ראש השב"כ רונן בר הגיש הבוקר (יום שני) לבג"ץ את התצהיר שלו נגד פיטוריו, דקות לפני הדד-ליין שניתן לו. לצד התצהיר הגלוי, הוגש גם תצהיר חסוי מטעמו. בסיום התצהיר הגלוי, כתב ראש השב"כ לשופטים כי "אודיע בקרוב על המועד שבו אסיים את תפקידי". לאורך תצהירו, טען להתנהלות פסולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שניסה להשתמש בכוחו של השירות נגד פעילי מחאה לכאורה. הוא קשר בינו לבין הקונספירציות שמופצות נגד שב"כ על מחדל 7 באוקטובר, וגם חזר על טענותיו באשר לסיבות האמיתיות שמאחורי "אי-האמון" שהביע בו נתניהו.
שעה קלה אחרי שהוגש התצהיר, בלשכת ראש הממשלה תקפו את בר, וטענו: "רונן בר הגיש היום לבית המשפט העליון תצהיר שקר, שיופרך בפירוט בזמן הקרוב. חכו להמשך".
2 צפייה בגלריה


"מציג קו ברור בין אמון הנדרש במערכת דמוקרטית לנאמנות שמאפיינת משטרים אחרים". בר ונתניהו
(צילום: יאיר שגיא, ABIR SULTAN/AFP, shutterstock)
"המטרה: שחילופי הדברים לא יתועדו"
בין השאר, טען בר כי נתניהו "התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך, נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה. הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי 'מממני מחאות'. כמו כן הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי - עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ". בר ציין כי פירוט הדברים המלא ייעשה במסגרת התצהיר החסוי.
בר הבהיר כי קבע מספר תבחינים שלאורם יוחלט אם להפעיל את סמכויות שב"כ כך שלא תיפגע זכות המחאה, ושנשענו על הגדרת החתרנות ועיקרם היה - פעילות בלתי-חוקית שיש בה היבטים חשאיים ושיש בה פוטנציאל לאלימות. "כל מה שחורג מתבחין זה אינו עניין להפעלת סמכויות שב"כ, אלא - אם בכלל - לסמכויות המשטרה לשמירת הסדר הציבורי. במקרי גבול קיימנו התייעצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה, כדי לשמור על כך שהסמכויות הרחבות של שב"כ לא יופעלו אלא במסגרת ייעודו ותפקידיו".
לדברי בר, "בקשות של ראש הממשלה לפעול בניגוד לתבחינים האלה נענו בסירוב. במקרים לא מעטים הוא ביקש לדון בנושאים שקשורים בנושאים אלה בסיומן של פגישות עבודה, ולאחר שביקש את המזכיר הצבאי ואת הקלדנית - המפעילה את מכשיר ההקלטה - לצאת מהחדר במטרה ברורה שחילופי הדברים לא יתועדו".
החו"ד שלא נכתב
בפתח התצהיר, כתב בר לשופטים כי הוא מגיש אותו מתוך חובתו "כלפי אזרחי ישראל וחשש כבד ליכולתם של ראשי השירות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים, ומבלי לחשוש שחרב הפיטורין, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו. אני מגיש את התצהיר למרות המחיר הכבד שהארגון ואני משלמים, כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפי, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות ואת אפשרות כבודכם להכריע בתיק על בסיס תשתית עובדתית מלאה ככל הניתן".

בר הבהיר כי עיקר הדברים ופירוטם, לרבות מסמכים שמגבים את טענותיו, יופיעו בתצהיר החסוי שיוגש לבג"ץ ולראש הממשלה בלבד. הוא הדגיש: "למרות שהטעמים שעומדים בבסיס הרצון להפסיק את כהונתי לא ידועים לי, הרי שהשתלשלות העניינים מחייבת את המסקנה כי אלה החלו להתגבש בשלהי שנת 2024 ובראשית שנת 2025, ומקורם אינו ברובד המקצועי אלא בציפייה לנאמנות אישית מצידי לראש הממשלה".
