אולם הסינמטק התל אביבי היה מלא מפה לפה בהקרנת הבכורה של הסרט "שדה של סליחה". רחש לא נשמע בקהל. גם אחרי שהקרדיטים הפסיקו לרצד על המסך, המשיך לשרור שקט. רק דקה ארוכה אחר כך החלו מחיאות הכפיים, שגברו כשאל הבמה עלו בזו אחר זו שבע נשים נרגשות. דקות קודם לכן הן נראו על המסך כשהן פגיעות וחשופות עד נימי נפשן. גם הן, כמו הקהל, צפו בסרט לראשונה.
שבע הנשים האלה וגבר אחד (ששהה בחו"ל בזמן ההקרנה) השתתפו בסרטה התיעודי של ציפי רז, שבדק אם הבאת התת־מודע למודע והתמודדות עם מסע הנפש יכולות לרפא מחלות גופניות. הסרט הוא חלק ממחקר מתמשך של רז בנושא השפעת התודעה על המציאות.
מדיטציה לשלום
רז (67), תושבת היישוב גבעת ישעיהו שבעמק האלה, נשואה ואם לשלושה, היא במאית, מפיקה ועורכת סרטים ותיקה, שמאחוריה שורה ארוכה של סרטים וסדרות תיעודיות. לפני שבע שנים התראיינה ל"לאשה" לרגל הקרנת סרטה "השדה", שניסה לענות על השאלה אם אפשר למדוד את רוח האדם. אחד הכלים שהונצחו בסרט היה אירוע של מדיטציה עולמית לשלום במזרח התיכון, שהתקיים ביוזמתה בנובמבר 2017 והיה גם ניסוי מדעי. 9,000 משתתפים מחמש יבשות, כולל ישראל וארצות ערב, התמקדו בכוונה שלמה בהבאת שלום לאזורנו המסוכסך, והאנרגיה שפעלה שם נמדדה ונרשמה בכלים מדעיים.
המפגש של רז עם עולם התת־מודע התרחש כשהייתה בת 30. היא השכיבה את בתה הפעוטה במיטה, ופתאום חשה שהיא מסתכלת מהתקרה על גופה השוכב ליד הילדה. "תוך שנייה נמצאתי במנהרה שבקצה שלה אור גדול. נשאבתי אליו ומצאתי את עצמי בין הכוכבים, בתחושת אושר ושלמות. במקביל הרגשתי שאם אמשיך שם, אמות. בדרך לא ברורה חזרתי לגופי, נרדמתי ושכחתי את האפיזודה. אבל ברגע שנזכרתי בה נתקפתי בפחד מוות. אחרי שבוע הפחד התחלף בעצב נורא, ואחר הצהריים קיבלתי הודעה, שאחי, איש בריא בן 42, נפטר מדום לב. בדיעבד הבנתי שהחוויה הייתה קשורה למוות שלו", משחזרת רז, שנשענה עד אז רק על העולם המוחשי והרציונלי.
"לא הבנתי איך יכולתי לחוש את שעתיד היה להתרחש לאחי. הזעזוע גרם לי לתחושה של סכנת חיים, ורק מפגש עם מרפא ברייקי השיב לי את היציבות. אחרי כשנה חזרתי לעצמי ובמקביל הבנתי שאני לא סתם בעולם הזה. עליי למצוא את ייעודי".
"כל משתתפי הסרט הצליחו להשתחרר מהמשא הכבד שנשאו. חייהם השתנו לנצח"
במהלך חיפושיה אחר ייעודה, למדה שיטות טיפול והצטרפה לקבוצת מדיטציה, שבה למדה תורות רוחניות מגוונות. "הכי ריתק אותי למצוא הוכחה מדעית לרעיונות רוחניים", היא אומרת.
מה קרה בעקבות אירוע המדיטציה העולמי שהונצח בסרט "השדה"?
"נוצרה קהילה של כ־70 אלף איש ברחבי העולם שעורכת ניסויים באמצעות מדיטציה. הסרט עלה ליוטיוב, ולהערכתי צפו בו עד היום כ־2 מיליון אנשים".
זבוב על הקיר
במסגרת המחקר שלה על השפעת התודעה על המציאות שמעה רז ב־2022 על "מדיקל קר" - מרכז רפואי שיקומי בגישה אינטגרטיבית, שמעביר סדנאות טיפוליות באמצעים נפשיים־תודעתיים־אנרגטיים לאנשים חולים: "עברתי סדנה כזו בעצמי לצורך תחקיר, הבנתי שמדובר במשהו משמעותי, והחלטתי לעשות סרט בנושא. חיפשתי אנשים שרצו לעבור תהליך ריפוי דרך עבודת הנפש. פרסמתי פוסט בפייסבוק, 70 אנשים פנו אליי וראיינתי את כולם. היה לי משמעותי לדעת אם הם מאמינים שבריאות הנפש תביא לבריאות הגוף. הסברתי להם שהחשיפה שלהם היא חלק אינטגרלי מהתהליך. בסופו של דבר נשארו שמונה משתתפים - שבע נשים וגבר שחולים בסרטן או במחלות אוטואימוניות. חלקם עברו טיפולים קונבנציונליים לפני או אחרי הסדנה; היא לא באה להחליף טיפול אלא להעניק חוסן נפשי".
