על רקע הודאת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שנתן אישור ליועצו יונתן אוריך להדליף מידע מהקבינט המדיני-ביטחוני, כפי שנחשף ב-ynet בחודש שעבר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התבקשה היום (שלישי) לספק חוות דעת בנושא.
בפנייה ליועצת, שהוגשה על-ידי ח"כ אפרת רייטן (העבודה), נכתב כי "סעיף 35(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, קובע כי אף שדיונים והחלטות של הקבינט הם סודיים וגילויים אסורים בפרסום, הממשלה וראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, רשאים להתיר פרסום של דברים כאמור. על-פי הידוע לנו, לא נקבעו עד היום כללים וקווים מנחים להפעלת הסמכות, לרבות בחוקי-יסוד או בחוקים אחרים, בפסיקת בג"ץ ובתקנון הממשלה".
3 צפייה בגלריה
טופז לוק ויונתן אוריך עם בנימין נתניהו
טופז לוק ויונתן אוריך עם בנימין נתניהו
אוריך הדליף "בסמכות וברשות" נתניהו
(צילום: טוויטר)
רייטן ציינה כי קיימת אי-בהירות ביחס לגבולות ההסדר ומשמעותו, כמו גם באילו מקרים ניתן לעשות שימוש בסמכות, למי ניתן למסור את המידע ועם אילו גורמים יש להיוועץ בטרם קבלת החלטה על פרסומו. "בהתאם, יש הרואים בהסדר כמעניק רישיון גורף לממשלה ולעומד בראשה לפרסם דברים מהקבינט", כתבה רייטן.
הנושא עלה לדיון באופן מורחב לאחרונה, כשנתניהו הודה כאמור בעדותו במשטרה כי פרסם ידיעה מהקבינט בזמן מלחמה, כפי שעשה גם בתצהירו שהוגש לבג"ץ במסגרת העתירות נגד פיטורי ראש השב"כ, רונן בר.
"ראוי כי החלטות מעין אלה", כתבה רייטן, "שיש להן השפעה ישירה וברורה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, יתקבלו על-פי הליך מנהלי תקין וכללים ברורים, בהם חובת היוועצות (כולל עם גורמי הביטחון המוסמכים) וכן שיקולים מובנים שיש לשקול בטרם קבלת החלטה כאמור; ובכלל זה, היקף המידע הנחשף, הסיכונים שנובעים מחשיפתו מול שיקולי החשיפה, מי הגורם שנחשף לחומר, אופן החשיפה, והקפדה על עקרונות יסוד כמו עקרון השוויון במסירת המידע (הדברים רלוונטיים, כאשר המידע נחשף באופן יזום לגורמי תקשורת ועיתונאים)".
3 צפייה בגלריה
ח"כ אפרת רייטן בפודקאסט 120 ואחת עם מורן אזולאי
ח"כ אפרת רייטן בפודקאסט 120 ואחת עם מורן אזולאי
ח"כ רייטן. מציעה לקבוע חובת תיעוד
(צילום: שאול גולן)
3 צפייה בגלריה
גלי בהרב-מיארה
גלי בהרב-מיארה
התבקשה לספק חוות דעת על הדלפות מהקבינט. בהרב-מיארה
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
הכותרת
נתניהו יצלח גם את כנס הקיץ? אלו האתגרים של הקואליציה
24:27
במסגרת הפנייה, רייטן ביקשה שתהיה "חובת תיעוד" להחלטה בדבר חשיפת המידע וטעמיה, באופן שיכלול גם את מועד ההחלטה; תוכן המידע שנחשף; פירוט בעלי התפקידים שנטלו חלק בהעברת המידע; זהות הגורם שקיבל את המידע המסווג; ואופן ההעברה.
בנוסף, ציינה, ראוי לקבוע בכללים ברורים, מי הוא הגורם שראש הממשלה יכול להסמיך על-פי סעיף 35(ב) הנ"ל, להתיר בנוסף אליו פרסום של דיונים והחלטות קבינט, ולדרוש כי גורם זה יישא בסיווג הביטחוני המתאים לחשיפה למידע. ככל שקביעתו של גורם זה תיעשה אד-הוק, ולא באמצעות מינוי קבוע, יש לקבוע תיעוד מסודר של ההסמכה והיקפה.
"לאור האמור", סיכמה, "הריני פונה אלייך בבקשה לקבל את חוות דעתך והתייחסותך לנושא שבנידון, וככל שיימצא לנכון – גם את התייחסותך לקביעת הנחיות להסדרת הפעלת הסמכות".
אחרי שראש הממשלה נתניהו לקח אחריות על ההדלפה מהקבינט, ואמר לחוקרים כי אוריך הדליף "בסמכות וברשות", המשטרה הסירה את החשד למסירת ידיעה סודית. בהמשך, העבירה נוספה שוב מסיבה אחרת: בדיוני הארכת המעצר של אוריך ודוברו לשעבר של נתניהו אלי פלדשטיין, הודיעה המשטרה כי היא מייחסת לשניים חשד למסירת ידיעה סודית משום שלפי החשד הם ביקשו להדליף מסמך מסווג העוסק במדינה זרה. לפי המשטרה, המסמך נתפס על שולחן המטבח בביתו של פלדשטיין, במסגרת חקירת פרשת המסמכים הסודיים - ונמסר לו על-ידי הנגד ארי רוזנפלד, שנאשם בפרשה לצד הדובר לשעבר.