כלאחר יד, בצורה מכווצת ולא פומבית, ברגע האחרון ובאיחור גדול - גם בשב"כ נותנים הערב (שלישי) דין וחשבון ראשון לציבור על כישלון הארגון שהוביל לטבח 7 באוקטובר. בדומה לצה"ל, אך הפעם בשחור על גבי לבן, גם בשב"כ מאשימים את מדיניות ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך 15 השנים האחרונות - שהפכה את חמאס למפלצת טרור.
דבריו של בר, ביום השנה לטבח 7 באוקטובר
(צילום: תקשורת שב״כ)
בהודעה כתובה לעיתונות, על פני שמונה עמודים בלבד, בשב"כ מסרו את תמצית התחקיר שקיימו על המחדל של הארגון סביב פרוץ פלישת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שפתחה את מתקפת הפתע. בעוד שבתדרוכי תחקירי צה"ל בשבוע שעבר אמרו בעקיפין כי מדיניות הבידול בין הרשות הפלסטינית לחמאס שבחרה הממשלה תרמה וסייעה לחמאס להפוך למה שהוא - בשב"כ נוקבים באמירות בוטות וברורות יותר.
מדיניות השקט, הכסף הקטארי - וההרתעה: הסיבות לבניית הכוח בחמאס
אמירות אלו מגיעות לראשונה מצד ארגון ביטחוני רשמי, ועל בסיס תחקיר ממושך שקיים בשנה האחרונה צוות חקירה חיצוני ועצמאי. "הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס שאפשרו את היציאה למתקפה: מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטאריים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות; כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל; ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות; משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלו היו זרזים להחלטה לצאת למערכה", נכתב.
לצד זאת, בשב"כ טענו באופן מפורש: "לא נמצא כי שב"כ זלזל ביריב, להיפך - הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום, ובמיוחד את ראשי חמאס". בשב"כ ציינו בהודעתם כי ידעו על תוכנית "חומת יריחו" שגובשה בחמאס לפלישה לישראל, בשתי הפעמים שבהן העלה תחקיר אמ"ן שהיא הגיעה גם לידיעת צה"ל: 2018 ו-2022. השם הערבי שניתן לתוכנית, נציין, הוא "וועד אלאאח'ירה", כלומר "הבטחת יום הדין".
בשב"כ הודו למעשה בכישלון הארגון בנוגע להבנת תוכנית הפלישה, ואמרו כי "תוכניות אלה לא עובדו לכדי איום ייחוס, ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית אל מול הרצועה, ורצף סימנים מעידים חלשים החל מקיץ 2023 לא קושר לאיום זה". עוד נכתב בהודעת שב"כ: "אנו מזהים בכך את אחת הסיבות המרכזיות לכשל. היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה ל-7.10 - ובמיוחד בשעות ובימים שקדמו לפרוץ המלחמה - ופגם גם ביכולת קבלת ההחלטות בלילה שלפני".
רמיזה להקמת ועדת חקירה ממלכתית - וחוסר הטיפול בתוכניות חמאס שהתגלו
באופן יוצא דופן, בשב"כ רומזים, כמו בצה"ל, כי הדרך לחקר האמת עוברת בוועדת חקירה ממלכתית - ולא רק בתחקירים של כל ארגון. "הדרך לתיקון דורשת מהלך רחב של חקר האמת, וגם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני-מדיני, אחרת הכשלים יכולים לחזור גם בעתיד. הארגון כיום חזק, יציב, ערכי, צנוע ואף מקצועי יותר ממה שהיה ערב הטבח", נכתב.
בכך, מודים בשב"כ, שתי התוכניות של חמאס לפלוש לישראל שהתגלו למודיעין הישראלי לפני שמונה ושלוש שנים "לא טופלו כראוי". "לא הערכנו שחמאס עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה, אלא שהוא פועל להבערת השטח ביהודה ושומרון", נכתב. "זה הוביל לפגיעה אנושה בקבלת ההחלטות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר".
עוד צוין כי בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה שלפני, נכתב: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן לשמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס לא מעוניין בהסלמה ובכניסה למערכה בעת הנוכחית".