"טעמים אלה הובילו, להבנתי, לרצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה, אשר במקביל להן התקיימה פעילות תקשורתית נגדי ונגד השירות ברשתות החברתיות", הוסיף. "בהקשר לכך אציין כי מתחילת המלחמה ועד לחודש נובמבר 2024 זכה השירות לתשבחות רבות מפי ראש הממשלה, הן באירועים פומביים והן בפגישות עבודה ודיונים. בהקשר זה אזכיר בעיקר את הובלת מבצעי חילוץ החטופים החיים והחללים, סיכול הבכירים בעזה, באיו"ש, בלבנון ועוד".
בזמן שנתניהו מעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת משפטו, טען בר גם כי ראש הממשלה ביקש ממנו לכתוב חוות דעת שתקבע שלא ניתן לקיים את העדות. "ראש הממשלה לחץ עליי, באופן חריג וחוזר ונשנה, כדי שאתן הנחיה שעליו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת מדפסיות, פומביות וחשיפה למתקפת טילים - באופן שבפועל אינו מאפשר את ניהול המשפט", הדגיש בר. "בתוך כך נעשה ניסיון לכפות עליי נוסח של חוות דעת מקצועית לכאורה שנוסח על-ידי ראש הממשלה או מי מטעמו, והועברה אליי תוך שנדרשתי להציגה כנייר עמדה מטעם ראש השב"כ. גם בעניין זה אפרט בתצהיר החסוי".
הפרשות בלשכת רה"מ וההדחה מצוות המו"מ
על פרשות "קטאר-גייט" והדלפת המסמכים הסודיים, שבהן חשודים אנשי ראש הממשלה, כתב ראש השב"כ: "ישנם חשדות כבדים לפגיעה בביטחון המדינה, פגיעה במו"מ לשחרור החטופים, חיזוק חמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים".

הוא הדגיש: "אבקש להבהיר - חשד, ולו קל, שגורמים המועסקים על-ידי מדינת התומכת בחמאס נמצאים בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית וייתכן כי עוסקים בפעולות השפעה, מחייב מיצוי - בוודאי שעה שמדינה זו עוסקת בתיווך במו"מ בין ישראל לחמאס".
לדברי בר, "תפקידו של ראש השב"כ בחקירות רגישות מסוג זה לשם הגעה לחקר האמת הוא חיוני. פיטורי ראש השב"כ בעיצומה של חקירה רגישה כזו טומן בחובו מסר מצנן קשה לארגון ולגורמי החקירה והאכיפה הנוספים. זאת שעה שמתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. מסע ההסתה בנושא שליווה ומלווה את החקירות הרגישות הללו, נגדי ונגד אלו שאמונים על שמירה על סודות המדינה, ממחיש את הקשר בין עיתוי פתיחת החקירות לפיטוריי". את יתר הדברים כתב בתצהיר החסוי.
הוא אמר שהופתע מהדחתו מצוות המו"מ, וטען: "העיתוי להדחה - בזמן חזרת חטופים משלב א' וסמוך לפני הצורך להתחיל בשיח על מתווה שלב ב' - הפתיע עוד יותר. מכיוון שכל העוסקים בנושא, לרבות ראש הממשלה ואנשי לשכתו, הכירו את תפקידו המכריע של שב"כ בהגעה להסכם - והסיכון בהתאם שהדחתי תפגע באפשרות להגיע להסכם נוסף - הערכתי כי קיים מניע אחר להדחתי".
7/10 והקונספירציות
בר התייחס גם לקונספירציות שלפיהן לשב"כ הייתה "ידיעה מוקדמת" ביחס לטבח 7/10, והדגיש: "מדובר בשקר והסתה ממוסדת נגדי ונגד הארגון". בר אישר את חשיפתו של נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", שלפיה ביולי 2023 הוא אמר לנתניהו כי הוא מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני - וזאת בהקבלה ל"התרעה למלחמה".

