מהלך הקריירה שלה בהוליווד הספיקה שני אטיאס לשחק בלא מעט סדרות מתח, אבל נראה שאת האקשן האמיתי, אם אפשר לקרוא לזה ככה, היא קיבלה השנה דווקא בחיים האמיתיים. זה התחיל בינואר האחרון, כשגל השריפות בלוס אנג'לס התקרב במהירות לשכונת מגוריה בהוליווד הילס, והיא נדרשה להתפנות מביתה, בזמן שהייתה לבדה עם בתה איליה בת הארבע ובנה התינוק עילאי, שהיה אז בן חודש וחצי. "מצאתי את עצמי במכונית עם הילדים בפקק מטורף. האש דהרה לכיווננו וראיתי אנשים נוטשים את המכוניות ומתחילים לרוץ. זה היה מפחיד בטירוף", היא נזכרת.
שני אטיאס בביקור מולדת
(כתבת: מלי זיידמן)
אטיאס הצליחה בסופו של דבר להגיע לבית חברים מחוץ לאזור הסכנה, וביתה לא נפגע בשריפות. אבל לאחרונה היא הגיעה לחופשת מולדת, ומצאה את עצמה במצב חירום אחר: ארבעה ימים לפני החזרה המתוכננת שלה לארצות הברית, ישראל פתחה במלחמה נגד איראן. מאז היא חוותה, כמו כל עם ישראל, את אימת הטילים והריצה למרחב המוגן.
"הגעתי לישראל לחתונה של חברה שלי, יחד עם בעלי ושני הילדים", היא משתפת. "כולנו היינו אמורים לחזור ללוס אנג'לס ביום שני - שלושה ימים לפני המתקפה. אבל הלו"ז שלי היה כל כך צפוף שהרגשתי שלא ביליתי מספיק עם ההורים שלי. ברגע האחרון החלטנו שטום יחזור עם איליה כמתוכנן, ואני אחזור עם עילאי ביום שני שבוע אחרי זה".
"שמעתי על מכרים שחוזרים לאל־איי דרך עקבה - משהו שעד אז אמרתי שאין סיכוי שאעשה כישראלית לבד עם תינוק. הבנתי שאני חייבת לקבל החלטה. רעדו לי הידיים וסגרתי את זה"
איפה תפסה אותך תחילת המתקפה?
"במלון בתל אביב עם חברה. הייתי צריכה להיות בעיר בענייני עבודה ועילאי נשאר אצל ההורים שלי בחיפה. בשלוש בבוקר התעוררנו להתרעות של פיקוד העורף והיינו צריכות לרוץ למרחב מוגן מעבר לכביש. בשלב הזה לא ממש נלחצתי. הספקתי לחוות לא מעט אזעקות בילדות, זה עדיין חקוק לי בזיכרון, ודי התרגלתי".
מתי הבנת שלא תוכלי לטוס לארצות הברית כמתוכנן?
"בהתחלה אמרתי 'בסדר, מקסימום יסגרו את השמיים ליום־יומיים'. לא הבנתי את גודל האירוע, או שאולי לא רציתי להאמין. הייתי בארץ עם תינוק בן שבעה חודשים בגלל שרציתי להאריך את השהות שלנו. הרגשתי שזה באחריותי. איליה כל הזמן שאלה אותי 'אמא, מתי את חוזרת הביתה?'. לא היה לי מה לענות לה והלב שלי נקרע. מצד שני, אני שמחה שבמקום להיות חרדה להורים שלי, הייתי איתם בזמן אמת".
להורייך יש ממ"ד?
"לא. בכל אזעקה היינו צריכים לרדת למקלט בבניין. זה מפחיד וגם מאוד לא נעים, בטח כשאת עם תינוק שצריך להעיר ולהוציא מהמיטה פעמיים־שלוש בלילה".
גם אחותך, מורן אטיאס, גרה בלוס אנג'לס. עד כמה היא הייתה חרדה מהמצב?
"חרדה מאוד. בזמן היירוטים היא ניסתה להשיג אותנו בטלפון ולא הצליחה, כי במקלט אין קליטה. עד שחזרנו אליה לקח זמן, וידעתי מה היא מרגישה באותו רגע כי חוויתי את זה במלחמות קודמות, כשאני הייתי בחו"ל, איך בזמן הזה את כבר מתחילה לעשות לעצמך סרט בראש. ב־7 באוקטובר הייתי בלוס אנג'לס וממש חוויתי התקף חרדה. דווקא כשהייתי פה, מפלס החרדה שלי היה נמוך יותר. גם מורן אמרה שהיא הייתה מעדיפה להיות בארץ בזמן המלחמה עם איראן".