השב"כ, לפי התחקיר של הארגון, הפיץ באמצע הלילה שקדם למתקפה, בשעה 3:03, לצה"ל, למשטרה ולמל"ל, שמהווה את המטה הביטחוני המייעץ הרשמי לראש הממשלה, את המידע ההרתעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות. עם זאת, יש לציין כי מדובר במצרפיות חריגה, ובהינתן סימנים מעידים נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".
בניגוד לאמ"ן, בשב"כ כן טוענים לראשונה למעשה שהייתה בידיהם באותו הלילה התרעה, מבחינתם, גם אם ברמת סמן נמוכה. "ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מיות בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה", נכתב.
בשב"כ אף אמרו היום כי כבר יומיים לפני 7 באוקטובר זיהו בארגון הדלקת סימים בטלפונים ניידים של מחבלי חמאס בצפון הרצועה, והעבירו את המידע לצה"ל. "עד לבוקר 7.10 בשעה 4:30 הושמשו בהדרגה 45 סימים. לשם השוואה, וכדי להבין את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות, בחג תשרי 2022 (אז, לפי אמ"ן, התברר בדיעבד שחמאס בחר להוציא את המתקפה הגדולה, אך התחרט ברגע האחרון כדי לשפר את כשירות הנוחבה - י"ז) הושמשו 38 סימים, וברמדאן של 2023 הושמשו 37 סימים, ובשני מועדים אלו חמאס לא יצא למתקפה", נכתב.
תחקיר שב"כ ציין כי כבר בשלהי 2021 הניח שב"כ לדרג המדיני הנחת עבודה שהמערכה הבאה תהיה רב-זירתית, ובהתאם לכך ערך בשעה 4:30, שעתיים לפני פרוץ המתקפה, דיון לילי עם ראשי כלל הזירות בשב"כ. "בסיכום הערכת המצב הלילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה, וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה. ניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים (טקילה - י"ז) שנשלח לדרום החל להיערך מול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות של פיגוע חדירה/חטיפה".
בשב"כ הסבירו כי ההחלטות באותו דיון גורלי התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, "בשל היעדרה של תוכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות (בשב"כ עד כה לא אומרים למי הכוונה, ואם גם ראשי השירות לא הכירו את 'חומת יריחו' כמו הרמטכ"ל, אך לא כמפקד פיקוד דרום - י"ז), הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והידרדרות לכדי לחימה, כאשר ברקע לקיחה ראשונה של אחריות מצד חמאס לפיגוע באיו"ש ב-5.10. ממסמכים מודיעיניים שנתפסו ברצועה בתמרון, אנו למדים כי חמאס חשש מתקיפה ישראלית אחרי החגים".
הכשלים הטקטיים והמודיעיניים, הפערים מול צה"ל - וחטא היוהרה
בדומה לכישלונות טקטיים באגף המודיעין של צה"ל, גם תחקיר שב"כ העלה ליקויים דומים: "נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני-סיכולי בליל 6-7 באוקטובר. המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת הסימים בחגי תשרי 22', שהסתיימה ללא התקפה, ודיווחי מקורות אנושיים על שגרה בחמאס", נכתב. "כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי".
יחד עם זאת, בשב"כ הבהירו כי שליחת צוות טקילה לדרום, הערכת היתר של המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל בגבול ואופי השיח בלילה עם פיקוד הדרום תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום. בשב"כ גם הודו בתחקיר שהיה חסר באותו לילה שיתוף פעולה והיתוך בין הארגון לבין תוצרי אמ"ן מאותו הלילה. נתונים שלא הגיעו לשב"כ "לא היו חלק מתמונת המודיעין של הארגון באותו הלילה".
באשר לסיבות הישירות לכשלים המודיעיניים, בשב"כ הזכירו כי האיסוף המודיעיני של הארגון בעזה נפגע לאורך השנים בגלל הצרת חופש הפעולה הביטחוני-ישראלי ברצועה, בשל היותה סגורה ומסוגרת, בניגוד למצב ביהודה ושומרון. יחד עם זאת, הודו בשב"כ, ברצועה נשתלו בשנים האחרונות סנסורים מודיעיניים במאות מבצעים, והם היו מאפשרים תמונת מודיעין טובה יותר בלילה שקדם למתקפה "לו מוצו".
