יום המאושר בחייה של מעיין צלנר (39) היה לפני כמה חודשים, כשאוראל, בנה בן ה־15, התחיל לדבר אליה דרך המקלדת, והיא גילתה בפעם הראשונה שהוא יודע קרוא וכתוב. "פתאום אני מגלה מה קשה לו ומה טוב לו, מה הוא אוהב ומה הוא שונא", היא מספרת. "הוא אמר לי, למשל, שהוא אוהב קציצות עוף יותר מקציצות בקר. עד היום לא יכולתי לשאול, אז הרבה פעמים הכנתי גם וגם וראיתי מה הוא לוקח. זו הטלטלה הכי גדולה של החיים שלי. היה שלב שממש הפסקתי לנשום מרוב תדהמה כשגיליתי שהבן שלי כלוא בתוך הגוף שלו, שהראש שלו חושב אבל הוא לא יכול לדבר. עשינו היכרות בסיסית, משהו שהוא כל כך טריוויאלי לכל אמא, את יודעת מה זה בשבילי אחרי 15 שנה?".
צלנר, אחת המפיקות המובילות בתחום הפקות הילדים, התראיינה ל"לאשה" לפני ארבע שנים, בעיצומה של הקורונה. היא סיפרה אז על סגירת עולם התרבות בשל המגפה, דווקא כשהחליטה לעבור למגרש של הגדולים ולהרים לראשונה בחייה הפקת ענק למבוגרים בהשקעה של 4.3 מיליון שקל. אחרי שרכשה את הזכויות למחזמר הבינלאומי "לא רק בלונדינית", גייסה את אניה בוקשטיין ועוז זהבי ושכרה את היכל התרבות בתל אביב חודשים קדימה - באה הקורונה ושינתה לה את התוכניות.
בלי הכרה במשך שבוע
באותו ריאיון סיפרה צלנר גם על בנה אוראל, המוגדר אוטיסט במצב בינוני עד נמוך, מנישואיה הראשונים למפיק מאור מימון (שהיום נמצא בזוגיות עם גבר). אוראל נולד בחודש השישי, אחרי שהיא עברה אירוע מוחי באמצע ההיריון. "הייתי מחוסרת הכרה שבוע שלם, שכבתי בטיפול נמרץ, הייתי מוגדרת במצב אנוש, חשבו שזה הסוף שלי", היא נזכרת. "כל המערכות בגוף שלי קרסו. התעוררתי במצב קשה, כולי בצקות, מנופחת כמו בלון, לקח לי חודש לצאת מבית החולים. כשאוראל נולד לא ידענו שיש בעיה, כל איחור בהתפתחות שייכנו לעובדה שהוא נולד פג. עד גיל שלוש הוא התפתח כמעט כרגיל, הוא אפילו אמר כמה מילים, ואז הייתה נסיגה. כשקיבלנו את האבחון לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. 48 שעות התאבלתי וזהו, זה נגמר שם. הוא מעולם לא דיבר ולא תקשר, ופתאום, בגיל 15, נפתחה לי דלת לעולם שלו".
"הופתעתי שאוראל כתב לי דברים על הנובה, לא ידעתי שהוא מודע למתרחש. הוא פשוט ענה על השאלות, כאילו אני מדברת עם ילד רגיל, וביקש לא להתחפש בפורים"
השינוי התחיל כששמעה לראשונה דרך חברה על שיעור הקלדה בשיטת את"ה (אוטיסטים תקשורתיים בהקלדה), שאותה פיתחה עדן שחק, בעברה מורה לחינוך מיוחד. צלנר חשבה שמה שלא קרה עד גיל 15 כבר לא יקרה, אבל בכל זאת לקחה אותו לשיעור ניסיון, "ואז בעצם אני מגלה פעם ראשונה את הבן שלי", היא אומרת.
צלנר לא האמינה כשראתה בעיניים דומעות את המילים הראשונות של בנה (ראו את ההתכתבות ביניהם בסוף הכתבה). "לא היה לי מושג מה הוא מבין ומה הוא לא מבין, הוא מעולם לא דיבר איתי, ואז אני מגיעה לשיעור, יושבת בכיתה, והבן אדם מתחיל לדבר איתי דרך המקלדת".
ידעת שהוא יודע קרוא וכתוב?
