ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (יום ראשון) לבג"ץ תצהיר נגדי לתצהיר החריף שהגיש בשבוע שעבר ראש השב"כ רונן בר. בתצהיר שהגיש תחת שבועה, נתניהו "הסיר את הכפפות" - והשתמש בפרוטוקולים חסויים מהקבינט. כלומר: הוא עצמו אישר חשיפת חומרים חסויים מאוד.
נתניהו טען בתצהיר כי בר שיקר בנוגע להתרעות לפני הטבח ב-7 באוקטובר, ביחס לטיפול בהסלמה מעזה, לעדותו במשפטו, וליחס למחאות נגדו - והציג שורה של מסמכים שנועדו להפריך את טענות ראש השב"כ. נתניהו אמנם התייחס בתצהיר לטענה המרכזית של בר - שרה"מ ביקש שיציית לו ולא לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי - אך לא הכחיש אותה מפורשות. "העיוורון של בר הוא הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל", האשים נתניהו בראשית התצהיר.
לעיון בתצהיר שהגיש נתניהו - לחצו כאן
נתניהו אמור היה להגיש את התצהיר שלו עד יום חמישי בחצות, אך ביקש דחייה מבג"ץ, שנעתר ודחה את מועד ההגשה להיום. בבקשה שהגיש נתניהו נכתב בין היתר כי הסיבות לבקשת הארכה נובעות מכך שהתצהיר החסוי שהגיש בר לבג"ץ נמסר לידיו "בשעה מאוחרת ממועד ההגשה שנקבע". כמו כן, נכתב כי "בא כוח המשיבים, עו"ד ציון אמיר, שוהה בפולין החל מ-23 באפריל ומשתתף במצעד החיים. בנסיבות אלה, נדרש לראש הממשלה זמן קצר נוסף".
בתצהירו לבג"ץ טוען ראש הממשלה נתניהו כי רונן בר לא התריע על מתקפה מתקרבת בליל 7 באוקטובר, ולא "העיר את המערכת" כפי שטען. לפי התצהיר, בר קיים הערכת מצב בשעה 05:15 - שעה ורבע לפני תחילת הטבח - ובה נמנע מלהעביר התרעת מלחמה או להורות על היערכות חירום. במסמכים שצורפו לתצהיר נכתב כי בר הנחה "לשמור על מוכנות בינונית" ולהימנע מפעולות נרחבות "כדי לא לייצר מיס-קלקולציה". על כן, לפי נתניהו, הטענה של בר היא "שקרית" - והוא לא התריע בפני ראש הממשלה, שר הביטחון, כיתות הכוננות בקיבוצים, או מארגני מסיבת הנובה.
הטבח? "לא התריע מפני הסלמה בעזה"
נתניהו טען בנוסף בתצהירו כי לאורך שנת 2023, ראש השב"כ לא התריע מפני הסלמה צבאית מעזה - אלא דווקא המליץ לחזק את הכלכלה ברצועה ולהימנע מחיסולים, כדי "לשמר את השקט". התצהיר כולל ציטוטים מדיוני קבינט והערכת מצב, שבהם בר שב והדגיש את הריסון של חמאס והציג את הכנסת פועלים מעזה לישראל כאמצעי מייצב. כמו כן, בר ציין כי יחיא סינוואר "מפוכח" ומעדיף הימנעות מעימות רחב. לפי נתניהו, הדברים סותרים ישירות את טענת בר על "התרעות עוצמתיות" שהעביר לדרג המדיני.
נתניהו ציטט את בר מתוך דיוני קבינט והערכות מצב שנערכו בתחילת 2023, כדי להמחיש את גישתו של ראש השב"כ כלפי המצב ברצועת עזה. בדיון קבינט מ- 5 בינואר 2023, אמר בר: "מרצועת עזה נכנסים מדי יום 17.5 אלף פועלים. הם אלו שמנעו מערכה אולי אפילו רב-אזורית ברמדאן האחרון, והם אלו שמשאירים את הציבור עדיין מחוץ למעגל הטרור. לכן כל החלטה שלא נקבל, לא כדאי שתאתגר את הגורם המרכזי המרסן הזה של המצב בשטח".