גם לכישלון ה"יומינט", המודיעין האנושי מסוכנים ומשת"פים ברצועת עזה, התייחס התחקיר שנערך בשב"כ, שנטל את הסמכות לכך מיחידה מקבילה באמ"ן, 504, לפני כעשור וחצי: "העבודה הייתה מנגד בלבד, ללא נגישות לשטח, ולכן התקיימו פערים בגיוס והפעלת מקורות אנושיים באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועה. ברקע הדברים, בשנת 2018 נחשפה ונפגעה תשתית היומינט ברצועה (בגלל המבצע המיוחד שנחשף והסתבך בחאן יונס, וסיכול פעיל מסוים בחמאס שנחשב למכווין בין-אזורי)". התחקיר העלה גם כשלים מקצועיים בדרך שבה טיפל השב"כ בסימנים המעידים לאורך הלילה שקדם לפלישת חמאס, "לא לפי התו"ל כנהוג בשב"כ. לכן תמונת המודיעין הייתה חסרה, ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש".
השב"כ, בדומה לאמ"ן, התייחס לפערים בחלוקת האחריות בין הארגון לצה"ל, שלא הותאמה אל מול השינוי באיום. "היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור, וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול", נכתב. כמו באמ"ן, גם בשב"כ הודו בהיעדר מנגנון שיאתגר תפיסות וגישות מודיעיניות, איפכא מסתברא, כדי להבין אם סימנים חשודים למניהם הם למעשה הונאות מכוונות של חמאס. "לצד זאת", הדגישו, "חטיבת המחקר של שב"כ התריעה באופן ברור על הגירעון ההרתעתי שיוביל את היריבים השונים, ובהם חמאס, לתעוזה גוברת".
התחקיר העלה עוד ביטוי למה שיכול להתפרש גם כשחצנות ועליונות בשב"כ לגבי יכולות הארגון, בדומה להודאה בכך באמ"ן; מתברר שלאורך העשור האחרון נסגרו באופן מדורג בשב"כ יחידות בקרה שתפקידן היה לזהות כשלים בארגון, ולעמוד על פערים שהתרחבו בשב"כ לאורך השנים.
האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר - והפעולות שננקטו בטבח
בשב"כ הזכירו כי מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" ב-2021 התקיימה מדיניות הסדרית של ישראל מול חמאס, שכללה הקלות כלכליות שונות תמורת שקט והכנסת הכסף הקטארי לעזה. בניגוד להצהרות צה"ל והדרג המדיני אחרי מבצע שומר החומות, בשב"כ, מתברר, "ראו במבצע ניצחון חמאסי מובהק". עם כניסת ראש השב"כ רונן בר לתפקידו באותה השנה, במסגרת עבודה אסטרטגית שהוכנה בארגון לקראת סוף 2021, נכתב לדרג המדיני: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר השיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה.
"זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת הברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית", נכתב. בהתאם לכך נכתב בתחקיר שב"כ, "שירות הביטחון הכללי המליץ על מדיניות יזומה ואי-היגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות, שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע". מדובר באמירה מדהימה וראשונה מסוגה, שכן באמ"ן העריכו אחרת, וכך גם בדרג המדיני - נתניהו ושרי הביטחון שלו - לאורך השנים.
בהודעת שב"כ מהיום נכתב המובן מאליו, שקיבל ב-7 באוקטובר משמעות היסטורית וטרגית, וכך נשאר ויישאר מאז: "חמאס ניצל את השנים האלה (האחרונות בעיקר, שקדמו למתקפת 7.10 - י"ז) לצורך בניית כוחו הצבאי, במידה בזכות המשענת האסטרטגית מאיראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר. חמאס הקים לעצמו צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר", נכתב.
בנוסף, צוין, "החל משנת 2021, חמאס הגביר באופן דרמטי את מאמציו להכווין טרור נגד ישראלים גם מיהודה ושומרון. שב"כ הכין תוכנית לסכל מכוויני טרור מעזה". בשב"כ לא אומרים זאת בהודעתם, אבל כזכור, תוכניות אלו נדחו ולא מומשו על ידי הממשלה לאורך 2022 ו-2023.
