החלטה דרמטית של בג"ץ, לאחר שראש הממשלה אמר למעשה כי לא יכבד פסיקה שלו שתמנע את הדחת ראש השב"כ: השופטת גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי שלפיו יוקפאו פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר עד להחלטה נוספת בנושא. היא קבעה כי דיון בעתירות נגד הדחתו ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל. לפי ההחלטה שהתקבלה הלילה (שישי), בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או בעת מינוי מחליף.
"המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, וכן תגובה לבקשות למתן צו ביניים נגד הפיטורים עד 24 במרץ", כתבה השופטת. "מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת".
לאחר הצו שהוציאה השופטת כנפי-שטייניץ, תקף אותה השר שלמה קרעי: "כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".
יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', המשיך באותו הקו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה". אבל מנגד, השר משה ארבל מש"ס הביע עמדה שונה - וכנראה חריגה יחסית בין חברי הממשלה: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט".
החלטתה נמסרה כמעט במקביל לפרסום של ציטוטים נוספים מתוך ישיבת הממשלה שבה אישרו הלילה השרים פה אחד את הדחתו של בר מתפקידו. מאותם ציטוטים עולה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה לראש הממשלה בהודעה רשמית כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב"כ רונן בר. חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואף אין לקיים ראיונות לתפקיד. כמו כן, תושלם הבדיקה המשפטית המתחייבת באשר לאפשרות ראש הממשלה לעסוק בנושא נוכח החשש לניגוד עניינים הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו".
למעשה, בהרב-מיארה בודקת בימים אלה האם רה"מ נתניהו יכול להמשיך ולעסוק הן בהדחת ראש השב"כ והן בהליכים למנות לו מחליף. זאת כאמור בעקבות צו בג"ץ. הנימוק: חלק מאנשי לשכתו נחקרים בפרשת "קטאר-גייט" בשב"כ, ויש חשש לניגוד עניינים על ידי ראש הממשלה המדיח את מי שאחראי על החקירה ופועל למנות את מחליפו.
בר לא הגיע לישיבת הממשלה, אבל במכתב ששלח לשרים מעט לפני כן הוא ענה באופן מפורט לטענות נתניהו - ולמעשה ניסח את כתב האישום שלו נגד הממשלה שפיטרה אותו. בהקשר של אותה אמירה של נתניהו, לפני שנאמרה, כתב: "השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק".
בישיבת הממשלה, במכתב ההדחה ובציטוטים מטעם "גורם מדיני" - ניסה נתניהו להתמודד עם אותן האשמות. בר נגד נתניהו, סעיף אחר סעיף, כך זה נראה:
הפיטורים הבהולים
רונן בר, במכתב: "מדובר בישיבה שכונסה בבהילות, בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד".
"גורם מדיני" בהודעה לפני ישיבת הממשלה, תוך שהוא מהדהד תיאוריית קונספירציה: "בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?".
העילות לכאורה להחלטה וחוסר האמון
בר במכתבו: "הצעת ההחלטה באופן שבו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות. הופתעתי לקרוא בהצעה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו. בהקשר זה ראוי שיובאו בפניי דוגמאות המבססות טענה מופרכת זו".
נתניהו בישיבת הממשלה: "הוא עושה מניפולציה במילה 'אמון'. הוא יודע שאני לא מבקש לי 'חובת אמון אישית'. אני חייב להסתכל לו בעיניים ולסמוך עליו מקצועית ואישית ללא סייג באישור מבצעים רגישים. שרי הממשלה, מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה".
הדרישה לוועדת חקירה
בר במכתב: "הצגת עמדת השירות באשר לצורך הביטחוני בקיומה של בדיקה מקיפה, עמוקה ובלתי תלויה באשר לאירועי 7 באוקטובר והמהלכים שקדמו להם, הנרמזת בהצעת ההחלטה כטעם להפסקת כהונתו של ראש השירות, היא חלק מחובותיו של ראש השירות. גם ביחס לסוגיה זו, אין המדובר בחוסר אמון, אלא בתפיסה זרה של נאמנות אישית במקום נאמנות לציבור. הצורך הלאומי הדחוף בקיומה של חקירה כאמור אינו יכול להיות מוכפף לשיקולים אישיים של מי שמעורב בעניין, שכן היא הדרך היחידה להבטיח כי כשל רב מערכתי שכזה לא ישוב".
נתניהו בישיבת הממשלה: "לצערי הוא בחר לגרור את הארגון שוב ושוב לדיונים פוליטיים לסוגיית וועדת החקירה לסוגיית החטופים, זו זכותו להחזיק בעמדה שונה זו לא זכותו לגרור את הארגון לוויכוחים פוליטיים. לא מקובל שהוא תומך באופציה מסוימת באופן פומבי. הוא צריך להגיד לי את זה בארבע עיניים ולא לגרור את הארגון לנושאים פוליטיים".
המשא ומתן לעסקת חטופים
בר במכתב: "מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".
נתניהו לשרים: "רונן הוביל ניהול משא ומתן חלש מאד, אני לא מאמין שהוא האיש הנכון לשקם את הארגון. אתם מכירים את אותו ליל 7 באוקטובר, וגם בניהול המשא ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה. אני מנהל שנים ארוכות משאים ומתנים מדיניים. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי – ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה".
ראש הממשלה הוסיף כי "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים". ראש הממשלה לא הזכיר שעסקת החטופים סוכמה עוד לפני החלפת בר בסגנו.
האשמת הדרג המדיני ב-7/10 ופרשת קטאר-גייט
בר, במכתבו אמש - כשהוא רומז למסמך ששלח לנתניהו ובו פירט את מחדלי הדרג המדיני שאפשרו את טבח 7/10: "הטענות המופרכות אינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שב"כ למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת.
"כידוע, מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר, בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה. אני רואה בהשלמת החקירה במלואה וחתירה לחקר האמת, תהא תוצאת החקירה אשר תהא, כחובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליי. מהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה ופגיעה בהם באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבולה כל כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. זו סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".
ראש הממשלה, בהודעותיו אחרי הישיבה ובציטוטים שיוחסו לו, לא הזכיר את פרשת קטאר-גייט - אבל בלשכתו תקפו פעם אחר פעם את שב"כ, עם ההחלטה על בדיקה בנושא - ואחר כך על חקירה. "שערורייה, בדיקה בנושא שקרי רק כדי למנוע את הצגת תחקירי שב"כ על 7/10", אמרו בחודש שעבר, עם ההודעה הראשונית של שב"כ.
