כולנו חווים בימים אלה עומס אדיר, בעבודה ובבית, בבישולים ובניקיונות. ההכנות לחג בשיאן, הילדים כבר בחופש כמובן, והם מוסיפים לבלגן הכללי ולעצבים. אם ככה זה במשפחה ממוצעת, מה יגידו אתי ודניאל אנג'ל, הורים ל־11 ילדים מאור יהודה? ביקשנו מאתי לשתף אותנו ביום מחייה בשבוע דחוס זה.
03:30 בוקר טוב
גם לפני פסח וגם בימים רגילים אני מתעוררת בשעה הזאת ומתחילה את היום שלי. כשמתחילים מוקדם, מספיקים הכול. זה עושה לי סדר בראש לדעת שהכול מתוקתק ומסודר עוד לפני שכולם קמים. ככה אני כבר 20 שנה.
אני מתחילה עם קפה, ולעבודה: כל הסירים של הארוחות של אותו יום מוכנים עוד לפני שהילדים מתעוררים. גם הכביסה כבר מקופלת, השירותים והאמבטיות נקיים, הכריכים מוכנים כמו חיילים כדי שכל אחד יוכל להכניס אותם לילקוט שלו. לקראת פסח יש לי משימות נוספות של ניקיון יסודי, פינוי המזווה ומילוי שלו, פינוי החמץ וניקוי מקומות שלא מגיעים אליהם כל השנה. החיים שלי הם רשימות, אני ממלאת משימות ועושה וי. לקראת פסח ברור שיש לי רשימת משימות מיוחדת של כל חלקי הבית והחדרים. הכי מספק לדעת מה כבר בוצע.
אני תמיד חיונית. אין אצלי דבר כזה להיות עייפה ולא ערנית ומעשית. בשבוע שלפני פסח המטבח כבר מוכן לבישולים של הכשר לפסח. כבר הוצאתי את הסירים מהמחסן ועשיתי החלפות עם הכלים של ימי החול. זה החג האהוב עליי. אני תמיד מאורגנת ונקייה אבל בחג הזה, זה באקסטרים. יש לנו דירה קטנה של ארבעה חדרים וכל דבר נמצא במקום. אני לא חושבת שאפשר אחרת עם משפחה גדולה. סדר וארגון הם הבסיס לכול, יש מקום לכל גומייה ומסרק.
04:30 כביסות בנוהל
יש לי ארבע־חמש מכונות ביום. כביסה זה דבר שלא דוחים, כי אחרת נוצרים הררים בלתי נגמרים והתסכול גדול. בכל יום אני שעתיים על זה: מכונה של 10 קילו, מייבש של 10 קילו ויש בגדים שאני רק תולה. אני אוהבת לקפל כביסה, זה מרגיע ויוצר סדר וארגון. לקראת החג יש יותר כביסות – המגבות, המצעים, הטקסטיל של המטבח – אני על זה. אני יודעת שיש כאלה שממיינות ועושות כביסות לפי צבעים. זה נראה לי תובעני ומיותר, אני מסתפקת בכביסה לבנה וצבעונית. אני מכירה כבר את הפריטים ויודעת אם יש משהו שצובע את כל הכביסה.
06:30 מבשלת לצהריים
אני ממשיכה בנוהל של אוכל מבושל גם לקראת פסח. אנחנו משפחה גדולה וארוחות במסעדות יעלו לנו הרבה. חוץ מזה, אני אוהבת לבשל, אני עושה את זה הכי טוב שאפשר. עד שאני מכשירה את המטבח, אני מבשלת עד החמץ האחרון. מהרגע שהמטבח מוכשר ויש כבר סירים וכלים של פסח, אני מבשלת כבר כשר לפסח ולא מחסירה אף ארוחה. ברור שעם משפחה כמו שלנו, צריך להכין כמויות. אם אני מכדררת קציצות, אז לא פחות ממאה, תוך כדי שאני שרה, שומעת מוזיקה או שניהם.
07:30 זמן עם הילדים בזכות החופש
גם ביומיום וגם לקראת פסח, אני לא אוהבת להעמיס על הילדים שלי מטלות בית. אני רוצה שישקיעו בלימודים, בחיי החברה, שיחוו את הילדות שלהם. הם לא צריכים לקחת אחריות על זה שהחלטנו להיות משפחה ברוכת ילדים. ולא, לא הבאתי ילדים לעולם כדי שיעזרו לי.
