בג"ץ הוציא אתמול (שישי) צו ארעי שמקפיא את החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר עד לדיון נוסף, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי לא יכבד כל החלטה שתמנע את הפיטורים. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי הדיון יתקיים עד 8 באפריל - בעוד כמעט שלושה שבועות - בזמן שהחלטת הממשלה קובעת כי בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל, או כאשר ימונה לו מחליף. מה קובע הצו, ואיך הגיבו בממשלה? ynet עושה סדר.
2 צפייה בגלריה
ימשיך את תפקידו גם אחרי 10 באפריל? ראש השב"כ ונתניהו
(צילום: דובר צה"ל, ABIR SULTAN/AFP, shutterstock)
מה בדיוק קובע צו בג"ץ?
השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי יש להגיש תגובות מקדמיות לעתירות נגד הפיטורים עד 72 שעות לפני מועד הדיון, שיתקיים כאמור לא יאוחר מ-8 באפריל, ותגובות לבקשות למתן צו ביניים יוגשו עד 24 במרץ: "מבלי לנקוט עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע מצב בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת".
המכתבים של ראש השב"כ
על רקע פיטוריו המתוכננים, ראש השב"כ רונן בר שלח מכתב לפרקליטות המדינה שבו התריע כי הדחתו תפגע באופן חמור ביציבות הארגון. "השירות נמצא בתקופה רגישה מאין כמותה, והדחת ראש שב"כ בעת הזו עלולה לערער את יכולתנו למלא את משימותינו החשובות ביותר", כתב בר.
הוא החליט לא להגיע לישיבה שדנה בפיטוריו, ובמקום זאת שיגר מכתב ובו שלל האשמות חריפות נגד ראש הממשלה שטוען כי אין לו עוד אמון בבר. הוא הבהיר בפתח מכתבו כי הוא רוחש למוסדות המדינה ולשלטון החוק כבוד, אך החליט שלא להגיע מאחר שהוא סבור ש"הדיון אינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר של ממלא תפקיד בכיר - ואת תפקיד ראש השב"כ במיוחד".
הוא אמר כי "מכל מקום, מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו". הוא עקץ את הממשלה בנוגע למו"מ לשחרור חטופים, דרש להקים ועדת חקירה ממלכתית ועל פרשת "קטאר-גייט" כתב כי "פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם - טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי".
פרשננו רון בן ישי ציין כי יש לשים לב לכך שבר כותב כי ימסור התייחסות מהותית לטענות בהליך סדור, "לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים - ולא הליך למראית עין. את עמדתי המפורטת אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים - וכן בפני אזרחי ישראל". בר חוזר על דברים אלה גם בסוף מכתבו, ונראה שהוא מתכוון שיציג את עמדתו המפורטת מגובה במסמכים בפני בג"ץ - ועל ידי כך - אולי אפילו בקמפיין ציבורי נפרד - גם בפני אזרחי ישראל. בר אומר הלכה למעשה: הפיטורים לא ישתיקו אותי, אלא להפך - מה שקורה הלילה זו רק מערכת הפתיחה".
איך הממשלה הגיבה לבג"ץ?
בעקבות החלטת בג"ץ, שר התקשורת שלמה קרעי הגיב בחריפות נגד השופטת, ואמר: "כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המשיך באותו קו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה", אמר.
בנוסף, בפרוטוקולים שהודלפו מהישיבה שבה אישרו השרים פה אחד את הדחתו של בר, אמר נתניהו: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה".
האזהרות במשק, בלשכת עו"ד וברשויות המקומיות
פורום העסקים שמייצג כ-200 מראשי המשק הודיע כי אם הממשלה לא תכבד את צו בג"ץ הוא ינקוט בצעדים - ויעצור את המשק הישראלי. גם מטה ההייטק הישראלי, שמונה עשרות חברות הייטק מהגדולות בישראל וקרנות הון סיכון מובילות, מסר אזהרה דומה, וראש לשכת עורכי הדין עמית בכר אמר כי ישבית את מערכת בתי המשפט.
צעדת מחאה נגד פיטורי ראש השב"כ
(צילום: שלו שלום)
בהמשך קראו גם יותר מ-40 ראשי רשויות לקיים את פסיקת בג"ץ, וחתמו יחד על מכתב הקורא לנתניהו לעשות זאת. גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית הצטרף לקריאות, ואמר: "נשבית את הקיבוצים - את המפעלים והתעשיות, אנו נצא לרחובות".
המתיחות בין בר לראש הממשלה
גורמים ביטחוניים העידו כי היחסים בין ראש השב"כ בר לראש הממשלה נתניהו היו מתוחים כבר חודשים ארוכים. בר הסתייג מהתנהלות הדרג המדיני במספר אירועים ביטחוניים, והביע דאגה בנוגע להשלכות של חלק מההחלטות שהתקבלו. לדברי גורמים המעורים בפרטים, "היו לא מעט חיכוכים בין בר ללשכת רה"מ, בעיקר סביב התנהלות שב"כ בעזה וביהודה ושומרון".