"לא היה לי מושג, לכן הייתי בשוק מוחלט. הוא למד ככל הנראה בכיתה, אבל לא ידענו את זה, הוא גם אהב לדפדף בספרים ובאייפד, וכנראה למד תוך כדי".
2 צפייה בגלריה
"אוראל כתב לנו שהחלום שלו הוא לטוס לחו"ל ולהיות בן אדם רגיל. לפני חודשיים הגשמנו לו את החלום וטסנו לדובאי"
(צילום: מהאלבום הפרטי)
מה הכי הפתיע אותך?
"הופתעתי שהוא כתב לי דברים על המלחמה ועל הנובה, בכלל לא ידעתי שהוא מודע למתרחש. מהרגע שהתיישבנו בכיתה שאלתי אותו שאלות, ועל כל שאלה הוא פשוט ענה לי כאילו אני מדברת עם ילד רגיל. הוא פשוט התחיל לפתוח הכול, הוא כתב שהוא אוהב קיץ ולא חורף, שהוא אוהב לקפוץ בטרמפולינה, הוא ביקש לא להתחפש בפורים, וכתב שהחלום שלו הוא לטוס לחו"ל ולהיות בן אדם רגיל. לפני חודשיים הגשמנו לו את החלום וטסנו כל המשפחה לדובאי. הוא אפילו ביקש לשבת במטוס ליד החלון. לפני הנסיעה הוא כתב לי שהוא מתרגש, ואז הוסיף, 'אמא, אל תפחדי, אני מבטיח להיות טוב'. זה מטורף, כאילו נולד לי ילד בגיל 15".
מה גילית עליו?
"שהוא חכם מאוד, שהראש עובד כרגיל, פשוט הוא לא יכול להוציא את זה החוצה. הוא לא רק ילד נבון אלא גם רגיש, הוא כל הזמן מודה לי שאני אמא שלו. הוא נתן לי המון כוחות. הסיבה שאני מספרת את זה היא שהגילוי הזה יכול להציל ילדים ומשפחות אחרות".
הוא מתקשר גם עם אחרים?
"הוא מתקשר עם מי שמתכתב איתו, אבל רק אחד על אחד ובלי רעשי רקע. אני מקווה שבהמשך הוא יוכל לתקשר עם האחים הקטנים שלו, שמאוד אוהבים אותו. יש ביניהם חברות יפה".
מי עוזר לך כשאת עובדת מסביב לשעון?
"אוראל חי בבית ולומד בבית ספר לחינוך מיוחד משבע עד חמש. מוסדות לא עומדים כרגע על הפרק. ההורים שלי עוזרים מאוד, הם מלווים אותי בכל מה שאני עוברת, ואף פעם לא הודיתי להם באמת על התמיכה שלהם".
כמעט גירושים
נישואיה בפרק ב' לאיש הנדל"ן תום וענונו, אבי שני ילדיה רפאל (8) ומייקל (6), עלו לאחרונה על שרטון. צלנר עזבה את הבית המשותף עם ילדיה, אבל אז, כעבור חודש, חזרה.
את תום היא הכירה בבר תל אביבי זמן קצר אחרי גירושיה ממאור מימון. "הייתי בתקופה לא טובה, אז חברה גררה אותי לבר כדי לעודד אותי", היא מספרת. "ישבנו בחוץ, ותום עבר עם האופניים, הסתכלנו אחד על השנייה ונוצר קליק מיידי. מפה לשם הוא פנה אליי בפייסבוק, ומשם הכול היסטוריה. התפתחה בינינו אהבה אמיתית וטהורה, וחצי שנה אחרי שהכרנו התחתנו. לפני כמה חודשים עברנו משבר גדול שהוביל לפרידה. היינו אמורים לחתום על הגט בסוף ינואר, אבל ארבעה שבועות אחרי הפרידה החלטתי לתת צ'אנס נוסף, כי משפחה זה הדבר הכי חשוב".
"פתאום אני מגלה מה קשה לו ומה טוב לו, מה הוא אוהב ומה הוא שונא. הוא אמר לי, למשל, שהוא אוהב קציצות עוף יותר מקציצות בקר. עד היום לא יכולתי לשאול"
מה גרם למשבר?