הוא ציין כי זו הייתה "אמירה תקדימית וחריגה ביותר, שעה שהיא נשמעת מפי ראש השב"כ". בנוסף, אמר בר כי שב"כ הוא זה שהעיר את "המערכת כולה" בלילה שקדם לטבח, לאחר קבלת אינדיקציות "חריגות ולא חד-משמעיות". לדבריו, "שב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים, המלמדת על היערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס". לצד זאת ציין בר: "מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ".
בר אמר כי לאורך הלילה תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על "חריגה שהוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרה כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי", ולכן נשלח כוח ייעודי משולב של אנשי שב"כ ולוחמי ימ"מ (צוות טקילה). בנוסף, הגיע בר למטה שב"כ להערכת מצב בשעה 04:30, למקרה של הידרדרות להסלמה רחבה, ובסיומה - בשעה 05:15 - הנחה לעדכן את מזכירו הצבאי של נתניהו.
בפועל, למרות ההנחיה של בר, לא הועבר עדכון למזכיר הצבאי של נתניהו בשעה 05:15. בתחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" נחשף כי הטלפון למזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז - אלוף אבי גיל - בוצע בפועל רק כמה דקות לפני תחילת המתקפה ב-06:29. גיל אמר לבכיר המודיעין שעימו שוחח שהוא מתקשר לנתניהו מיד, אבל בעוד השניים מדברים החלו להישמע האזעקות ברחבי ישראל. טרם התברר אם וכיצד קוימה הנחייתו של בר לעדכן את המזכיר הצבאי גם ב-05:15, אך מבחינת ראש השב"כ ההוראה הזו מפריכה את הטענות נגדו ל"הסתרה".
בר כתב בתצהיר: "בכאב אדגיש - כי איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו, ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר. עדכונו של ראש הממשלה היה חלק מרצף הנחיות רחב שהעברתי בתום הדיון, והיה מיידי ברצף הטיפולים מרגע עדכוני באמצע הלילה ועד לסיום הדיון שקיימתי. הפעולות שננקטו בשב"כ לא הובילו את המערכת הביטחונית לסיכול המתקפה הרצחנית, שתוכננה בקפידה במשך שנים רבות. בוצע תחקיר יסודי בשב"כ כדי שאסון כזה לא יחזור שוב".
בר תקף את הקונספירציות נגד ארגונו: "המתקפה לא 'תואמה על-ידינו', צוותיי לא 'נשלחו לחלץ עובדי שב"כ', ובלילה לא 'הוסתר דבר לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה'. ההפך הוא הנכון. מכאן אני יכול רק להסיק שזהו ניסיון להסיט את השיח הדורש ליבון מבירור הסיבות המדיניות-ביטחוניות שהובילו לטבח".
"חוסר אמון"
בר התייחס גם לטענת "חוסר האמון" מצד נתניהו, וחזר על טענתו שהיא קשורה קשר הדוק ל"אירועים שונים בתכלית מאלו שעליהם מצהיר ראש הממשלה". בין השאר, הזכיר את חוות הדעת שהתבקש לכתוב כדי למנוע את עדות ראש הממשלה במשפטו הפלילי, והזכיר גם את תמיכתו הפומבית בוועדת חקירה ממלכתית שתרמה להחלטה לפטרו - ואת תחקיר שב"כ שבו הוטלה אחריות גם על הדרג המדיני ב-7 באוקטובר.
"אין זה מקרה שנשמעו עד כה מספר גרסאות שונות מפי הממשלה ומיצגיה ביחס למועד תחילתו של 'חוסר האמון' כביכול", ציין בר. "חלקן התמקד בחודשים האחרונים, חלקן החל מיום 7/10 ואף נשמעה טענה כי חוסר האמון החל עוד הרבה קודם לכן. זאת, שעה שטענה זו לא נשמעה באוזניי כלל עד למועד שבו הודיע לי ראש הממשלה על ההחלטה להפסיק את כהונתי - וגם אז ללא הסבר".
בין הסיבות לחוסר אמון מנה בר את העובדה שלתחקיר שב"כ צורף מכתב לראש הממשלה, ש"מסביר כיצד נבנה צבא חמאס אל מול עיניה של מדינת ישראל, במימון קטארי ובמדיניות דפנסיבית ואת הצורך בוועדת חקירה ממלכתית לחקירת כלל ההיבטים של הדרך שהוביל ל – 7 באוקטובר". בנוסף, ציין את פתיחת חקירת גניבת המסמכים הסודיים מצה"ל.
