הוא: אלכסנדר (אלכס) שילר (68), גרוש ואב לארבעה, לשעבר מנהל פרויקטים בינלאומיים, כיום עולה חדש ותלמיד באולפן
היא: איה בורנייב (58), גרושה, אם לבת וסבתא לשלושה, שרטטת בחברה פרטית
הם: בזוגיות שנה ורבע, גרים יחד ביפו
מי אנחנו
אלכס: "נולדתי במוסקבה למשפחה יהודית, וכשהייתי בן 16 הוריי, אחותי ואני היגרנו לארצות הברית וגרנו בבוסטון. סיימתי תואר שני במשפטים, עבדתי כעורך דין 15 שנה, ובהמשך עברתי לעבוד עבור ממשלת ארצות הברית בניהול פרויקטים בינלאומיים. במקביל התחתנתי, נולדו לי ארבעה ילדים והתגרשתי. לפני שש שנים יצאתי לפנסיה והתחלתי לטייל בעולם, כולל שני ביקורים בישראל".
איה: "אני ילידת כפר בקווקז. למדתי באוניברסיטה גיאולוגיה ועבדתי במקצוע. התחתנתי, ילדתי בת והתגרשתי. ב־2003 החלטתי לעלות לישראל, כי רציתי עתיד טוב יותר לבת שלי. הגענו הנה עם מזוודה אחת ובלי קרובים. גרתי בקריית ביאליק ובהמשך בבת ים, והבת שלי הייתה בפנימייה בקיבוץ. בהתחלה עבדתי במכבסה ובהמשך למדתי קורס שרטוט".
7 באוקטובר
אלכס: "הייתי בנאפולי, וכששמעתי מה קורה בישראל לא יכולתי להישאר באירופה. רציתי מיד לבוא לכאן להתנדב. יצרתי קשר עם 'לקט ישראל' – ארגון הצלת המזון הבינלאומי, שאחראי לאיסוף וקטיף של עודפי מזון וחלוקה שלהם למאות אלפי נתמכים. כששאלו אותי מתי אני יכול לבוא, אמרתי 'מחר'. בסוף נובמבר 2023 הגעתי לארץ, וכמה ימים אחר כך התחלתי להתנדב בעבודה חקלאית בעוטף".
איה: "גם אני הייתי באיטליה ב־7 באוקטובר, ורק אחרי חמישה ימים השגתי טיסה לארץ. אחרי שבועיים התחלתי להתנדב בעבודה חקלאית בעוטף, בסופי שבוע, בהתחלה באמצעות 'חברים לנשק' ובהמשך ב'לקט ישראל'".
המפגש הראשון
אלכס: "ביום העבודה הראשון שלי נסעתי באוטובוס מתל אביב ליישוב פרי גן בעוטף. בדרך שאלתי זוג דוברי רוסית אם הם מכירים קיבוץ שאוכל לגור ולהתנדב בו, כדי לחסוך את הנסיעה הממושכת. ואז, שמעתי מאחוריי מישהי עונה ברוסית: 'אני אחפש בשבילך'. הסתובבתי ואמרתי תודה. באותו יום, בדרך חזרה מפרי גן, התיישבתי ליד הגברת הדוברת רוסית - איה - והתחלנו לדבר".
איה: "במהלך השיחה התברר לנו שהיינו באיטליה באותו הזמן, ביקרנו באותם מקומות וצילמנו את אותן תמונות".
ההתאהבות
אלכס: "כשהגענו לתל אביב הלכנו לחוף הים. טיילנו עד הערב וקבענו להיפגש שוב. כך המשכנו להיפגש כל ערב, ובשישי הבא כבר נסענו יחד להתנדב. מעולם לא פגשתי אישה שהיו לה תחומי עניין כל כך זהים לשלי. הרגשתי שאנחנו ממש נשמות תאומות, שיש לנו אותם ערכים, שאנחנו דומים מבחינה נפשית. רציתי להיות איתה יותר".
איה: "גם אני מעולם לא פגשתי אדם כל כך דומה לי. מהתובנה הזו להתאהבות היה דרוש רק צעד אחד קטן, ואני עשיתי את הצעד הזה מהר מאוד".
איה: "התשוקה המשותפת הגדולה שלנו היא טיולים. החלום שלי היה לפגוש אדם שמשוגע על טיולים כמוני, ומצאתי"
העלייה לארץ
אלכס: "כשהגעתי לישראל חשבתי להתנדב שבועיים ולהמשיך למזרח הרחוק ולאוסטרליה. אבל אחרי הפגישה עם איה התחלתי לראות את הדברים אחרת. הבנתי שאני לא רוצה לעזוב. אחרי חודש חזרתי לארצות הברית לחגוג את חג המולד עם הילדים שלי, ובינואר 2024 חזרתי הנה. מאז איה ואני לא נפרדנו.
"בהתחלה שכרתי דירה ביפו, קרוב אליה, אחרי חודש עברתי אליה, ומאז אנחנו משפחה. בספטמבר האחרון עשיתי עלייה באופן רשמי, קיבלתי תעודת זהות והתחלתי ללמוד עברית באולפן. מאז אני לומד שלושה ימים בשבוע ומתנדב יומיים - לאחרונה, ביישובי הצפון".
איה: "שמחתי מאוד שאלכס החליט להישאר כאן. ההחלטה לעבור לגור יחד תוך זמן קצר הייתה טבעית".
מה זו אהבה
אלכס: "אנחנו לא ילדים, ואהבה אצלנו זה לא לאבד את הראש. מה שחשוב לנו באמת זה תחומי עניין משותפים והעובדה שאנחנו משלימים זה את זו. מבחינתי הדבר הכי משמעותי הוא שאנחנו עושים דברים ביחד - מבשלים, אפילו מנקים את הבית ביחד, ונהנים מכל דבר. זה יותר חזק מהתאהבות של צעירים".
איה: "באהבה בוגרת אין זיקוקים, אבל היא בעלת ערך. התשוקה המשותפת הגדולה שלנו היא טיולים. החלום שלי היה לפגוש אדם שמשוגע על טיולים כמוני, ומצאתי".
הזוגיות
אלכס: "עד שפגשתי את איה לא חשבתי שאי פעם עוד תהיה לי אהבה, כי לא נזקקתי לזה. החיים שלי היו מלאי סיפוק, עשיתי מה שאהבתי, הייתי אדם חופשי. אבל כשהכרנו הבנתי שאיתה אני יכול גם להיות יחד ולא להרגיש לבד, וגם להישאר חופשי בלב ובראש".
איה: "ועוד דבר חשוב: אני מצאתי בן זוג וגם סבא מעולה לשלושת הנכדים שלי.הם כבר קוראים לו סבא".
אלכס: "ואני כל כך מאושר".