התחקיר העלה עוד כי שב"כ העביר לדרג המדיני התרעות שונות שנוגעות לעלייה במוטיבציה של אויבי ישראל לתקוף את המדינה על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הר הבית, בתי הכלא הביטחוניים והירידה האסטרטגית בהרתעה, ממש עד לימים שקדמו לטבח. לקראת חגי תשרי 2023, שהסתיימו בטבח הגדול ביותר שידע העם היהודי מאז השואה, שב"כ הצביע על כך שישראל נכנסת לתקופה לא יציבה, ובהתאם נערכו דיונים אופרטיביים, ננקטו צעדי היערכות מעשיים והועברה המלצה לחיסול מכוויני טרור של חמאס בעזה. "האפשרות שחמאס מנהל מהלכי הונאה, טקטית או אסטרטגית, לא נידונה מספיק", הודו בתחקיר השב"כ.
באשר לפעולות שב"כ מפרוץ המלחמה בבוקר, ציין התחקיר את פתיחת החפ"קים הרלוונטיים ללחימה, לאיתור חטופים, לזיהוי נעדרים ולאיתור חוליות חודרות, וחמ"ל ניל"י לריכוז המאמץ לאיתור וחיסול המחבלים שהשתתפו בטבח וחזרו לעזה. שב"כ גם יזם את ההקמה המהירה של מתקן החקירות למחבלי חמאס, שתוצריו המהירים סייעו רבות לכוחות שתמרנו ברצועה.
מבחינת לקחים, ציינו בשב"כ כי הוקם מכלול בקרת מודיעין התרעתי "און-ליין"; נערכה בחינת עומק, אתגור תפיסות ושינויים בחטיבת המחקר של הארגון; הוקמה יחידה לסיכול כספי טרור שמשותפת עם צה"ל; הוקמה מחלקת חוקרים לעזתים; נוצרו מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית, והחלה עבודת מטה לשיפור השילוביות עם 8200.
ראש השירות רונן בר, שעדיין לא התפטר בעקבות כישלון ארגונו, אמר: "לא מנענו את טבח 7.10. כמי שעומד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. אילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובלילה האחרון, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית - הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו והציבור ציפה מאיתנו. לא זלזלנו ביריב לפי התחקיר, להיפך, הייתה יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו".
גורמים בסביבת ראש הממשלה תקפו את ראש השב"כ, ומסרו כי במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בר "מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה". עוד מסרו בסביבת נתניהו: "מסקנות תחקיר השב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש השב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד חמאס באופן כללי, ובאירוע 7 באוקטובר בפרט.
"ראש השב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה", הוסיפו. "בהערכות המודיעין השוטפות, כולל ימים בודדים לפני הטבח, התזה המרכזית בשב"כ הייתה שחמאס מעוניין לשמור על שקט ושלא תיפתח מערכה. כך היה בהערכת המצב ב-1 באוקטובר 2023, שבה המליץ ראש השב"כ על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב"כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה".
בנוסף, ציינו הגורמים בסביבת נתניהו, "בהערכת המודיעין שנמסרה לראש הממשלה ב-3 באוקטובר 2023 קבע בר באופן נחרץ שחמאס שואף להימנע ממערכה נגד ישראל, והוא אף ראה פוטנציאל לשימור יציבות בעזה לאורך זמן אם ישראל תיתן לעזה אופק כלכלי חיובי".
"החמור מכול", אמרו, "השב"כ והעומד בראשו לא טיפלו ולא התייחסו - ולו ברמה הבסיסית - בתוכנית 'חומות יריחו' לחיסול ישראל (שלא הוצגה לראש הממשלה לפני 7 באוקטובר) - לא בהערכות המצב השוטפות ולא בליל 7 באוקטובר. זאת למרות שהשב"כ ידע על התוכנית החל משנת 2018. בנוסף לכל אלה, ראש השב"כ לא ראה לנכון להעיר בליל המתקפה את ראש הממשלה - ההחלטה הבסיסית והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת".
