בינואר מלאה שנה לבתי הבכורה, ושאלתי את עצמי איך לחגוג לה - האם להסתפק באירוע משפחתי צנוע עם עוגת שוקולד ושני נרות או להרים הפקה פוטוגנית כמו אלה שמתועדות בשנים האחרונות ברשתות החברתיות? פניתי לכמה אמהות שיעזרו לי להחליט.
דניאל פסו בודקת אם להצטרף לטרנד
אף אחד לא כתב "איזו הגזמה"
"אני יותר בכיוון של מסיבה מרובת משתתפים, בטח כשזה ילד ראשון. עם יסמין ממש חיכיתי לזה. יום ההולדת הראשון של הילד הראשון הוא גם חגיגה בשביל האמא, שעברה שינוי חיים מטורף. יש לנו כל כך הרבה דברים פחות חיוביים במדינה, בעיקר בשנים האחרונות, שאם יש סיבה לחגיגה - חוגגים ובגדול. זו לא חייבת להיות הפקה גרנדיוזית, אבל זה שווה השקעה".
איך חגגת ליסמין?
"עבדתי על זה הרבה ונעזרתי במפיקה. חגגנו בפארק במקום ציבורי, והיה לי בראש ויז'ן ספציפי: הרבה פרחים בסגנון בוהו שיק. הבאנו כריות ושולחן ארוך עם מלא דברים יפים. בעלי הכין את כל האוכל וגם שינע את כל הדברים לפארק. הוא אמר לי, 'זו הפעם האחרונה שאני עושה כזה דבר', אבל זה באמת היה יפה. את ימי ההולדת הבאים גם חגגנו עם המשפחה ועם חברים, אמנם בבית, אבל השקענו".
כמה זמן עבדת על הפקת יום ההולדת?
"התחלתי לחשוב על זה כשהיא הייתה בת חצי שנה, חיפשתי דברים להזמין בעלי אקספרס ובחנויות. העבודה בפועל נמשכה כחודשיים. אני אוהבת להשקיע באירועים, הפן האסתטי חשוב לי".
כמה מכל העניין ההפקתי הזה קשור לעובדה שאת חיה ועובדת באינסטגרם?
"תמיד יש קשר, אבל זה עידן כזה שאוהבים לצלם תמונות ולהעלות. גם לפני עשור, כשעוד לא הייתי יוצרת תוכן, הייתי מצלמת כל דבר ומעלה. גם אם לא היה אינסטגרם, עדיין הייתי עושה חגיגה גדולה כי זה כיף לי".
את חושבת שהבת שלך נהנתה באירוע?
"היא בטח לא הבינה שהכול סביבה ובשבילה. היא נהנתה כי היו משפחה וחברים, אבל אני נהניתי. לילד בן שנה מספיק לחגוג בסלון עם עוגה ושירים. אני כן יכולה להגיד שביום הולדת שנתיים היא נהנתה מאוד מההפקה ואפילו הייתה שותפה בה".
אילו תגובות קיבלת על המסיבה?
"המשפחה והחברים העריכו את ההשקעה ונהנו. באינסטגרם התגובות היו טובות. אף אחד לא כתב 'איזו הגזמה', אבל זה כי הקהילה שלי באותו ראש כמוני. אם אמרו משהו ביקורתי, כנראה זה היה מאחורי הגב".
לבת הקטנה שלך גם תעשי הפקה כזאת ליום הולדת שנה?
"הולכת להיות הפקה, מן הסתם לא באותו סדר גודל וגם לא בפארק, בעלי הטיל על זה וטו. מהשנה השנייה התחלנו לחגוג בבית של סבתא שיש לה חצר גדולה. זו עדיין הפקה, רק בלי הלוקיישן הבעייתי ובלי מפיקה. אני כבר נהנית לעשות את זה לבד".
מה יש לך לומר למי שחושבת שחגיגה גדולה זה דבר מיותר?
"מי שחושבת שזה מיותר לא צריכה לעשות את זה. זו הגישה שלי לחיים ולאימהות באופן כללי".
