ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שני) את תגובתו לצו הארעי שהוציאה בשישי שופטת העליון גילה כנפי-שטייניץ שלפיו יוקפאו פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר עד להחלטה נוספת בנושא. לדבריו, "הסוגיה אינה שפיטה, הסמכות לפיטורי שב"כ נתונה לרה"מ ולממשלה. בר בחר לוותר על הופעתו בפני הממשלה, מכתב בר לשרים כמוהו כמכתב התפטרות".
הכותרת
קמפיין בחירות או השראה מטראמפ? מה נתניהו מתכנן | מורן אזולאי
26:25
היועמ"שית מסרה לבג"ץ כי היא מבקשת להשיב לבקשה לצו ביניים רק בשלב הגשת התגובה לגוף העתירות וזאת מפני שלא סיימה את הבירור העובדתי בנוגע לסוגיית ניגוד העניינים.
גלי בהרב-מיארה כתבה: "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס הדיון בממשלה, התעוררה שאלה האם בנסיבות העניין כלל יש באפשרותו של ראש הממשלה, יוזם החלטת הממשלה מושא העתירות, לעסוק בנושא סיום כהונת ראש השב"כ ומינוי ראש שירות חדש, במקביל לקיומן של שתי חקירות פליליות הנוגעות לגורמים הקשורים ללשכתו ביחס לעניינים הנוגעים לעבודה בלשכתו".
עוד כתבה: "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס ישיבת הממשלה, הבחינה העובדתית והמשפטית של נושא ניגוד העניינים טרם הושלמה, אולם הדיון בממשלה כונס למרות זאת. מתן שהות נוספת להגשת תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים נדרשת גם לצורך השלמת הבחינה של נושא בעל חשיבות זה, טרם הגשת התגובה".
בהמשך ציינה: "ניתן לומר כבר בשלב זה, כי החלטת הממשלה מושא העתירות דנן לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה, הן ביחס לשיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה, כעולה גם ממכתבי היועצת המשפטית לממשלה שצורפו כנספחים לעתירות ומחוות הדעת שהציגה בפני הממשלה במהלך ישיבתה". בסיום מכתבה ביקשה מבג"ץ להאריך את הצו הארעי שמשמר את המצב הקיים עד לדיון שנקבע ל-8.4.
הממשלה: "מבקשים להפקיע את סמכותה"
התגובה הוגשה באמצעות עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר אשר מייצגים את הממשלה לאור חילוקי הדעות בנושא בין הממשלה ליועמ"שית. בתגובה נכתב בין היתר: "המשיבים מתנגדים באופן נחרץ לבקשה, אשר הלכה למעשה, מבקשת להפקיע מידי המשיבים את סמכותם. חובתם ואחריותם כרשות המבצעת, לביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה, אשר כמו בכל מדינה דמוקרטית, נתונה לאחריותה של ממשלה הנבחרת על ידי הציבור - הוא הריבון. הפקעת סמכות ואחריות ביטחונית והעברתה לבית המשפט הנכבד, אשר מצרך נעדר כלים לממש אחריות ביטחונית זו באופן המותיר את המדינה ללא אחראי ברור לביטחונה ולשלום אזרחיה וחייליה".
עוד נכתב כי "זמן קצר ביותר טרם התכנסה ישיבת הממשלה, הודיע ר' השב"כ כי אין בדעתו להגיע לישיבת הממשלה ולהציג את התייחסותו לנטען כלפיו בפני הגורם המוסמך על פי חוק להפסקת כהונתו בתפקיד. תחת זאת, בחר לשלוח לממשלה מכתב מטעמו. מכתבו של ר' השב"כ הנו הבעת חוסר אמון בממשלה הנבחרת ובהחלטותיה. מן הראוי היה כי מכתב זה יסתיים בהודעה על התפטרותו מתפקידו, שעה שאין בו אמון בגורם האחראי עליו ואיך הוא אף טורח לבוא בפניו ולהציג את טיעוניו. אולם, ר' השב"כ, בניגוד לעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותם, שאותה בפועל, הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו".
