ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה אתמול בלילה (בין שני לשלישי), לקראת קריאה שנייה ושלישית, את הסעיף התקציבי שמשמעותו קיצוץ בשכר העובדים בשירות הציבורי. אלא שמי שהוחרג מהקיצוץ אלה תלמודי התורה החרדיים - בלחץ יו״ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה.
הקיצוץ, שיחול על כלל העובדים במגזר הציבורי - ממשרדי הממשלה, דרך מערכת הבריאות ועד מערכת החינוך וכוחות הביטחון - יוביל לחיסכון של כ-5 מיליארד שקלים בשנה הנוכחית, וכ-2.6 מיליארד בשנה הבאה. עבור העובדים, מדובר בהפחתה של 3.3% מהשכר ב-2025 ו-1.2% בשנה הבאה. הקיצוץ לא יחול על עובדים שמרוויחים שכר מינימום.
בלחץ יו״ר הוועדה, ח״כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), הוחרגו כאמור מהקיצוץ מוסדות חינוך שמתוקצבים בידי המדינה בסכום הנמוך מ-40% מסך תקציבם. המשמעות בפועל היא שיימנע קיצוץ בשכר המורים במוסדות ה"פטור" - תלמודי התורה החרדיים. אייכלר הצדיק את המהלך בנימוק כי שכרם של העובדים במוסדות שאינם מתוקצבים באופן מלא בידי המדינה ״רזה גם ככה״, וכי לצד המוסדות החרדיים ישנם גם מוסדות בחברה הערבית שההחרגה נוגעת להם.
אלא שאייכלר סירב להחריג מהקיצוץ קבוצות עובדים מוחלשות אחרות, חרף פניות שהתקבלו בוועדה למניעת פגיעה בעובדים המרוויחים משכורת נמוכה. כך למשל, כמה ארגוני סגל זוטר במוסדות האקדמיים יחד עם "כוח לעובדים", וכן ארגון העיתונאיות והעיתונאים, פנו לוועדה בבקשה כי יוחרג מהקיצוץ שכרם של עובדים המשתכרים עד פי 1.5 משכר המינימום, וכי שכר עובדים המרוויחים עד כפול משכר המינימום יקוצץ ב-1.3% בלבד. ״הצעה זו מאזנת בין הצורך בצעדים פיסקליים אחראיים לבין ההכרח להגן על העובדים החלשים ביותר במשק״, הסבירו. ״יישום מנגנון זה ייתן ביטוי לחלוקה הוגנת של הנטל הכלכלי״.
בגופים הציבוריים מועסקים כ-440 אלף עובדים - במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה, ברפואה הציבורית, בשלטון המקומי, בכוחות הביטחון ובחברות הממשלתיות. מוסדות הפטור החרדיים מונים כ-250 בתי ספר, מרביתם תלמודי תורה חרדיים לבנים. מוסדות אלה מחויבים בכמחצית מלימודי הליבה הנדרשים במערכת החינוך הכללית, ובפועל הפיקוח על כך רופף מאוד, ושיעור לימודי הליבה נמוך אף יותר.
יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שלחה הודעה שבה הודיעה כי תיאבק בהחלטה. "עובדות ועובדי הוראה יקרים, כפי שוודאי קראתם, בכוונת האוצר להשית קיצוץ שכר בהיקף של מיליארד שקלים על ציבור עובדי ההוראה בישראל", כתב. "המשמעות היא קיצוץ של 300 שקל בחודש עד 860 שקל בחודש, ביחס לגובה השכר".
לדברי בן דויד, "ישבנו עם פקידי האוצר, עם שר האוצר וגם עם גורמים בלשכת ראש הממשלה, אך לצערי, עד כה, לא הגענו להסכמות. אנו עדיין מצויים במו"מ עם האוצר ומקווים שבסופו של יום יימצא פתרון מוסכם שלא יפלה לרעה את עובדות ועובדי ההוראה. יש לדעת כי הקיצוץ יחול על כל עובדי המגזר הציבורי, אבל בניגוד לכל המגזרים האחרים, שלהם דוחים העלאות שכר, לנו מכניסים יד לכיס ולוקחים מהשכר הקיים ולא מהשכר העתידי - ועל כך אנו נאבקים. לא ניתן להפלות אותנו לרעה".
"חשוב להבהיר: לאור העובדה שהמדינה מבקשת להשית את הקיצוץ באמצעות חוק, לא נוכל להשבית - בגלל שאנו מצויים בתקופת שקט ומיצוי בהסכם השכר שלנו", הוסיפה בן דויד. "עם זאת, אין לי ספק שהמצב יוביל לשיבושים קשים של הלימודים. מבטיחה להמשיך לעדכן ולהיאבק גם כשהחוק יעלה לדיון בכנסת".
ארגון המורים הודיע כי יאבק בהחלטת ועדת העבודה והרווחה להחריג את המורים החרדים מהקיצוץ הרוחבי בשכר המגזר הציבורי. הקיצוץ, שאמור להפחית 2.7% משכר עובדי המגזר הציבורי, יחול גם על שכר המורים – למעט המורים החרדים.
יו"ר ארגון המורים, רן ארז, הודיע כי בכוונתו לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה: "לא ניתן יד למדיניות של איפה ואיפה בין מורים. זו פגיעה בלתי עניינית בשוויון של כלל זכויות העובדים ואפליה ברורה, פסולה ובלתי חוקית". היועצת המשפטית של הארגון, עו"ד סיגל פעיל, הוסיפה כי העתירה צפויה להיות מוגשת כבר מחר.
פורסם לראשונה: 15:32, 18.03.25