אסור ליפול
ליאור בוקשפן אמיר (32) מהוד השרון, מנהלת צוות בחברת ההייטק "קלטורה", אמא לאליאנה (שנה וחודשיים):
"אני בעד מסיבת יום הולדת ענקית, מלאה משתתפים, מלאה ילדים, חגיגה שעובדים עליה הרבה זמן מראש ומזמינים דברים מספקים".
את מרגישה שזו הייתה חגיגה עבורה או יותר בשבילכם?
"חד־משמעית לנו. ב־7 באוקטובר בעלי, אחד המפיקים של הנובה, נפצע - ירו לו ברגליים. הכדור עבר מרגל ימין לרגל שמאל והוא כמעט מת. אני הייתי בחודש התשיעי. בשנה האחרונה חיינו מוקדשים לנושא. אנחנו טסים בכל העולם עם מיצג של הנובה כדי לספר מה קרה שם. היה לי חשוב לחגוג, כי ההגעה של אליאנה לעולם הצילה את בעלי ואותי. בישראל תמיד הכול ביחד, השמחה והעצב".
ספרי לי קצת על ההפקה.
"זו הייתה מסיבת מיני מאוס בצבעי ורוד ולבן, עם השם של אליאנה בכל מקום. עשיתי את הרוב לבד ונעזרתי בגיסתי, עמית. היה לי עסק להפקת מסיבות רווקות, אני נהנית לארגן".
איך הבת שלך הגיבה באירוע עצמו?
"היו לי הרבה חששות, אבל היא נהנתה, שמחה, שיתפה פעולה והיה מושלם".
גם בעלך רצה חגיגה גדולה?
"בכלל לא (צוחקת), הוא לא רצה את זה בשום צורה. כל פעם הוא היה שואל: 'רגע, למה בעצם אנחנו עושים את זה?', הסברתי לו שבשבילי זו דרך לציין את השנה הזאת, והוא הסכים איתי. לפעמים הרגשתי מוזר לחגוג בתקופה כזאת, אבל אלה הם חיינו. חייבים לחגוג כדי להזכיר לעצמנו למה אנחנו קמים בבוקר. אליאנה היא תזכורת לכך שאסור לנו ליפול".
עם השנים ההשקעה שלי ירדה
נטלי קפילוטו (34) מחולון, אמא במשרה מלאה, יוצרת תוכן בזמנה הפנוי, אמא ללורן (10), אלין (8.5), ריי (3) ואמיליה (שנה):
"ביום ההולדת של הבכורה הזמנתי רק משפחה הביתה, אבל השקעתי: הזמנתי אקססוריז מחנויות, עטפתי קופסאות נעליים כמו מתנות, עיצבתי כל פינה בבית כך שתיראה כמו מקום אחר. ממש תפאורה. היו המון קישוטים והכול בצבעים תואמים: ורוד וזהב. ערכתי שולחן מתוקים וממתקים עם עוגת קומות מטורפת בצבעי הקונספט. עוד קודם השקענו ב'קייק סמאש' (טרנד צילומים לקראת יום הולדת שנה, שבו נותנים לילד להרוס עוגה) והדפסנו את הצילומים על קנבס.
"כשהבת השנייה שלי חגגה שנה, חזרתי על זה פחות או יותר, אבל עם השנים ההשקעה ירדה. כנראה התבגרתי כאמא. עכשיו חשוב לי יותר שהילדים ישמחו מדברים קטנים: העוגה, הביחד, ההתכנסות, השירים. לא צריך להשתגע".
9 צפייה בגלריה
אמיליה קפילוטו חוגגת שנה. "עכשיו חשוב לי יותר שהילדים ישמחו מדברים קטנים"
(צילום: אלבום פרטי)
את מרגישה שיש השוואות בנושא הזה?
