ועידת "האנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
על רקע הכוונה לקצץ בשכר העובדים בשירות הציבורי, בהם עובדי ההוראה, כשמנגד ניתן פטור לתלמודי התורה החרדיים, הדגישה הבוקר (שני) מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד כי "המורים לא מתחלקים בנטל - הם אלו שנושאים בו". בריאיון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", הוסיפה: "אין לנו שום בעיה לשאת בנטל של המלחמה - ובלבד שזה יהיה שוויוני לגבי כולם, בלי החרגות. תמיד הולכים לאזרחים, המוחלשים. לשרים ולח"כים לא נוגעים".
דבריה של יפה בן דויד בוועידת "האנשים של המדינה"
(צילום: סנטרל הפקות)
לדבריה, "השכר של המורים לא טייקוני. אז רוצים לקחת מהם 3.33% לשנת 2025 - שזה אומר 300 שקלים למורה הצעיר שנכנס למערכת ו-860 למורה הוותיק ולמנהלים. אז איך רוצים שיבואו אנשים למערכת אם זה היחס של המדינה כלפי הציבור". היא הוסיפה כי העיקר בעיניה הוא לא ההחרגות של אחרים, אלא הזעם על כך שפוגעים באלה "שנתנו, ממשיכים לתת - ונושאים בנטל הגדול ביותר עם כל החוסרים של המורים, גם בתקופת הקורונה וגם בתקופת המלחמה".
בנוגע לפיצוץ במו"מ מול האוצר, אמרה בן דויד בזעם כי היא "לא חושבת שלמישהו אכפת". לדבריה, "הדבר הכי חמור זה שלקחו כבר מיליארד שקלים מהמורים בנושא של השעות הנוספות. המורים היו צריכים לקבל 40 שעות נוספות - וקיבלו הרבה פחות. הם פשוט הכריזו מלחמה על המורים. ואיפה משרד החינוך? לא בלופ! הוא לא בכדור בכלל".
על האפשרות לעיצומים הוסיפה: "התוכניות שלנו מסודרות. אין אחד שלא ירגיש אותן, במיוחד במערכת, וזה מה שכואב לי, שמי שישלם את המחיר הם התלמידים וההורים - ולאף אחד לא אכפת מהם".
בן דויד אמרה שהסכימה למעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע, אך הציבה לכך תנאים כמו צמצום מספר התלמידים בכיתה, בניית כיתות וגנים נוספים, וטיפול בבעיית המחסור במורים. "יש חוסר של יותר מ-11,000", אמרה.
"אומרים לי 'תהיי כמו מדינות ה-OECD', אמרתי אין בעיה - אני חותמת על הכול", המשיכה בן דויד. "אבל אי-אפשר לקחת רק מה שטוב לך, ומה שלא טוב לך אז אתה משאיר החוצה. אתה רוצה לקחת משהו, תיקח את הכול. לכן הנושא של מבנה שבוע העבודה חייב להשתנות. לא יכול להיות שמורה נכנס לביה"ס מצאת החמה עד צאת הנשמה, וגם כשהוא חוזר הביתה העבודה לא מסתיימת. בכל מקום עבודה אחר בן אדם יודע את שעות העבודה שלו, המורה לא. גם כשהוא נכנס הביתה ההורה הזה מתקשר וזה מתקשר וכל הזמן השיחות. אין להם מנוח".
בן דויד קראה להנהגת ההורים להצטרף למאבק למען צמצום מספר התלמידים בכיתות: "התפקיד שלנו הוא לדאוג קודם לשכר המורים וגם לתנאי העבודה, וגם שייכנסו למערכת אנשים איכותיים ויישארו בה. מה שקורה היום הוא שאנשים איכותיים עוזבים את המערכת מכמה סיבות, לא רק השכר אלא גם חוסר גיבוי של משרד החינוך כלפיהם, חוסר אמון וחוסר אוטונומיה".
היא הסבירה: "אין אמון ואין גיבוי לציבור עובדי ההוראה במערכת. יש מנהלת ביה"ס, צוות הנהלה וצוות מורים, תנו להם לעבוד. מה המשרד עושה? הוא מכתיב להם את התוכניות ומכתיב להם איך ללמד ומה ללמד וזה דבר שלא יכול להיות".
על נושא החוזים האישיים אמרה: "משרד האוצר אמר שהוא רוצה להביא טאלנטים, כוכבים. אמרתי להם שכוכבים יש בשמיים, לא ראיתי כוכבים בארץ. רוצים להביא אנשים מהטכניון, שלמדו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה? אין בעיה, תביאו את התקציב שלכם ושימו את הכסף - אבל לא מהתקציב של הסכם השכר. זה הסיפור היה. אבל לא באו אנשים מהטכניון, והם לא מצאו את הכוכבים, אז אמרו שיביאו אנשים לא מהטכניון - ואת השכר והשעות ייקחו מהחשבון של בית הספר. אמרתי שלא יקום ולא יהיה. אתם אמרתם שאתם מביאים את השעות והשכר אז תעמדו בזה".
"רשום בהסכם במפורש - 6% חוזים אישיים - אבל הייתה התניה מי יכול להיכנס", הדגישה, ואמרה כי חוזים אישיים עלולים גם לפלג את חדר המורים. "אי-אפשר שמורה שהתפטר היום יבוא מחר בחוזה אישי". לדברי בן דויד, "אין חדר שנכנסתי אליו בדיונים ולא ראיתי בו את החוברת של קהלת. אין חדר שהיא לא הייתה בו. המטרה הייתה לפרק את הארגונים, שמורים יעבדו רק בחוזים, וזה לא יקרה. לא ייתכן שבחדר מורים יהיו מורים שיעבדו בחוזים אישיים ויקבלו שכר גבוה ויהיו מורים שיעבדו בהסכם קיבוצי. לזה לא ניתן יד".
לדבריה, "בקורונה הילדים והמורים פרחו. למה? כי כל התוכניות שמשרד החינוך אמר להם לעשות לא יצאו לפועל. מה כן יצא לפועל? רק מה שהמנהלים עשו. כי המנהלים יצירתיים. משרד החינוך לא חושב מחוץ לקופסה והוא לא יצירתי, הוא שבלונה, שגרתי. יש תוכניות לימוד אני חושבת מאז התקופה שאני למדתי שעדיין ממשיכים ללמד. אי-אפשר לעבוד ככה.
"צריך להשקיע במורים ובשכר, המדינה צריכה לממן לימודים לכל מי שרוצה לבוא ולעסוק בהוראה, זה מה שצריך לעשות", הוסיפה בן דויד. "היום אם אתה רוצה להביא אנשים איכותיים, תממן להם את הלימודים ובמקביל הם יתחייבו לעבוד 5-4 שנים במערכת".
