דניאל ברדה (24), חובשת במוקד 101 של מד"א, פגשה את מאור ברדה (28), חובש רפואת חירום במד"א. היום נשואים טריים, מתגוררים באשקלון, ומספרים איך הכל התחיל.
סיפור האהבה של דניאל ומאור
ההיכרות
דניאל: "אחי הגדול, סמ"ר ישראל לוטטי ז"ל, היה חובש צבאי ומתנדב במד"א. בספטמבר 2004 הוא נהרג במהלך חדירת מחבלים למוצב צה"ל בגוש קטיף. חיפשתי דרך להנציח אותו, אז החלטתי להיות חובשת כמוהו. כבר במסגרת שירות לאומי עשיתי קורס חובשים במד"א והייתי חובשת באמבולנס. לפני ארבע שנים וחצי התחלתי לעבוד במד"א, ובתקופת הקורונה עשיתי חיסונים במרחב לכיש. שם הכרתי את מאור, ומהר מאוד הפכנו לחברים הכי טובים".
מאור: "האמת היא שפגשתי אותה עוד קודם, באתר חיסונים אחר, רק לשנייה וחצי. לא החלפנו מילה, אבל כבר אז נדלקתי עליה. אהבה ממבט ראשון. בפעם הראשונה שעבדנו יחד, ראיתי על הצוואר שלה שרשרת עם התמונה של אחיה ז"ל ושאלתי אותה מי זה. היא סיפרה עליו ומשם התחלנו לדבר. בעצם, בזכות אחיה התחברנו".
הידידות
דניאל: "עבדנו יחד, יצאנו לבלות עם החברים ממד"א, וחודש אחרי שהכרנו התחלנו ללמוד לתואר במנהל מערכות בריאות, אז גם למדנו יחד למבחנים. היינו יחד 24/7. מההתחלה הוא ניסה להתחיל איתי, אבל סירבתי להצעות שלו, כי רציתי לשמור עליו בתור ידיד וגם לא יכולתי לחשוב עליו בתור משהו אחר. הבנתי מההתחלה שהוא מאוהב בי, אבל פחדתי לעשות שינוי. מדי פעם הוא היה מספר לי שיצא עם מישהי, וסיים את הקשר כי הוא רוצה אותי".
מאור: "הייתי מאוהב בה, אבל הבנתי שהיא לא כל כך בעניין שלי, אז החלטתי לנסות לצאת עם אחרות כדי להתגבר עליה. מדי פעם קנינו דברים אחד לשני. כשהיא טסה לחו"ל היא קנתה לי בושם ב־500 שקל. היא לא ניסתה להטעות אותי, זה פשוט חלק מהנתינה שלה".
נקודת המפנה
דניאל: "אחרי שנה וחצי של ידידות, יום אחד סיפרתי למאור שנפרדתי ממישהו שיצאתי איתו, ופתאום הוא אמר: 'ופה יש מישהו שרוצה אותך בכל מצב'".
מאור: "כבר אמרתי לה את המשפט הזה בעבר, פשוט הפעם הוא הגיע בתזמון מושלם והפיל את האסימון".
דניאל: "המשפט הזה נגע לי בלב וגרם לי להתחיל לשנות את המחשבה עליו. לאט־לאט התחלנו להתקרב. כשהתנשקנו בפעם הראשונה, זה היה מאוד מוזר ומצד שני הלב שלי התפוצץ".
מאור: "בשבילי זה היה חלום שהתגשם".
הפרידה
דניאל: "אחרי חודש יחד עדיין היה לי קשה לעכל את השינוי בקשר. הרגשתי שזה לא עובד לי והחלטתי להיפרד ממנו".
מאור: "ממש לא כעסתי עליה. הייתי מבואס מאוד, כי החלום שלי סוף־סוף התגשם ואז משכו לי את השטיח מתחת לרגליים".
הגעגועים. דניאל: "יומיים אחרי הפרידה כבר התחלתי לחפש את תשומת הלב שלו, והבנתי שאני באמת רוצה קשר זוגי איתו. כאב לי שפגעתי בו. הוא כל כך חיכה ליום שנהיה יחד והרסתי את זה".