"לגמרי. במיוחד כשהילדים נמצאים במסגרת. יש רף מסוים שאת מצופה לעמוד בו, ולא לכולם זה מתאים. הייתה תקופה שהיה הבדל גדול בין העוגות שהביאו לגן, אז הגננת החליטה שמעכשיו כולם יביאו עוגת שוקולד עם דף סוכר וזילוף".
בתור אמא מנוסה, את מבינה את הדילמה סביב החגיגה?
"כן, הייתי בשני הצדדים. אין נכון ולא נכון. כל אחת והשיקולים שלה. אני חושבת שכדאי לשמור על פשטות, ובעיקר לחשוב מה ילד בגיל שנה ייקח מהאירוע. לדעתי מספיק שהוא רואה שכל המשפחה סביבו והוא שמח, הוא לא באמת יסתכל על ההפקה בצבעים התואמים".
את חושבת שההתלהבות מלהרים הפקה קשורה להורות טרייה?
"בעיניי כן, בטוח שיש גם אמהות טריות ששומרות על הפשטות ולא נסחפות. אבל כשנולד ילד ראשון ההתלהבות הרבה יותר גדולה. ככל שחולפות השנים ויש עוד ילדים, את מבינה מה העיקר".
איך חגגתם יום הולדת שנה לבת הצעירה?
"עשיתי צילומי גיל שנה, כי זו מזכרת יפה, וחגיגה שמחה וכיפית עם המשפחה. היו עוגות מיוחדות והזמנתי כמה בלונים. מעבר לזה הכנתי הכול עם הבנות הגדולות שלי וככה גם הן הרגישו חלק מזה. בגיל שנה לילד לא משנה מה תעשי, אפילו אם לא תחגגי לו בכלל. הטיפ שלי להורים טריים: תעשו מה שמתאים לכם. לא לשכוח שבסוף זו החגיגה של הילד. אם הוא מופנם, חגיגה גדולה יכולה להלחיץ אותו".
עוגת שוקולד רק בשביל הצילום
אור שמשון (33) מפתח תקווה, צלמת ועורכת וידיאו לעסקים, אמא לנגב (שנה):
"אני מעדיפה חגיגה צנועה כי הילד בן שנה, הוא לא יזכור את זה. מהפן הכלכלי זה בזבוז משווע של כסף שאני יכולה להוציא על דברים אחרים. חגגנו לנגב עם המשפחה בבית של ההורים שלי במושב, 20 איש, וכל אחד הביא משהו, בלי יותר מדי בלגן. לא קישטנו, הכנתי עוגת תפוזים, והבן שלי אכל ונהנה. עוגת שוקולד הבאנו רק בשביל הצילום. בשנה הבאה נחגוג באופן מצומצם יותר".
הייתה לך התלבטות איך לחגוג?
"לא. בעלי ואני מגיעים ממשפחות צנועות, לא בקטע קמצני. אני רואה אמהות שעושות חגיגה באולם לילד בן שנה ולדעתי זה פסיכי".
את מרגישה שיש השוואות?
"ברור, אנחנו חיים בעולם של השוואות, אבל יקר מאוד לגדל פה ילדים, ומסיבות כאלה הן בזבוז".
מחיר התחלתי: 3,000 שקל
"ימי הולדת שנה זה אישיו. כולם מתרגשים מזה, בדרך כלל המשפחה משני הצדדים מחכה לזה ורוצה להשקיע", אומרת אורן נווה, מפיקת אירועים.
"אני מרגישה שזו מין הגשמת חלום של ההורים לראות את הילדים שמחים, גם כשהם לא מבינים. האירועים שאני מפיקה בדרך כלל גדולים, וגם אם הם קטנים הם מושקעים לפי הסגנון והצבעים שהילדים אוהבים".
מה כוללת הפקה של חגיגה כזאת?
"אנחנו מתחילות במיתוג. אני שואלת את ההורים מה הילד אוהב - אילו חפצים או חיות. אני יוצרת קיר ממותג שאחר כך מוסיפים לו בלונים, עוגה, קאפקייקס, מתנפחים, בריכות כדורים, ג'ימבורי. אין לזה סוף. לרוב זה בפארק, בחצר או באולם. מחיר התחלתי: 3,000 שקל. זה יכול להגיע גם ל־20 אלף שקל".