את התצהיר חתם: "בסיטואציה שנוצרה, מתוך דאגה עמוקה למדינת ישראל בכלל וליכולת התפקוד של שב"כ בפרט, ראיתי כחובתי להביא בפני בית המשפט והציבור את השתלשלות הדברים לאשורה. זו חובתי כלפי מי שיבואו אחריי, כך שתשמר יכולתם למלא את תפקידם במקצועיות, בממלכתיות ותוך הקפדה על כך שסמכויות השירות וכליו ישמשו למטרה שלשמן הן נועדו בלבד - ולטובת הצגת קו ברור בין אמון הנדרש במערכת דמוקרטית לבין נאמנות שמאפיינת משטרים אחרים. מטרתי היא להבהיר את אשר נדרש מראש שירות הפועל רק בהתאם לחוק - וכמה מסוכן המצב שבו חרב פיטוריו ללא הליך כדין תרחף מנגד. רצף האירועים המוצג בתצהיר החסוי מלמד על כך שמניעים שאינם מקצועיים ואינם ענייניים הם אלה שהובילו להחלטה על סיום כהונתי".
ניסיונות הפשרה
בימים האחרונים, על רקע החשש מצד ראש הממשלה נתניהו מכך שבר יגיש את התצהיר שלו לבג"ץ, נערכו מאחורי הקלעים מגעים כדי להביא לפרישתו בהסכמה של ראש השב"כ - ללא מעורבות בית המשפט. על הרקע הזה, ביקש אתמול בר מבג"ץ הארכה בהגשת התצהיר שלו עד היום.
בין המסרים שהועברו מלשכת נתניהו אל לשכת בר היה גם המסר שלפיו במקרה של פרישה בהסכמה, יימצא תאריך מוסכם לסיום כהונתו - ובר אף יוכל להיות מעורב בבחירת מחליפו. מקורבי נתניהו טענו כי הפניות לסיום תפקידו מרצון של ראש השב"כ הגיעו מכיוון גורמים בארגון, ולא מראש הממשלה, והאשימו כי הוא נמצא במצוקה שהובילה אותו לפעול. יחד עם זאת, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות את הדאגה בסביבת ראש הממשלה מהתצהיר, וממסלול שיעורר תסיסה שוב בקרב שני המחנות.
בכיר שב"כ לשעבר, אילן שגב, קרא הבוקר באולפן ynet לבר להגיש את התצהיר לבג"ץ. "שואל שאלה פשוטה כמו ילד, מה הבעיה עם התצהיר הזה? שיגיש אותו", אמר. "מישהו חושש מזה? כנראה שכן, אבל לא יהיה משבר חוקתי. בר יפרוש כמו שאמר, באמצע מאי. בג"ץ למעשה לא ידון בנושא הזה, אבל חשוב לנו כציבור להבין מה קרה שם, גם אחרי שרונן בר ילך. נכון שיוגש התצהיר הזה, ואני מקווה שבר לא יתקפל ברגע האחרון אחרי ספינים של נתניהו".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד טען אתמול כי בר מאוים, וכי קיים מידע מודיעיני על כך שעלולים לפגוע בו. "יש מידע מודיעיני, יהיה פה רצח פוליטי", אמר. "יהודים יהרגו יהודים". הוא קרא לנתניהו: "תעצור את זה, זה עליך. תשתיק את השרים שלך, את הבן שלך במיאמי, את השופרות שאתה מעסיק בתקשורת. במקום לתת גב להסתה, תן גב לשב"כ, לכוחות הביטחון, למערכות שמחזיקות את המדינה הזו בחיים. אם לא תעשה את זה עכשיו, באופן נחרץ, לא תוכל להגיד אחר כך 'לא ידעתי'. הפעם זה לא יצליח לך. אתה כן יודע, אתה חלק מזה, אתה צריך להפסיק את זה".