלו. טסתי בכל העולם לקמפיינים. עם יעל בר זוהר הגעתי עד להודו בשביל לצלם קמפיין של ללין, ועם רותם סלע נסעתי לקניה. הייתי עם קורל סימנוביץ בליסבון ועם ריטה בספרד. היום זה לא ככה. מצלמים בארץ, ויום הצילום מתרכז בעיקר לצילום לסושיאל מדיה".
ומה זה אומר להיות ארט דירקטור?
"ארט דירקטור בהפקה הוא מי שמביא את כל הקריאייטיב לצילומים. אני יושב עם המעצב או עם המותג על הקונספט, מחבר בין הצלם למאפרת לסטייליסט, בוחר לוקיישן ויוצר את כל התמונה המלאה. בארץ עובדים מהיום להיום. בחו"ל זה לא ככה - עובדים חמישה עד שבעה חודשים מראש".
פיצול אישיות
מי שהיה עם לירז אגם על סטים של צילומים יודע שהוא ממש לא מסתפק בשיער, ותמיד יש לו הערות גם על הלבוש, זווית הצילום או התאורה. המפורסמות שאיתו סומכות עליו, והוא לגמרי נותן את הטון. כמובן, יש לזה מחיר: "אגו זו המחלה הכי קשה שאנשים יכולים לחלות בה, אבל יש כאלה שלגמרי מקבלים את ההערות. זו ההתפתחות הטבעית שלי, מאז שאני ילד יש לי סיי. על הסט לפעמים יש סטייליסטים וצלמים שהם מאוד דומיננטיים, ויש כאלה שהם יותר ביצועיסטים, והם המון פעמים מתייעצים איתי כי סומכים על הטעם ועל הדיוק שלי. הם יודעים שאני יורד לפרטים הקטנים. אני יכול גם להעיר על הבגד או על האיפור ויודע להגיד שהפנס לא בזווית הנכונה ושהחשיפה של המצלמה לא נכונה. אלו דברים שאתה לומד במהלך השנים על סטים, ואם אתה מגדיל ראש, אז אתה חייב לומר אותם. המצולמות סומכות עליי בגלל האינטימיות הזו שנוצרת בינינו. תביני שאני פוגש אותן ראשון בבוקר והולך אחרון, וזה יוצר קשר.
"קרה למשל שהערתי לצלם של ה'הוליווד ריפורטר' שצילם את מורן אטיאס לשער. כל הסט היה מואר מדהים, ואני אומר 'חבר'ה, אין לה אור בעיניים'. הצלם אמר 'ת'נק יו' וביקש מהאסיסנט שלו להוציא פנס מהכיס ולהאיר לה את העיניים. שם הבנתי שחובה לשתף. לא באתי לתקן את העולם. מי שלא רוצה, אני קולט את הווייב ועוזב.
"פעם צלם היה אלוהים. כשהייתי בן 16 הייתי רועד על הסט, והיו שם דברים קשים. היו יכולים להגיד למישהי 'וואו, את מלאה' או 'חייבים לעשות את השער הזה בעירום'. זה קרה לי עם לירז דרור, ואני היחיד שאמרתי לה 'את לא חייבת להתפשט בשביל השער הזה'.
"יש לי פיצול אישיות. בחיים הפרטיים שלי אני לא כזה מוביל. אני פחדן, חושב אלף צעדים קדימה, ואני אוהב את השקט שלי. אני מסיים יום עבודה, מתאמן בעשר בלילה והולך לישון".
למי קראתן דודה?
במשך השבוע אגם נמצא עמוק בתוך "רוקדים עם כוכבים": "סירקתי את עדן סבן ורוסלנה לפני שהודחו ולפעמים אני מסרק גם את עומר נודלמן וקארין עליה. זו תוכנית מאוד מאתגרת. אני לא רגיל לעשות שיער למתמודדים, בדרך כלל אני בא עם המנחה, וזה משהו אחר. המתמודדים בסטרס מאוד גדול, ואתה צפוף בזמנים ומרגיש את התחרותיות. גם העבודה עם השיער שונה, למנחה אתה שם תוספות בקלות, לבחורה שרוקדת אתה צריך להצמיד עם גומיות וסיכות, שזה חס וחלילה לא יעוף על הרחבה".
