בתגובה שהגיש אתמול (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו לצו הארעי שהוציא בג"ץ להשהיית פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, הוא חשף למעשה מכתב שזה כתב, שאותו נתניהו סירב להעביר לשרים - ובו הדגיש בר את חשיבותה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר. "היעדרה מוביל ליצירת קונספירציות והטחת האשמות מסולפות ומשוללות כל יסוד בשירות", כתב בר במכתב שנחשף אתמול בתגובת נתניהו.
לעיון במסמך המלא שהעביר נתניהו - לחצו כאן
הכותרת
קמפיין בחירות או השראה מטראמפ? מה נתניהו מתכנן | מורן אזולאי
26:25
במכתב כתב בר: "היעדרה של ועדת חקירה ממלכתית מוביל ליצירת קונספירציות והטחת האשמות מסולפות ומשוללות כל יסוד בשירות, מולן נאלצים אנשי השירות ובני משפחותיהם לשמור על שתיקה ממלכתית. למרות זאת, השירות גזר על עצמו שלא להגיב ולהמשיך להתרכז בסיכול טרור ובלחימה בשלל האויבים שמסביב, עד אשר יוכל להציג את הדברים כהווייתם בפני חקירה רשמית כאמור".
המכתב של בר נכתב ב-8 בפברואר, אך לא הופץ כאמור לשרים. עוד לפני כן, ראש השב"כ ביקש להופיע בישיבת הממשלה - אך בקשתו נדחתה. אתמול, כאמור, נתניהו חשף את המכתב שלא אפשר לבר לשלוח לשרים, אך בפועל המסמך עצמו לא פורסם.
בישיבת הממשלה ב-9 בפברואר, שדנה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית כחלק מהתשובה לבג"ץ על עמדת המדינה, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שראש השב"כ ביקש לצרף את עמדתו הכתובה בעניין ועדת חקירה - אך זו לא הופצה כאמור לשרים.
אמש פרסמה סביבת ראש הממשלה כי "ראש השב"כ רונן בר, שהתבלבל בין תפקיד של עובד ציבור לנבחר ציבור, פנה למזכירות הממשלה וביקש להשתתף בדיון בממשלה ב-9 בפברואר, שעסק בנושא הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר - וסורב. לאחר מכן, שיגר ראש השב"כ את מכתבו, בו ניסה לקבוע לממשלה איזו ועדה תקום ומתי - וביקש לחלק אותו לכל שרי הממשלה, דבר חריג כאשר מדובר בעובד ציבור הכפוף לממשלה.
"לא רק שתוכן המכתב לא הוסתר מהשרים - אלא שלאחר שמזכיר הממשלה הודיע להם על המכתב ותוכנו, העבירו השרים ביקורת חריפה על ראש השב״כ בשל ההתערבות הפוליטית והפסולה בעניין שהינו בסמכות הממשלה".
במסמך התגובה הארוך של נתניהו לצו הארעי מבג"ץ להקפאת פיטורי ראש השב"כ, שכלל את המכתב של בר, הוא טען כי "הסוגיה אינה שפיטה, הסמכות לפיטורי שב"כ נתונה לראש הממשלה ולממשלה. בר בחר לוותר על הופעתו בפני הממשלה, מכתב בר לשרים כמוהו כמכתב התפטרות".
בתגובה, היועמ"שית מסרה לבג"ץ כי היא מבקשת להשיב לבקשה לצו ביניים רק בשלב הגשת התגובה לגוף העתירות, וזאת מפני שלא סיימה את הבירור העובדתי בנוגע לסוגיית ניגוד העניינים.
בהרב-מיארה כתבה: "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס הדיון בממשלה, התעוררה שאלה אם בנסיבות העניין כלל יש באפשרותו של ראש הממשלה, יוזם החלטת הממשלה מושא העתירות, לעסוק בנושא סיום כהונת ראש השב"כ ומינוי ראש שירות חדש, במקביל לקיומן של שתי חקירות פליליות הנוגעות לגורמים הקשורים ללשכתו ביחס לעניינים הנוגעים לעבודה בלשכתו".
עוד כתבה: "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס ישיבת הממשלה, הבחינה העובדתית והמשפטית של נושא ניגוד העניינים טרם הושלמה, אולם הדיון בממשלה כונס למרות זאת. מתן שהות נוספת להגשת תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים נדרש גם לצורך השלמת הבחינה של נושא בעל חשיבות זה, טרם הגשת התגובה".
הממשלה: "מבקשים להפקיע את סמכותה"
התגובה הוגשה באמצעות עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר אשר מייצגים את הממשלה לאור חילוקי הדעות בנושא בין הממשלה ליועמ"שית. בתגובה נכתב בין היתר: "המשיבים מתנגדים באופן נחרץ לבקשה, אשר הלכה למעשה מבקשת להפקיע מידי המשיבים את סמכותם. חובתם ואחריותם כרשות המבצעת, לביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה, אשר כמו בכל מדינה דמוקרטית, נתונה לאחריותה של ממשלה הנבחרת על-ידי הציבור - הוא הריבון. הפקעת סמכות ואחריות ביטחונית והעברתה לבית המשפט הנכבד, אשר מצרך נעדר כלים לממש אחריות ביטחונית זו באופן המותיר את המדינה ללא אחראי ברור לביטחונה ולשלום אזרחיה וחייליה".
עוד נכתב כי "זמן קצר ביותר טרם התכנסה ישיבת הממשלה, הודיע ראש השב"כ כי אין בדעתו להגיע לישיבת הממשלה ולהציג את התייחסותו לנטען כלפיו בפני הגורם המוסמך על-פי חוק להפסקת כהונתו בתפקיד. תחת זאת, בחר לשלוח לממשלה מכתב מטעמו. מכתבו של ראש השב"כ הינו הבעת חוסר אמון בממשלה הנבחרת ובהחלטותיה. מן הראוי היה כי מכתב זה יסתיים בהודעה על התפטרותו מתפקידו, שעה שאין בו אמון בגורם האחראי עליו ואין הוא אף טורח לבוא בפניו ולהציג את טיעוניו. אולם, ראש השב"כ, בניגוד לעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותו, שאותה בפועל, הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו".
פורסם לראשונה: 23:30, 24.03.25