מאור: "שחררתי, נתתי לה ספייס. אמרתי לה שאני מעדיף שנצמצם את הפגישות, כדי להרגיע את הכאב. לדעתי זו הייתה הנקודה שבה היא הבינה שאנחנו לא יכולים להתרחק אחד מהשני. כשהיא הבינה שהיא מתגעגעת, הצעתי שניפגש".
דניאל: "שבוע אחרי הפרידה חזרנו להיות יחד, ולפני שנה עברנו לגור יחד באשקלון".
הצעת הנישואים
בספטמבר האחרון, בקפריסין. דניאל: "הוא הציע לי בשעת שקיעה בחוף בפאפוס. כמובן שעניתי כן, וקבענו תאריך לחתונה: 16 ביוני".
מלחמה בהפתעה
דניאל: "ב־13 ביוני הייתה אמורה להיות לי 'שבת כלה' אצל הוריי ביישוב ניצן, אבל בלילה התחילו התקיפות באיראן וביטלנו, כמובן. מאור גויס למילואים, ואני הלכתי לתגבר את מוקד מד"א. לתומי חשבתי שעד מוצאי שבת הכול ייגמר והחתונה תתקיים כמתוכנן.
"בצוהרי שבת שמעתי את החדשות הקשות על פגיעות הטילים מאיראן, והבנתי שהאירוע לא יתקיים. למחרת בערב בעל האולם הודיע לנו שאין חתונה. לא אשקר, אחרי חצי שנה של תכנונים, התבאסתי מאוד, אבל נאלצתי להשלים עם הסיטואציה. ואז ההורים שלי אמרו: 'חתונה לא דוחים'. קבענו שנעמיד חופה בחצר של הוריי בתאריך המיועד. הזמנו את המשפחה הכי קרובה, בערך 20 איש, ודיברנו עם השכנים, שאם תהיה אזעקה נכניס חלק מהאורחים אליהם לממ"ד".
מאור: "בבוקר יום החתונה שוחררתי ממילואים. דניאל הייתה כל כך מבואסת שהיא לא רצתה ללבוש את שמלת הכלה. החליפה שלי עדיין הייתה בחנות ואיכשהו הצלחתי לקבל אותה".
דניאל: "אחיינית שלי איפרה אותי ואחותי סידרה לי את השיער. אחר הצהריים מאור הגיע והייתה חופה. הכול היה מוזר, הרגשתי כאילו אני בהצגה. עוד לא עיכלתי שהחתונה נדחתה, ופתאום אני בשמלת כלה וההורים שלי מלווים אותי לחופה. הייתי מאוד בלחץ מהמחשבה שיכולה להיות אזעקה, ועד ששמעתי שכולם הגיעו הביתה בשלום, לא נשמתי".
חתונה בזום
דניאל: "חברה טובה שלי שעובדת איתי במוקד, הגיעה לחתונה, צילמה את החופה בלייב ושידרה אותה בזום לכל החברים ממד"א, שהקרינו את זה על המסכים במוקד. אחר כך שמענו שכולם התרגשו לראות אותנו דרך הזום.
"רק אחרי כמה ימים עיכלתי שבאמת התחתנו. הבנתי שזה לא היה בשליטתי, ולא נותר לי אלא לקבל את זה באהבה. אני מאמינה שהכול לטובתנו וברוך השם אנחנו מאושרים".
חתונה שנייה
דניאל: "בסיום המלחמה עם איראן קבענו תאריך חדש באותו אולם, לספטמבר, עם כל החברים והמשפחה. מתברר שלפי ההלכה מותר לעשות שוב חופה, רק אסור לקדש שוב, כלומר, לא להגיד 'הרי את מקודשת'".
מאור: "יהיה קצת מוזר לעשות שוב חופה, אבל אנחנו מרגישים מחויבות למשפחה המורחבת ולחברים שלא יכולנו להזמין לחתונה המצומצמת".
שורה תחתונה
מאור: "אם אתה מאוהב באמת במישהי, אל תוותר".
דניאל: "למי שמתלבטת אם להפוך ידידות לקשר רומנטי, אגיד שאם זה עובד, זה הדבר הכי מדהים בעולם, כי בן הזוג הוא גם החבר הכי טוב שלך. אין יותר מושלם מזה".