"הייתי במנהרה שבקצה שלה אור גדול. נשאבתי אליו ומצאתי את עצמי בין הכוכבים, בתחושת אושר ושלמות. במקביל הרגשתי שאם אמשיך שם, אמות"
איך את מסבירה את השיעור הגבוה של נשים בקבוצה?
"גברים הרבה פחות פתוחים לעבודה נפשית לעומת נשים. הן תמיד רוב משמעותי בסדנאות לתודעה ולמודעות עצמית".
איך נוצר הסרט?
"הסדנה התקיימה במשך שבוע בתנאי פנימייה ואני הייתי שם 'זבוב על הקיר', 24/7. גם ישנתי שם. הפעילות אינטנסיבית: קמים בשבע בבוקר ליוגה, ארוחת בוקר ואחריה שיחה קבוצתית, שיחות פרטניות וטיפולים פרטניים. הסרט נוגע על קצה המזלג בכל ההתרחשויות. הסדנה התקיימה במאי 2023, ליוויתי וצילמתי את חברי הקבוצה כשנה וחצי לאחר מכן".
עם איזו הנחת יסוד יצאת לדרך?
"הייתי בטוחה שהשתתפות בסדנה תעזור למשתתפים, אבל לא ידעתי עד כמה זה יסייע מבחינה בריאותית. בסופו של דבר, זה עזר לכולם. רובם החלימו ממחלותיהם. אי־אפשר לקבוע מדעית שמה שריפא אותם זה הטיפולים הנפשיים, אבל אפשר לומר שהסדנה חיזקה את החוסן הנפשי שלהם. במעקב שלי ראיתי שכולם הצליחו להשתחרר מהמשא הכבד שנשאו לאורך חייהם, רובם הצליחו לממש את עצמם בזמן שחלף מאז הסדנה ולעשות דברים שלא העזו קודם. חייהם השתנו לנצח".
מה לדעתך גרם לחיזוק החוסן הנפשי שלהם?
"לפי נתונים סטטיסטיים מקובלים ברפואה האינטגרטיבית, 85% מהמחלות הם תוצאה של טראומה לא פתורה. בסדנה, ברגע שהמשתתפים הסכימו להיפטר מהטראומות שליוו אותם כל החיים, החוסן הנפשי עלה וגדל. זה התרחב לא רק להתמודדות עם המחלה, אלא לכל תחומי החיים. לצורך הסרט נפגשתי עם ברנדון בייס, שהתמודדה עם גידול סרטני ענק. בעזרת כוחות הנפש נרפאה ויצרה את שיטת 'המסע' שיש לה חסידים ברחבי העולם. הדבר המרכזי בשיטה שלה הוא הסליחה. אני, שבאתי לפגישתנו ממדינה שבה המוטו הוא 'לא נשכח ולא נסלח', לא הבנתי איך אפשר למחול על דברים בלתי נסלחים. היא הסבירה לי שאינה מדברת על לסלוח על המעשה אלא לנשמות של האנשים שעשו את הדברים האיומים. חשוב לא פחות: לסלוח לעצמך".
המשתתפות ומשפחותיהן צפו לראשונה בסרט בהקרנת הבכורה. היו בו סצנות חשופות ונחשפו סיפורים מזעזעים. מה היו התגובות?
"שלל רגשות. היו כאלה שאהבו יותר וכאלה שהתחברו פחות. בגדול המשתתפות אמורות להמשיך איתי את המסע להפצת הסרט, והן יספרו את הסיפור שלהן על הבמה. חשוב להן להפיץ את הבשורה שטיפול בנפש משמעותי מאוד להחלמה".
מה קורה עם הסרט עכשיו?
"הוא יוקרן בנובמבר בפסטיבל הקולנוע הרוחני בסינמטק תל אביב, שלחנו אותו לפסטיבלים בעולם, וכבר יש לנו לפחות עשר בקשות להקרנות בארץ. אנחנו פנויים גם להקרנות בחוגי בית, עם 50 איש לפחות".
ולאן פנייך מועדות?
"להמשיך בסרטים על תודעה. הבא יעסוק בשאלה: האם הישראלים מסוגלים לסלוח לפלסטינים ולהפך? יקראו לו 'שדה של שלום'".