"אני לא יודעת להצביע על משהו ספציפי, נוצרו פערים. יכול להיות שזה קשור למינוף העסק והאנרגיה שהשקעתי שם. בשנים האחרונות הייתי עסוקה בעסק ובגידול הילדים, והזוגיות נדחקה הצידה. ברבות השנים מצאתי את עצמי לבד, נוצרה התרחקות, ובאיזשהו שלב אמרתי לעצמי, 'אוקיי, אני ממילא לבד'. בסופו של דבר האהבה ניצחה וזה ממש הפי אנד. הסיפור שלי זה סרט בהוליווד. כשאני יושבת עם חברות לדרינק, כל אחת מספרת את הצרות שלה, ואני כבר בעונה אחרת. אצלי הכול באובר אקשן, אין רגע של שקט. מה אין לי בחיים? הומואים, אוטיסטים, גירושים, כמעט פרידה, חזרה לזוגיות, הפקות ומחזות זמר, ותוסיפי לזה גם מחלה מסכנת חיים".
מחלה מסכנת חיים?
"לפני 15 שנה גילו לי מחלה אוטואימונית שנקראת ITP, שמורידה את ערך הטסיות בגוף מתחת לנורמה, מה שיכול לגרום לדימומים פנימיים בכל עת, כי מנגנון הקרישה שלי לא מבוקר. בשנה האחרונה התחלתי להרגיש יותר עייפה וחלשה, ההתמודדות עם המחלה קצת יותר אינטנסיבית, וזו מחלה מסוכנת, לכן אני מגיעה פעם בשבוע לבית חולים למעקב".
גבעת חלפון חוזרת
בשנתיים האחרונות היא הפיקה מופעים של מותגים בינלאומיים, כמו "סוניק" (היפני), "מטוסי על" (הצרפתי) ו"סמי הכבאי" (הבריטי). בחנוכה האחרון הריצה 140 הופעות של שתי הפקות: "סינדרלה", בכיכובם של עדן בן זקן ולירן דנינו, ו"הוקוס פוקוס", עם יובל המבולבל ועדי הימלבלוי. בפסח היא מתכננת הפקה של המחזמר "נסיך מצרים".
אף על פי שהיא ממעטת להרים הצגות למבוגרים, בחודש מאי תעלה הגרסה שלה לסרט "גבעת חלפון אינה עונה", שש שנים אחרי שהמחזמר הוצג בתיאטרון "הבימה" בהצלחה רבה, בכיכובה של רוני דלומי. "אין תקופה מתאימה יותר להחזיר את הסרט הזה לחיינו, עם כל מה שקורה בארץ, כשחצי מדינה במילואים", היא אומרת. "סיימתי את חנוכה באפיסת כוחות, אבל אין לי זמן לנוח. עוד כשהדליקו את הנרות אני כבר הייתי עם הפנים לפסח וליום האישה. אני מעלה 600 הצגות בשנה. בשביל משרד הפקות פרטי זה קיצוני, סדר גודל שקיים רק בתיאטרונים הרפרטואריים שזוכים לסבסוד ממשלתי. אומרים לי 'מתי תנוחי?', ואני עונה 'בקבר', כי אני חצי פולנייה וחצי תוניסאית".
איך את מצליחה לג'נגל ולתפעל 600 הצגות בשנה עם שלושה ילדים בבית?
"בשנה האחרונה גייסתי את אחי, נועם צלנר, לנהל את המשרד. הוא בדיוק השתחרר מקבע וחטפתי אותו, כי אני סומכת עליו בעיניים עצומות. יש בינינו פער של 15 שנה, אבל אנחנו קרובים מאוד. זה מאפשר לי להיות רגועה יותר, לקחת צעד אחורה ולהתרכז במה שחשוב באמת, וזו המשפחה שלי".
השיחה הראשונה של מעיין עם בנה אוראל
שלום אוראל. אתה שמח?
"אבל הלב שלה עצוב".
ממה הלב שלה עצוב?
"ממני".
ממה יש להיות עצובים ממך?
"אני לא טוב".
במה אתה לא טוב?
"אני מקולקל".
אתה בכלל לא מקולקל, אף אחד לא חושב שאתה מקולקל. אתה יודע שאמא אוהבת אותך הכי בעולם. אתה אוהב את אמא?
"כל החיים שלי אמא".
איך בבית הספר?
"אני לא רוצה הסעה".
בסדר, מחר אני אקח אותך באוטו.
"אני שמח".
מה משמח אותך?
"שאמא יותר בבית".
- איפור ועיצוב שיער: אביאל יעקב; סטיילינג: אביאל יעקב ומיטל רון