מעבר לכך, הוא מוציא עכשיו ליין מוצרי שיער בשיתוף פעולה עם שוורצקופף העולמי ("מעצב השיער הראשי של שוורצקופף פיתח אותו לשבועות האופנה, ואני הפרזנטור שלהם בישראל. קוראים לזה 'שוורצקופף אקס לירז אגם')".
ספר על הטרנדים בתחום השיער לקיץ הזה.
"בתספורות חזר השיער המדורג, אחרי שבמשך כמה שנים זה היה קו ישר. את רואה את ג'יזל, קים קרדשיאן וג'יי־לו, כולן מדורגות. גם ההחלקות הקבועות, אגב, יצאו מהאופנה, כי זה מוריד את כל הווליום. אם אנשים רוצים להחליק את השיער, אנחנו מחליקים רגעית".
מה עוד?
"התסרוקות חזרו לאופנה. במשך שנים חשבנו שזה דודתי, והנה זה חזר. מבחינת צבעים - הגוונים מהשורש חזרו. עד עכשיו היה אופנתי האומברה, וזה לגמרי אאוט. הכוכבות הכי גדולות מרימות את הגוונים למעלה והם הפכו צפופים - גוונים שכמעט אי אפשר להבחין בהם".
תיקח אותנו איתך אל מאחורי הקלעים, לרגעים הכי מטורללים, משמעותיים ומעניינים שהיו לך לצד הכוכבות
אודיה: "קיבלתי אותה בפעם הראשונה אחרי ששברו לה את השיער, והיה לה הכי חשוב שישמרו לה עליו ושלא ישרפו אותו. היא עושה היום גוונים אצל מיקי בוגנים ואני מטפל לה בו. אני חלק מהשיקום של השיער שלה".
חוה מונד: "עם חוה אני עובד שנים. היא חיה בלונדון, היא כבר בת 41 והיא דוגמנית סופר־מצליחה בעולם. ממש שנייה לפני השביעי באוקטובר, פנטן העולמי צילמו איתה פרסומת טלוויזיה בברצלונה, ששודרה ב־47 מדינות, והיא לא הסכימה שאף אחד יעשה לה את הצבע - בחוזה שלה כתוב שרק אני נוגע בה. הגעתי לברצלונה לשבוע ועשינו את הפרסומת יחד ועשיתי לה את הגוונים. הקמפיין יצא ביוני 2024, וכל המטרו ותחנות האוטובוסים באירופה התמלאו בפנים שלה. ארגונים פרו־פלסטיניים יצאו נגד זה שהפרזנטורית והספר הם ישראלים ששירתו בצבא, ושחוה החליפה את קיארה פראני, וקראו להחרים את פנטן. היינו צריכים להשבית את האינסטגרם שלנו לשבוע בגלל המתקפה הזו, ולא היה עמוד רכילות בעולם שלא כתב על זה. הניצחון הוא שהם לא הורידו את הפרסומת ושהיא ממשיכה איתם עד היום".
מורן אטיאס: "עם מורן הייתי במלא מקומות בעולם. פעם צילמנו פרסומת לנסטלה בבודפשט, ובקיץ האחרון טסתי איתה לפסטיבל ונציה - הטיסו אותה עם הצוות שלה, שזה אני ומאפרת, כי היא קיבלה אות של כבוד בפסטיבל. זו הייתה חוויה מדהימה - השטיח האדום, עם כל הצעקות של הצלמים. זה פסטיבל הכי איכותי, לא כמו בקאן שאנשי הביטחון כל הזמן רק מושכים בנות מהשטיח האדום. לא מסחרו אותו עם מותגים, מגיעים לשם באמת כוכבי־על, נכנסים עם גונדולות, זה סרט. אפילו יצא שצילמתי לה שער למגזין 'גרציה'. עשינו טסט, והלא נורמלית הזו שלחה את זה ל'גרציה', וזה פשוט הפך להיות השער".