בפגישת עבודה מ-8 בינואר 2023, כאשר נתניהו הציע לחסל את בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, שחוסל בינואר אשתקד במהלך המלחמה, השיב בר: "נראה לי שזה לקחת את השב"כ למקום מורכב. אני לא חושב שזה נכון". בישיבת קבינט נוספת מ-28 בינואר 2023, ציין בר: "רצועת עזה מרוסנת. מעבר לכל זה יש לנו ריבוי של צירי התרעות באזורים שונים. אנחנו ערוכים מולם".
בהמשך, בישיבת קבינט מ-12 בפברואר 2023, תיאר בר את יחיא סינוואר כ"מנהיג מפוכח" שאינו מעוניין במלחמה כוללת, וציין כי "החזית הצפונית שלהם עדיין לא באמת מהווה איום". במסמך סקירת רקע להערכת מצב מ-4 באפריל 2023, נכתב כי הנהגת חמאס ברצועה "תיקפה בשיח פנימי את האסטרטגיה של ריסון ברצועה והלהטת יהודה ושומרון". בדוח מודיעין מ-3 באוקטובר 2023, ציין בר כי "חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העקרון המוכר של 'שקט ביטחוני תמורת הקלות' מגלם פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה".
מניעת העדות במשפט? "שקר"
בתצהירו קובע נתניהו כי רונן בר שיקר גם בטענה שראש הממשלה ביקש למנוע את עדותו במשפטו. למעשה, לפי תצהיר נתניהו, הוא התעקש לקיים את עדותו ללא דיחוי, והורה לשב"כ למצוא פתרונות לאבטחה בבית המשפט המחוזי בירושלים. נתניהו מציין כי הבהיר שאין לעכב את המשפט "אפילו ביום אחד", ואף האיץ בראש השב"כ להציג תוכנית מסודרת שתאפשר את קיום העדות תוך שמירה על ביטחונו.
נתניהו הוסיף בתצהירו: "רונן בר שיקר כשאמר שביקשתי למנוע את עדותי במשפט, זו פרשנות שלו. הישיבה עמו נערכה יום לאחר פגיעת כטבם בביתי, ודרשתי פירוט נהלי האבטחה. אמרתי במפורש לבר שאיני מעוניין בעיכוב המשפט".
ההפגנות? "ביקשתי לברר את גבולות החוק"
נתניהו טוען בתצהיר כי לא דרש מהשב"כ לבצע מעקב בלתי חוקי אחר מובילי מחאות, בניגוד לטענות בר. במקום זאת, "ביקש לברר את גבולות החוק", ודרש שהפעילות תתבצע אך ורק על פי ההגבלות המשפטיות הקיימות. ראש הממשלה הדגיש בדיונים את "הצורך להקפיד על שמירה על החוק" - גם נוכח תופעות כמו הטרדות אלימות ואיומים כלפי נבחרי ציבור, שלדבריו לא זכו למענה מספק מהמשטרה.
לפי הפרוטוקול שצירף נתניהו לתצהיר, משיחה שקיים עם בר, הוא שאל אותו: "אנחנו צריכים לדעת מה המגבלות החוקיות, אחר כך יש לך בעיה מי אוכף את זה ובכלל, כי המשטרה לא אוכפת כלום. לא מובן לי מה הם הגבולות של ההצקה, של הרדיפה. האם בחברה חופשית אתה יכול להתלבש על בן אדם לבוא אליו עם זמבורה - מותר לך לעשות את זה? אתה יוצא עכשיו לרחוב, אני בא אליך עם זמבורה לאוזן ואני לא מרפה ממך, אני משלם לאנשים שירדפו אחריך עם זמבורה באוזן - מותר או לא מותר?". ראש השב"כ השיב: "אני לא יודע להגיד לך".
לא הכחיש מפורשות את הסעיף העיקרי
בתצהיר, נתניהו התייחס לטענה המרכזית שהעלה רונן בר, ולפיה דרש ממנו לציית לראש הממשלה ולא לפסיקות בג"ץ במקרה של משבר חוקתי - אך לא קרא לה "שקרית" בנוגע לאחרות. הוא ציין כי "בר טוען שדרשתי לציית אליי ולא לבג"ץ, אך בסטנוגרמה שצירף אין לכך זכר". כלומר - הוא לא הכחיש מפורשות שביקש מראש השב"כ לציית לו ולא לבג"ץ במקרה של התנגשות חוקתית.
