ירידת מים נחשבת לאחד הסימנים לכך שהלידה קרבה. עם זאת, לא תמיד היא מתרחשת כפי שרואים בסרטים - עם שטף מים דרמטי, מסביר ד"ר רונית אלמוג, מומחית בגינקולוגיה, מיילדות וטיפולי פריון, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב.
למעשה, אצל חלק מהנשים זה קורה בהדרגה, בטפטוף קל או ברטיבות מתמשכת.
כשמדובר על ירידת מים, מדובר למעשה על מי השפיר שהם בעצם השתן של העובר. העובר שותה את המים ומטיל שתן. הנוזל מקיף את העובר, מגן עליו ומאפשר לו תנועתיות ברחם.
עיתוי: ירידת מים יכולה לקרות באופן טבעי או בעקבות התערבות רפואית – פקיעת מים מבוקרת המבוצעת בחדר הלידה, כחלק מתהליך זירוז הלידה. ירידת מים ספונטנית מתרחשת בדרך כלל בשלבים מתקדמים של ההיריון, אך אם זה קורה לפני השבוע ה־37, מדובר באירוע המצריך אשפוז ועל פי רוב גם מתן כיסוי אנטיביוטי.
אבחון: כך מזהים שמדובר במי שפיר - הנוזל בדרך כלל שקוף, חסר ריח או עם ריח המזכיר לעתים זרע, וירידת המים אינה ניתנת לשליטה (בניגוד לדליפת שתן).
כאשר צבע המים ירקרק, זה עלול לרמז על מים מקוניאליים (מקוניום פירושו הצואה הראשונה של העובר). מצב זה עלול להעיד על מצוקה, שגורמת לעובר להפריש מקוניום לנוזל השפיר.
טיפול: כאשר מודגמת ירידת מים, היולדת מתאשפזת. ברוב המקרים, לאחר ירידת מים הלידה תתחיל בתוך 24 שעות. אם הלידה לא מתפתחת באופן טבעי, ייתכן שיומלץ על זירוז כדי למנוע זיהום של מי השפיר.
לסיכום: ירידת מים היא רגע משמעותי, המסמן שהמפגש עם התינוק מתקרב. כאשר יש חשד שהיא מתרחשת, יש להגיע למיון בהקדם האפשרי.