רותם סלע: "אני ורותם עובדים שנים יחד. פעם אחת טסתי איתה לקניה, לצלם פרסומת לקסטרו. כל הצוות הגיע יום לפנינו, ואני, רותם והסוכן שלה, יוני דותן, הגענו בדקה האחרונה אחרי שתי טיסות ארוכות. בדיוק פרצה הקורונה בעולם והיינו בין האחרונים לטוס. בשדה התעופה בקניה גילינו שהחיסונים שאני ורותם עשינו בדקה האחרונה, יום לפני, לא תקפים, כי כדי להיכנס לקניה צריך תעודת חיסון בת שבוע. פשוט לא נתנו לנו להיכנס. אני לא יודע איך, אבל בסוף יוני שכנע אותם, ונכנסנו. אגב, הפרסומת הזו לא שודרה בכלל בגלל הקורונה".
מלי לוי: "הכנתי אותה לצילומים המון פעמים, אבל אני הכי אוהב עליה פוני. כל פעם שאני מצלם את מלי אני מביא תוספת או פיאה עם פוני ושם לה. בסוף, אחרי מאה פעמים כאלה, הצלחתי לשכנע אותה והיא גזרה פוני".
ריף נאמן: "הרבה לא יודעים שהיא מתולתלת, וכשהייתה בהיריון היא לא יכלה לעשות החלקה ויצאו לה תלתלים מרדניים כאלה. זה הסוד הכי גדול שלה, אבל אני מת עליהם! אני לא ארגע עד שאעשה לה תלתלים ואשכנע אותה שזה יפה. כשאת יפה כזו, מה לא יפה לך?".
קורל סימנוביץ: "אני מכיר את קורל מאז שהיא תינוקת וגם עשיתי לה שיער לחתונה שלה עם סרג'י. קורל היא פאשניסטה. לתסרוקת של החתונה היא הראתה לי רפרנס ואז ישבנו עם התכשיטנית אפרת קסוטו וביקשנו לייצר לה תכשיטים מיניאטוריים לשיער. היו לי הרבה כלות מפורסמות, אבל היא היתה הכי מדויקת".
גלית גוטמן: "אין דבר שלא עשיתי לגלית בחיים האלה, כולל תספורת על הסט. לא התחלנו ברגל ימין. פעם ראשונה שבאתי לסרק אותה איחרתי לה, וגלית שונאת שמאחרים. היא מקצוענית. עכשיו, לא מספיק שאיחרתי לה - גם השארתי אותה בסוף הצילומים עם התסרוקת, כי אמרו לי שאני יכול ללכת והיא ציפתה שאני אפרק לה, והתעצבנה. לא באתי לה הכי טוב בעולם, אבל היא נתנה לי עוד צ'אנס ולימדה אותי להיות הכי מקצועי שיש. רק להסתכל וללמוד ממנה. אני לא חושב שיש עוד אחת כמוה בדורה".
עדן סבן: "אני לא מפחד משיער, גם לא מתלתלים כמו של עדן. כשעדן הייתה ב'רוקדים עם כוכבים' הקְצַנו לה את התלתלים, חוץ מאשר בוואלס הווינאי שדרש אסוף. אנחנו מייפים אותם ונותנים להם לצאת".
רוסלנה: "ברוסלנה יש משהו נורא מתמסר לתהליך. עם אחרות אתה צריך להכין רפרנסים וליידע אותן מראש. לרוסלנה אני אגיד בבוקר 'הבאתי פאה, בואי נעשה תלתלים ופוני', והיא זורמת. אין לה בעיה להשתנות. היא מבינה שהמקצוע מבקש את זה".
אגם בוחבוט: "אגם זה הבייבי. אני מכיר אותה מאז שהיא נורא קטנה. תמיד אני הייתי הילד הקטן בתעשייה של מבוגרים, ופתאום אני מוצא את עצמי ליד ילדה קטנה ואני האח הגדול שלה. השינוי שלה מדהים. היא התחילה בלוק נורא מתאמץ והיום היא מחוברת נורא לאופנה. אגם לא אוהבת שינויים, וכל שינוי הוא הללויה. היא אומרת שאף אחד לא יודע לעשות לה פזור כמו שאני עושה לה".
אגם רודברג: "לאגם יש שיער חלום! יש שלוש נשים עם שיער חד־פעמי, והן אגם, חוה ואסתי גינזבורג. זה שיער שאתה יכול לעשות איתו הכול, ואגם גם מאפשרת את זה. היא זורמת עם כל דבר, מתלתלים ועד אסוף".