בהמשך מתייחסים בתגובה לנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית: "כך, בחר ראש השב"כ, גוף ביטחוני אשר מנוע מלעסוק בסוגיות פוליטיות-מדיניות, להתערב בשאלת הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר, ולהציג באופן פומבי את עמדתו בנושא המסור כולו לשיקול דעתה הרחב של ממשלת ישראל. בדרך זאת התערב ראש השב"כ, גורם שהוא עצמו בעל עניין בשאלת חקירת האסון, בחוסר סמכות בנושא העומד בלב מחלוקת ציבורית".
לפסקה זאת בתגובה צירפו עורכי דינו של נתניהו והממשלה מכתב מרונן בר שלא פורסם בעבר המראה את עמדת השב"כ התומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. בין היתר כתב בר: "היעדרה של ועדת חקירה ממלכתית מובילה ליצירת קונספירציות והטחת האשמות מסולפות ומשוללות כל יסוד בשירות, מולן נאלצים אנשי השירות ובני משפחותיהם לשמור על שתיקה ממלכתית. למרות זאת, השירות גזר על עצמו שלא להגיב ולהמשיך להתרכז בסיכול טרור ובלחימה בשלל האויבים שמסביב, עד אשר יוכל להציג את הדברים כהוויתם בפני חקירה רשמית כאמור".
הדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתו של ראש השב"כ רונן בר נקבע ל-8 באפריל, עוד שבועיים וחצי. הרכב השופטים שידון בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר, שנקבע אתמול על-ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, יהיה "הרכב סניוריטי" - ויכלול את שלושת השופטים הוותיקים בבית המשפט העליון: הנשיא עמית, ששר המשפטים יריב לוין ושרים נוספים כלל לא מכירים בסמכותו; המשנה לנשיא נעם סולברג, הנחשב לשופט שמרן; והשופטת דפנה ברק-ארז, מהשופטות הליברליות מבין שופטי העליון.
בר כתב לנתניהו: "היעדרה של ועדת חקירה ממלכתית מובילה ליצירת קונספירציות והטחת האשמות מסולפות ומשוללות כל יסוד בשירות, מולן נאלצים אנשי השירות ובני משפחותיהם לשמור על שתיקה ממלכתית"
ככלל, נשיאי העליון נהגו לבחור ב"הרכב סניוריטי" בעתירות ובתיקים חשובים שסברו שבהם נדרשים שלושת השופטים הבכירים. בעתירות העוסקות בנושאים כמו פיטורי היועמ"שית ופיטורי ראש השב"כ - עתירות תקדימיות ומשמעותיות ביותר - סביר כי בהמשך יחליט נשיא העליון כי ההרכב יורחב למספר שופטים נוספים, כפי שנהוג בעתירות משמעותיות מסוג זה. השופט עמית יכול להרחיב את ההרכב לאחר קבלת תגובות הממשלה והיועמ"שית ולקראת הדיון הראשון, והוא יכול גם לעשות זאת לאחר הדיון הראשון - אם יחליט ההרכב להוציא צו על תנאי ולקיים דיון שני ומכריע.
בינתיים, כתבי המשפט מגופי התקשורת השונים כבר הגישו בקשה לשדר את הדיון בבג"ץ בעתירות למניעת הדחת ראש השב"כ.
התרחישים האפשריים
מלבד האפשרויות לדחות או לקבל את העתירות נגד פיטורי רונן בר, באפשרותו של בג"ץ לנקוט דרך אמצע. השופטים יכולים לקבוע כי מאחר שלפי חוק השב"כ לממשלה יש סמכות מפורשת לפטר את ראש הארגון - תהיה מניעה לעשות זאת בזמן חקירת פרשת "קטאר-גייט", ועל כן היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והשב"כ יצטרכו להצהיר עד מתי נדרשת מעורבותו של השב"כ בחקירה, ולאחר מכן ייכנסו הפיטורים לתוקף. העותרים יתנגדו לכך, שכן לטענתם ההדחה פסולה בשל המניעים שלה, ולא בשל תוצאה אפשרית של שיבוש החקירה.
אפשרות נוספת היא לקבוע כמו שסוברת בהרב-מיארה, שבהליך ההדחה נפלו פגמים - כמו היעדר נימוק רלוונטי ומספק או התייעצות עם היועמ"שית - ואז ההחלטה תתבטל על-ידי בג"ץ, אך באופן כזה שיתאפשר לממשלה לבצע את תהליך ההדחה בשנית בדרך שיורה לה בג"ץ.