על פרשת "קטאר-גייט", שציין בר בתצהיר יחד עם פרשת הדלפת המסמכים הסודיים, כתב נתניהו: "ביחס להודעה על החקירה בעניין קטאר, שניתנה באופן מפתיע באותו מועד דחוי בפברואר שבו היה עליי להגיש לי את החקירה השביעית. התחושה הייתה, ואמרתי אותה בפומבי, כי מדובר בחקירות מגמתיות שנועדו לסכל את כוונתי לפטרו, שהתגבשה לאורך זמן ופורסמה כבר בנובמבר 2024. אמרתי שהכוונה לפטר את בר הולידה את החקירה ואת הפרסומים שכללו לה ולא שהחקירה הולידה את הפיטורים".
תצהיר נתניהו הצביע על "כישלונות חמורים" שנרשמו בתקופת כהונתו של רונן בר כראש שב"כ, בין היתר בהתמודדות עם הסתה לאלימות כלפי הדרג המדיני, פרצות אבטחה חמורות במתחמים מאובטחים, וירי פצצות תאורה לעבר מעונו בקיסריה. למרות "כישלונות" אלו, הדגיש נתניהו, הוא ושריו לא ביקשו לנקוט אמצעים בלתי חוקיים כלפי מפגינים - אלא דרשו אכיפה שוויונית במסגרת החוק בלבד.
"כתב האישום" של בר
בתצהיר שהגיש כאמור בר לבג"ץ נגד פיטוריו הוא טען להתנהלות פסולה של ראש הממשלה, שניסה להשתמש בכוחו של השירות נגד פעילי מחאה לכאורה. הוא קשר בינו לבין הקונספירציות שמופצות נגד שב"כ על מחדל 7 באוקטובר, וגם חזר על טענותיו באשר לסיבות האמיתיות שמאחורי "אי-האמון" שהביע בו נתניהו. לצד התצהיר הגלוי שהגיש בר הוגש גם תצהיר חסוי מטעמו. בסיום התצהיר הגלוי, כתב ראש השב"כ לשופטים: "אודיע בקרוב על המועד שבו אסיים את תפקידי".
שעה קלה לאחר מכן מסרה לשכת ראש הממשלה הודעה שלפיה התצהיר שהגיש ראש השב"כ הוא "תצהיר שקר", שלדבריה "יופרך בפירוט בזמן הקרוב. חכו להמשך". בהודעה נמנעו אנשי הלשכה מלכנות את בר "ראש השב"כ".
האיום: אם בג"ץ לא ייסוג - הממשלה תכריע
לפני כן, הממשלה אישרה פה אחד הצהרה שהקריא מזכיר הממשלה יוסי פוקס בפתח ישיבת הממשלה, המאשררת בעצם את פיטורי ראש השב"כ רונן בר, וקוראת לבג"ץ לבטל את צו הביניים בעניין הדחתו. גם נתניהו השתתף בהצבעה, למרות שנעדר מרוב ישיבת הממשלה.
מדובר למעשה במסמך בן שלושה עמודים, שבעצם מזהיר את בג"ץ "לא לפעול באופן הזה נגד הדמוקרטיה ונגד ביטחון המדינה". הוא לא נכלל בהחלטה שהתקבלה בישיבת הממשלה בחודש שעבר, שלא עסקה בבג"ץ.
רה"מ קרא לשרים לקרוא לעומק את התצהיר שיגיש לבג"ץ, שכן הוא כולל לדבריו הפרכות שיוחסו כלפיו בתצהיר שהגיש רונן בר. "הדבר הכי דרמטי שהציבור לא ראה - מה רונן בר אמר בבוקר 7 באוקטובר, כולל שעה ורבע לפני הטבח. צריך לקרוא כדי להאמין. חשבתי שאני מכיר את זה, וגם אותי זה הפתיע", אמר נתניהו לשרים.
שר התקשורת שלמה קרעי אמר בישיבה: "אני שמח על הצעד הראשון שאנחנו עושים כאן היום ועל תמרור האזהרה הבוהק שאנחנו מציבים בפני בג"ץ. אני מבקש שאם בג"ץ לא יחזור בו, נביא את השאלה כאן להכרעה בממשלה ולא נמשיך להתדיין בלי החלטה כאן". נתניהו הסכים עם רוח הדברים, והוסיף: "זה בוודאי יחזור לכאן". מזכיר הממשלה יוסי פוקס ציין: "אני אומר כאן בצער - ראש השב"כ יוצא שקרן".
