לאחרונה סרטוני שגרת טיפוח לילית מציפים את הרשת, וברובם נראה אזור חדש שזוכה לרגע התהילה שלו - הטבור. תאמינו או לא - השלב החדש בשגרת הטיפוח כולל טפטוף שמן קיק לטבור, עיסוי ועטיפת האזור לשינת לילה. לפי המשתמשות, מדובר בשיטה עתיקה, יש הטוענים שהיא מגיעה מעולם האיורוודה (שיטת טיפול הוליסטית דתית שמקורה בהודו), וחלק טוענים שהמקור נמצא בכלל במדינות באזור הקריביים, ומשויכות לה סגולות כמו הקלה בעצירות, הורדת נפיחות, ניקוי רעלים, איזון הורמונלי, הקלה בכאבי וסת, שיפור העיכול ועוד. זה מספיק עבור הטיקטוק כדי להפוך את תרופת הסבתא הזאת לטרנד ויראלי.
מאחר שאנחנו אוהבות להצליב את העצות שאנחנו מקבלות מהרשת עם גורם מוסמך, פנינו לד"ר אלגית ישורון, מומחית ברפואת עור ובקיאה בטרנדים ויראליים ברשתות, כדי להבין אם רצוי לאמץ את הטיפול או להמשיך לגלול הלאה.
ד"ר, היש דברים בגו? כי בפופיק עדיין לא התעסקנו.
"שמן קיק מוכר כחומר משלשל, אבל זה קורה כשהוא נלקח דרך הפה, לא כשהוא נמרח על עור הטבור", אומרת ד"ר ישורון. "הוא עשיר בחומצות שומן, ויטמין E וחומצה ריצינולאית, מה שמקנה לו תכונות אנטי־דלקתיות, אנטי־אוקסידנטיות ולחותיות. הוא מקושר לרפואה בתרבויות עתיקות, אבל אין מחקרים שתומכים בכך שטפטוף שלו לטבור יגרום לספיגה מערכתית של החומרים הפעילים או ישפיע על הגוף כמו שמבטיחים בסרטוני הטיקטוק. אמנם יש עדויות לכך שעיסוי הבטן עשוי לעודד את תנועתיות המעיים, אז אולי עצם פעולת המריחה היא זו שמשפיעה, ולא בהכרח השמן עצמו. החדשות הטובות הן שזה נראה כמו טרנד לא מזיק, כל עוד אין ציפייה ממנו".
השימוש בשמן קיק לא חדש בעולם הטיפוח, ועד לאחרונה היה המון הייפ סביבו בהקשר של צמיחת שיער.
"יש שממליצים להשתמש בשמן קיק לעידוד צמיחת השיער באזורים כמו הקרקפת והגבות, נושא שנוי במחלוקת בפני עצמו. אחד ההסברים לכך הוא תכולת החומצה הריצינולאית, שמזכירה במבנה שלה פרוסטגלנדינים - חומרים בגוף שמעורבים בצמיחת השיער. יש השערות שהחומצה הריצינולאית עשויה להשפיע על מסלולים דומים, אבל אין לכך הוכחות במחקרים. מה שבטוח הוא ששמן קיק עשיר בלחות ועשוי להפחית שבירה ולשפר את מראה השיער, אבל לא בהכרח להצמיח שיער חדש".