יום לפני שהוכרזה הפסקת אש, קיבלה אטיאס החלטה. "בשלב מסוים הודיעו על פתיחת השמיים וכבר ראיתי את עצמי בבית. אבל ברגע שהודיעו שארצות הברית תקפה באיראן, שוב הכול התהפך, וראיתי שהטיסות נדחות. הייתי על קוצים לחזור לבת שלי ולטום, ואז שמעתי על מכרים שלי שחוזרים לאל־איי דרך עקבה – משהו שכמה ימים קודם לכן אמרתי שאין סיכוי שאעשה כישראלית לבד עם תינוק.
"הם שלחו לי את כל הפרטים של המסע: אוטובוס מתל אביב; שעות במעבר הגבול הישראלי והירדני; שעות בשדה התעופה; טיסה ללרנקה; נחיתה בלרנקה; חצי לילה במלון; טיסה ללונדון ומשם טיסה לאל־איי. יומיים וחצי ואני בבית. הבנתי שאני חייבת לקבל החלטה. רעדו לי הידיים וסגרתי את זה".
איך הרגשת לעזוב את הארץ ואת ההורים?
"זה היה קשה מאוד. הלוואי שהייתי יכולה לעשות מילואים. אף פעם הפרידה מההורים לא קלה והפעם יותר מתמיד. הייתי מאוד רוצה להמשיך להיות לצידם".
שמו אותי על המדף
לאחרונה שיחקה באחת הסדרות המדוברות של השנה, The Pitt - דרמה רפואית מבית היוצר של ER בכיכובו של כוכב ER לשעבר, נואה וויילי.
הדרך שלה לקבלת התפקיד הנחשק הייתה מפתיעה במיוחד. כשנכנסה לפני שנה וחצי להיריון שני, מפיקי הסדרה – שאליה נבחנה עוד לפני ההיריון - שמעו שבינתיים הסטטוס השתנה אצלה, והחליטו לשכתב מחדש את התסריט ולהפוך גם את דמותה להריונית, במיוחד כדי שתוכל להצטלם. זו הייתה סגירת מעגל עבורה, לאחר שרק ארבע שנים לפני כן פוטרה מהסוכנות שלה זמן קצר אחרי לידת בתה הבכורה.
על הסדרה The Pitt: "הייתי בטוחה שהם מתכוונים פשוט להסתיר את ההיריון. רק כשהגעתי לסט הבנתי שהם שכתבו את הדמות במיוחד. זו הייתה מחמאה אדירה"
"כל כך שמחתי על ההיריון עם הבת שלי, בעיקר כי הוא הגיע כמה חודשים אחרי שעברתי הפלה טבעית", היא מספרת, "והייתי בטוחה שבסוכנות שלי, שהייתה מורכבת בעיקר מנשים, יבינו את האילוצים המתבקשים ושהם עדיין ישלחו לי אודישנים. אבל מהרגע שעדכנתי שאני בהיריון הם שמו אותי על המדף. הפסקתי לקבל מהם הצעות. בדיוק שבועיים אחרי שילדתי, התקשרו אליי מהסוכנות ואמרו שהם מפסיקים לעבוד איתי".
איך הם נימקו את זה?
"זה היה שנה אחרי שהתחילה הקורונה. הייתה הרבה פחות עבודה בהוליווד, ובסוכנות הסבירו שהם מפטרים הרבה עובדים ובהתאמה משחררים הרבה מיוצגים. מאחר שבמשך כל התקופה שהייתי בהיריון לא עבדתי, הוחלט לוותר עליי. אבל הסיבה שלא עבדתי הייתה שהם לא שלחו לי הצעות עבודה!
"הטיימינג מבחינתי היה נורא. את כולך הורמונלית, זו לידה ראשונה שלך, את מנסה להבין מה עושים, איזו אמא את, וגם ככה את נמצאת במשבר זהות מאוד גדול. הדבר היחיד שידעתי בוודאות זה שאני שחקנית, וברגע אחד גם זה נלקח ממני. זו הייתה תקופה מאוד קשה, אבל בדיעבד הכול היה לטובה. הצלחתי למצוא סוכנות אחרת וצוות מושלם שהרבה יותר טובים לי".