לילדים שלך עשית הפקת יום הולדת בגיל שנה?
"לעצמי אני תמיד עושה בקטנה יחסית, מחוסר זמן. הסנדלר הולך יחף".
את חושבת שחגיגות יום הולדת שנה הן יותר להורים או לילדים?
"מה אכפת למי זה? זה כיף. השנה הבנו שצריך לחיות את הרגע, לחגוג ובגדול".
הסביבה דורשת
נירית צוק, מומחית לחקר תרבות הילד והנוער, עיתונאית, בעלת פורטל "10 פלוס" שעוסק בגיל ההתבגרות, מחברת הספר "שוקולד לארוחת בוקר":
"בגיל שנה הילד לא יזכור את המסיבה. הוא יראה את התמונות ויבין, אבל המסיבה לא באמת בשבילו. הוא יכול ליהנות מהאירוע, מתשומת הלב. צריך להיות מוכנים נפשית לזה שהוא גם יכול להיות משועמם או מוצף. זה לא משהו שהוא רגיל אליו, וגם האירוע בדרך כלל ארוך, יכול להיות שהוא בכלל יישן חצי מהזמן.
"המסיבה היא יותר עבורנו. איכשהו גם מסיבה לגיל שנה נעשתה טרנד חברתי מקובל. נהיה לחץ כזה, הסביבה דורשת חגיגה. יש רצון לחגוג, בעיקר במלחמה, את רוצה קצת אסקפיזם. חוץ מזה, זה יושב על המקום שלנו כהורים. כל האמהות משקיעות, מושקעות, נפלאות, איפה אני בכל הסיפור הזה? והתמונות באינסטגרם והתחושה שכולם עושים אירוע גדול מאוד, אז מה, אני אסתפק בארוחת צהריים? לא תמיד אנחנו מודעים לנושא הזה, ואנחנו עלולים להיסחף.
"אין פה נכון או לא נכון, השאלה היא רק אם אנחנו עושים מה שבאמת מתאים לנו או שאנחנו פועלים מלחץ חברתי. את זה צריך לדייק, את המניע ואת המודעות - לחגוג אבל בדרך שמתאימה לי ולזוגיות שאני נמצאת בה ולא כחלק מטרנד מטורף שלפעמים לא מתאים לי גם מבחינה כלכלית".
שתפי אותנו בדגשים מקצועיים שהורים צריכים להביא בחשבון לפני שהם מחליטים אם לתכנן חגיגה גדולה.
"קודם כול, לשבת ולעשות שיחה עצמית או זוגית על מה שמתאים לנו מבחינת האירוע וכמות האנשים מבחינה כלכלית ומבחינת הילד. יכול להיות שהפקת ענק עם המון אנשים לא באמת מתאימה לילד שלי, ובסוף אני אבלה את כל האירוע בניסיון לשכנע אותו לצאת מהחדר.
"להבין למי אנחנו עושים את האירוע הזה. בשבילנו, כי באמת בא לנו, או כי הסביבה דורשת? לנסות לדייק את זה, להבין מה אנחנו רוצים, איך זה ייראה, ממה ניהנה ולא להתחיל להשתגע עם עוגות מעוצבות ותמונות.
"חשוב לי להגיד משהו להורים שמשתפים ברשת תמונות של הילדים. זו תופעה בעייתית שתופסת תאוצה, היות שהיא טומנת בחובה סיכונים לילד. יש תמונות שנראות לנו חמודות ואנחנו מעלים אותן לרשת. כולם רואים שהתינוק שלנו נראה מושלם, אפילו שהוא מרוח בעוגה או בגלל שהוא מרוח בעוגה. צריך לנסות לחשוב גם קצת עליו. כשהוא יהיה מתבגר ויראה את התמונות האלה, הן עלולות להפריע לו".