בישיבת הממשלה שדנה בהדחה אמר נתניהו כי "אין לי אמון בראש השב"כ מאז 7 באוקטובר". הוא טען ש"בצה"ל ניצלנו הפוגה להחלפת הפיקוד, צריך לנצל גם כאן בגלל חוסר אמון - קוראים לזה אי אמון". על הקריאה של בר להקים ועדת חקירה ממלכתית אמר נתניהו כי "לא מקובל שהוא תומך באופציה מסוימת באופן פומבי".
במקביל, בהודעה שנמסרה מלשכת רה"מ, "גורם מדיני" תקף כי "ממשלת ישראל, שממונה על השב"כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ"ל היוצא, אך הוא העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".
המועמד של נתניהו
המועמד המוביל של נתניהו לתפקיד ראש השב"כ הוא מ', חבר בצוות המו"מ שהיה עד לאחרונה סגנו של בר. מ' היה אמור לסיים את כהונתו בסמוך לתחילת המלחמה – אך לבקשת ראש השב"כ וראש הממשלה הוא האריך את כהונתו עד תחילת השנה. מ' הוא איש שטח, ערביסט, וחובש כיפה שגדל בציונות הדתית ויצא מקיבוץ דתי. הוא בן למשפחה שכולה.
את דרכו בשב"כ החל מ' כרכז בגדה המערבית והתקדם עד שהפך לראש מרחב איו"ש וירושלים בשב"כ. במהלך שנותיו בארגון ביצע שורה של תפקידים משמעותיים בחזית סיכול הטרור, והתקדם כשמונה כאמור לסגן ראש השירות. בשב"כ בירכו על ההחלטה של נתניהו להעמיד את מ' בראש צוות המו"מ לדוחא. גם ראש השב"כ בר דחף להכללתו בצוות המו"מ, והעמיד לרשותו את המשאבים והיחידות הרלוונטיות לטובת המשימה.
גורמים בעלי אינטרס ניסו בשבועות האחרונים לשייכו פוליטית ולרמוז כי הינו מטעם ראש הממשלה. אחרים, עם זאת, מספרים שמ' אינו מזוהה פוליטית, האנשים הקרובים ביותר אליו לא יודעים את דעותיו והוא מאופיין כדמות ממלכתית שממוקדת בעשייה ביטחונית בלבד. מכריו מעידים כי העיסוק התקשורתי כעת סביב תפקידו בצוות, והחשיפה שמלווה אליו, אינם נוחים לו.
אז מה קורה עכשיו?
נכון לעכשיו, הצו הארעי של בג"ץ מונע את הדחת בר עד לקבלת החלטה אחרת. הדיון בעתירות נקבע להתקיים עד 8 באפריל, אך הממשלה נחושה למנות מחליף לבר ולהמשיך בפיטוריו. בהתאם לצו, בג"ץ עשוי לטרפד את המהלך.
המתיחות בין הרשות השופטת לממשלה שוב מגיעה לנקודת רתיחה – הפעם סביב הדחת ראש השב"כ. כעת נותר להמתין להכרעת בג"ץ הסופית ולראות אם הממשלה תבחר לציית לה.
כאמור, המשבר החוקתי מעמיק סביב פיטוריו של בר על-ידי הממשלה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אף הודיעה על בדיקה משפטית לאפשרות של ראש הממשלה לעסוק בנושא עקב חשש לניגוד עניינים "הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו".
למעשה, בהרב-מיארה בודקת בימים אלה האם רה"מ נתניהו יכול להמשיך ולעסוק הן בהדחת ראש השב"כ והן בהליכים למנות לו מחליף. זאת כאמור בעקבות צו בג"ץ. הנימוק: חלק מאנשי לשכתו נחקרים בפרשת "קטאר-גייט" בשב"כ, ויש חשש לניגוד עניינים על-ידי ראש הממשלה המדיח את מי שאחראי על החקירה ופועל למנות את מחליפו.
במקביל, מתנהל כאמור אירוע משפטי מרכזי, שבו בג"ץ הוציא את הצו המקפיא את הפיטורים במענה לעתירות שהוגשו. ההקפאה בתוקף עד לקבלת החלטה סופית בנושא, אך גם ללא הצו נתניהו כבר הודיע שבר יסיים את תפקידו בעוד שלושה שבועות - שייתכן ויתארכו עד לפסיקה הסופית. גם את האיסור שהטילה היועמ"שית על נתניהו לפעול לבחירת מחליפו של ראש השב"כ קשה לאכוף, שכן לא ניתן לבדוק עם מי נתניהו נפגש ומי משוחח עימו.
פורסם לראשונה: 23:29, 21.03.25