ספרי איך קיבלת את התפקיד ב־The Pitt.
"עוד לפני שנכנסתי להיריון עשיתי אודישן לסדרה, אבל לדמות אחרת. לא קיבלתי את התפקיד, אבל כמה חודשים אחרי זה הודיעו לי מהסוכנות שההפקה תשמח שאבחן לתפקיד אחר. חשבתי שגם ככה הסיכוי שאתקבל הוא מינימלי, אז החלטתי בכל זאת לצלם את עצמי לאודישן, באופן שלא ממש רואים את הבטן, רק כדי לשמור על קשרים עם ההפקה. אבל אז הסוכן שלי התקשר ואמר שהמפיקים אהבו מאוד את האודישן ושהם רוצים להתקדם. בשלב הזה ידענו שאנחנו חייבים לעדכן אותם במצבי, והייתי בטוחה שבזה זה ייגמר. אבל לא. הם אמרו שהם בכל זאת מעבירים את האודישן שלי לחברת ההפקה. הייתי בטוחה ששם זה ייפול, אבל גם שם מאוד התלהבו ואמרו שהם מעבירים את זה לרשת. אמרתי לעצמי: 'טוב, זה בטוח ייעצר שם. לפחות קחי את זה כמחמאה שהגעת עד לשלב הזה'. אבל אז אמרו לי שקיבלתי את התפקיד".
"לא משנה איזה פרויקט בינלאומי תעשי, בסוף כשההורים שלך יושבים בסלון ורואים אותך בטלוויזיה מדברת בשפה שלהם, זה עושה לך משהו בבטן"
במהלך הביקור עשית כמה אודישנים להפקות ישראליות. למה בעצם?
"כבר הספקתי לשחק בעבר בכמה הפקות ישראליות (בין היתר בסרטים "איביזה" ו"נתראה בשמחות", י"מ), והייתי שמחה להמשיך לעשות את זה. לא משנה איזה פרויקט בינלאומי תעשי, בסוף כשההורים שלך יושבים בסלון ורואים אותך בטלוויזיה מדברת בשפה שלהם, זה עושה לך משהו בבטן".
עשר דקות מאחותי
בלוס אנג'לס, כאמור, מתגוררת גם אחותה של שני, מורן (43) עם בתה בת השנתיים ותשעה חודשים ליה־יעל. "היא גרה בשכונה אחרת בעיר, אבל קרובה אליי מאוד, במרחק של עשר דקות נסיעה".
את ומורן דומות מאוד. זה אומר שאתן מתחרות היום בהוליווד על אותם תפקידים?
"האמת היא שלא, כי מורן בכל זאת מבוגרת ממני בעשור. לי עדיין יוצא רוב הזמן לגלם תפקידים של בת 20 ומשהו. עוד לא הגעתי לתפקידים של נניח 'החוקרת הראשית'. אני יותר במשבצת של 'החוקרת המתחילה'".
מבאס אותך שבכל ריאיון בארץ שואלים אותך על מורן?
"לא מבאס אותי בכלל. היא אחותי ואני מאוד אוהבת אותה וגאה בה. אבל אני כן חושבת שיש לנו דרך שונה. הרבה אנשים חושבים שהפכתי לשחקנית בעקבותיה, וזו טעות. בזמן שהציעו למורן לשחק בסרט בפעם הראשונה (ב־2005, בסרטו של מנחם גולן "ימים של אהבה". י"מ), אני כבר למדתי במגמת תיאטרון בבית הספר. חלמתי להיות שחקנית עוד בגיל תשע.
הראיון המלא עם שני אטיאס מתפרסם בגיליון לאשה, עכשיו בדוכנים
איפור: אדיר פימה, שיער אורפז דרידן, ע.סטיילינג ניב אהרוני, הפקה לבנת סולימני, שני אטיאס ל"רינת איתן". טופ: ליאת בוטיק, שורטס: דודו בר־אור, שרשרת: זארה. טופ: קורל קונפורטי. טופ וחצאית: דודו בר־אור, חגורות: זארה. טופ וחצאית: Mother of all, ז'קט: אמריקן איגל, עגילים: דורית שדה, כובע: אוסף פרטי