לפני פסח כל אחד מנקה את החדר שלו באופן כללי, מסדר את המגירות, אבל האחריות על הניקיון היא שלי. הילדים משתפים פעולה, הם תמיד נכונים לעזור, אבל לא מקבלים תפקידים. אני קונטרול פריק ומעדיפה לעשות את המטלות של הבית לבד. בעלי הוא אבא מדהים, הוא זה שמציב גבולות לילדים וזה מה שאני רוצה. הוא גם יודע להעצים אותי מול הילדים והוא אומר להם תמיד: "אמא שלכם מלכה. היא המחליטה והיא הקובעת". הוא מפרנס כיזם, מגשר ועורך דין, ומבחינתי זה הרבה מאוד.
10:30 שרה בבית אבות
למרות הימים העמוסים וההכנות לחג, אני לא מוותרת על משהו לנשמה. לאורך כל השנה, לפחות פעמיים בשבוע אני שרה מול קשישים. לא ברור את מי זה משמח יותר – אותי או אותם. זה ממלא אותי ונותן לי כוח. אני גם חושבת שהדוגמה האישית שלי חשובה, הילדים רואים ולומדים.
13:00 ארוחת צהריים
הילדים שלי אוהבים לאכול ואני משקיעה בזה. אני מכינה סיר עם 100 קוקלות והוא מתחסל. אפילו הבן הגדול עוזב הכול ומגיע אם הוא שומע שהכנתי פתיתים. זה התענוג שלי.
14:00 קניות
קניות זה בנוהל ולקראת פסח אני עושה הכול דאבל. את רוב הקניות עשיתי כבר שבועיים לפני החג והשאר – השלמות. את הפירות והירקות נשאיר כמובן לרגע האחרון. אני קונה כ־11 קרטוני חלב בשבוע ושמונה תבניות של 30 ביצים בחודש. לחמניות אני לרוב אופה בעצמי, אבל תמיד חייבת רזרבה בהקפאה, אז אני קונה פעם בשבוע עשר חבילות לחם פרוס ושש חבילות פיתות.
אני מגיעה לקניות מרחפת משמחה. כל הקופאיות מכירות אותי, הן אוהבות את האנרגיה שלי. בעלי תמיד בא איתי וכך אנחנו עושים הכול מהר מהר. זה גם זמן האיכות שלנו. מעבר לזה אנחנו מקפידים לצאת רק שנינו לפחות פעם בשבוע, הזוגיות חשובה לנו מאוד וזה נותן דוגמה אישית לילדים. לעומת המוחצנות שלי, בעלי אוהב לשמור על הפרטיות שלו ולא משתתף בסרטונים שלי. גם לו יש חוש הומור וזה עוזר לנו להקליל את החיים. אם יש לנו ויכוח על משהו, זה אף פעם לא יהיה בכעס ובכבדות, תמיד בצחוקים.
16:00 טורבו ניקיונות
אני מוציאה הרבה אנרגיות על ניקיונות, וזה ה"ספורט" היחיד שאני עושה. יש לי חומרי ניקוי שאני קנאית להם וקונה רק אותם בכמויות. הציעו לי להשתתף בקמפיינים של מותגי ניקיון, אבל אני לא אפרסם מוצר שאני לא מאמינה בו. יש לי שיטות משלי לנקות. למשל, אני ממלאת גיגית במים רותחים עם נוזל כלים ומכניסה את החלקים של הכיריים לניקוי. זה יוצא פצצה.
בכל יום בשעה הזו, אני טורבו. זו השעה ביום שבה אני עושה את כל העבודות שדורשות יותר אנרגיה, בימים אלה: ניקוי המקרר, הזזת הרהיטים והתנור לצורך ניקוי. בתקופת הלימודים הילדים עושים בשעה הזו שיעורי בית, הם יודעים שאני בסביבה אם צריך אותי. הנוכחות שלי חשובה להם מאוד.
אמהות כותבות לי בטיקטוק: "אוף, קשה לי עם הילדים, ויש לי רק שניים", אני עונה שאני לא מרשה להגיד "קשה לי". אני ממליצה להן לעשות הכול בשמחה, באהבה ובחיוך. אני רוקדת ריקודי בטן תוך כדי עבודות וניקיונות. זה הווייב שלי.
19:00 ארוחת ערב והכנה לשינה
בערב, במיוחד בשעון קיץ כמו עכשיו, אני מגיפה תריסים ומתחילה לייצר אווירה של לילה. אני שומרת על נוהל ערב: ארוחה ומקלחות, וכך יש בבית רוגע. זה זמן לחיבוקים, לתשומת לב, זמן איכות. אני תמיד אומרת שאמהות צריכות לדעת שככל שהן יהיו יותר בלחץ להרדים את הילדים, כך הסיכוי שזה יקרה קטן. כשנהנים מהביחד ועושים את זה ברוגע, זה הרבה יותר נעים ויעיל ולילדים יש זיכרון מתוק מהרגעים הללו.
