"בוש מלא בביקיני" הוא טרנד טיקטוק שצובר תאוצה. הכול התחיל מסרטון של טיקטוקרית בשם sujindah@ שסיפרה על ביקורות מחרידות שהופיעו תחת תמונה באתר "אטסי". בתמונה יש דוגמנית שלובשת ביקיני ומתחתיו מבצבץ לו "בוש" מלא. "ככה זה אמור להיראות", היא אומרת בסרטון, "אז למה?". הסרטון הזה הגיע ל־15 מיליון צפיות ומיליון וחצי לייקים, ובעקבותיו עלו עוד המון סרטונים בנושא. "הביקורות האלה הקצינו את האנרגיה הפמיניסטית שלי", כתבה אחת. "אני עם בוש מאז 2018 ומעולם לא חזרתי אחורה", כתבה אחרת. "זו חוויה משחררת, אני ממליצה לכן לנסות", אמרה שלישית. אז כעת, על פי דיווחים במגזינים נחשבים בעולם כמו "אל" ו"קוסמופוליטן", שנת 2025 מסמנת את חזרתו של הבוש, או אם תרצו לעברת - "השיח". אותן שערות ערווה שנלחמנו במשך כל כך הרבה שנים להסיר.
הסרטון שהתחיל את השיח על השיח
גבירותיי וגבירותיי - מהפך!
עבור רוב בנות ה־40 ומטה, שער ערווה לא מסודר נחשב מביש ולא היגייני. עבור רוב בנות ה־30 ומטה, הוא בכלל לא לגיטימי ורובן הסירו הכול עוד כשהיו בנות עשרה. מי יכולה לשכוח את הרגע שבו סמנתה מביישת את מירנדה על כך ש"גידלה יער לאומי" בסרט "סקס והעיר הגדולה"? למעשה, כמעט כל מסר שנשים קיבלו בעשורים האחרונים אמר בעצם ששער ערווה הוא משהו שצריך להסיר אותו. והנה עכשיו - מהפך. המסר החדש והברור הוא: את יכולה להיות חופשייה להחליט מה את עושה עם שער הגוף שלך. "הבוש יכול לספק יצירתיות", אומרים עכשיו הקולות בטיקטוק, "אפשר לצבוע אותו בוורוד, לעצב אותו בצורת לב, ולהפתיע את עצמך או את בן הזוג". "שער ערווה רוצה להיות שם, כי יש לו צידוק", מוסיפות התומכות, "אז הוא חוזר וגדל גם אחרי לייזר, וזה סתם בזבוז זמן וכסף להילחם בו".
ניצנים לשובו של השיח היה אפשר לראות כבר לפני כשנה, באמנות ובאופנה, התחומים פורצי הדרך שבהם לרוב נזהה טרנדים. בתצוגת הקוטור של בית מרג'יאלה לאביב 2024, למשל, נשלחו דוגמניות אל המסלול כשהן מכוסות בערווה מזויפת (עשויה שער אדם אמיתי), שנרקם בקפידה על טול משי באזור החלציים והיה אפשר להציץ בה דרך חצאיות נשפכות בהשראה ויקטוריאנית. גם את הערווה של אמה סטון יכולנו לראות בסרט של יורגוס לנתימוס "מסכנים שכאלה", שיצא בשנה שעברה. דמותה של סטון, בלה בקסטר, עבדה בבית בושת פריזאי, ומכנסיים עם וי עמוק במפשעה חשפו את הערווה שלה ושל שאר הנשים העובדות. בנוסף, בתערוכת אמנות פריזאית בשם "ארץ מולדת" שהוצגה בספטמבר בשנה שעברה, היה אפשר לראות תצלומים של דוגמניות לובשות שערות ערווה מעוצבות, צבועות בוורוד מסטיק או קלועות לצמה עם קשת. "שער ערווה, לעתים קרובות נושא אי־נוחות וטאבו חברתי, נתבע כאן כסמל לביטוי אישי והעצמה", נכתב בתוכנייה של התערוכה.
אז מה איתנו?
האם גם אנחנו מוכנות להתחיל לגדל את הבוש שלנו בחזרה? האם הדור הצעיר הפסיק להוריד הכול? סמדר דרורי גולן, קוסמטיקאית מוסמכת ובעלת קליניקה לטיפולי אסתטיקה והסרת שיער בלייזר, משתפת: "וואו, לישראל זה עוד לא הגיע, לפחות לפי הלקוחות שלי, שרובן מצפון תל אביב. כולן עדיין רוצות כמה שיותר חלק וכמה שיותר הכול. גם גברים, אגב, סטרייטים לגמרי, באים להסיר שיער במפשעות ובישבן. בנות מאוד־מאוד צעירות, אפילו בנות 13, כבר מגיעות אליי ורוצות להסיר, ואני צריכה לבקש אישור מההורים. בינתיים אני לא רואה את השינוי הזה, לא אצל הצעירות ולא אצל המבוגרות. הרוב רוצות להסיר הכול - גרושות בטוח, נשואות בדרך כלל משאירות משהו, אבל רוצות משולש מסודר".
יש כאלה שביקשו לאחרונה להתחיל לגדל מחדש?
"מעטות, ואם כבר, זה בעיקר מגיע בגלל בקשות של הגבר דווקא. בכל מקרה, בוש כמו שהיה נהוג בשנות ה־70 - אני לא רואה. זה נדיר כמו שערות בבית השחי. יש לי לקוחה אחת, דווקא מפורסמת, שיש לה, אבל אני בטוח לא יכולה להגיד לך מי זו".
