מפלגות האופוזיציה עתרו לבג"ץ בבקשה למתן צו על-תנאי נגד פיטורי ראש השב"כ. יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים הגישו הבוקר (שישי) עתירה לבג"ץ נגד פיטורי רונן בר, שאותם אישרה הממשלה הלילה. במקביל, בצה"ל מנסים לשדר עסקים רגיל ופרסמו תמונות של ראש השב"כ בדיון הערכת מצב בפיקוד דרום לצד הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר.
"מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון 7 באוקטובר", נכתב בעתירה.
לפי העתירה, "הייזום הבהול של פיטורי ראש השב"כ, בעת הזו, בימי לחימה, נעשה כאשר שירות הביטחון הכללי חוקר בימים אלה את אנשי אמונו של ראש הממשלה, המלווים אותו שנים, והבקיאים בכל תג ותו בחייו, בחשד שקיבלו כסף מגורמים הקשורים במישרין ופועלים עבור מדינת קטאר - אותה מדינה שמימנה את ארגון הטרור חמאס שהשית על מדינת ישראל והעם היהודי את האסון הגדול ביותר מאז השואה".
ייזום הפיטורים נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון 7 באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון", נכתב בנוסף. "הדברים מקבלים משנה תוקף בזמן שראש הממשלה - מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וממשלת ישראל כולה מעכבת בגלוי וביודעין מהלך שיכול לבדוק את אחריותה לאסון".
עוד קודם לכן הוגשה לבג"ץ עתירה נגד הדחת ראש השב"כ על-ידי התנועה לאיכות השלטון בשיתוף פורום "חומת מגן לישראל". בעתירה נטען כי מדובר ב"החלטה פסולה הנגועה בניגוד עניינים חמור תוך סיכון ממשי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל". יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד ד"ר אליעד שרגא אמר: "ההחלטה להדיח את ראש השב"כ בעת מלחמה, כשהשב"כ מנהל חקירות נגד מקורבי נתניהו, היא דוגמה מובהקת לשימוש פסול בסמכות שלטונית ופגיעה חמורה בשלטון החוק ובביטחון ישראל".
גם התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ בבקשה להוציא צו ביניים בעקבות החלטת הממשלה בעניינו של בר. מהתנועה לטוהר המידות נמסר כי "בעתירה הוצגה התשתית העובדתית המלמדת כי ההחלטה לפטר את ראש השב"כ נובעת מהחקירות אותן מנהל הארגון נגד ראש הממשלה, כפי שהתבטאו שרי הממשלה לא אחת, ומעמדתו של ראש השב"כ אשר קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, עמדה אשר גם על פי ראש הממשלה נתניהו עצמו הובילה להדחתו של ראש השב"כ".
המכתב הנוקב של בר: "טענות לא מבוססות"
הממשלה אישרה את הדחתו של בר מתפקיד ראש השב"כ, אולם הוא בחר לא להגיע לדיון. במקום זאת, בר שיגר מכתב שכלל האשמות חריפות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטען מצידו כי אין לו עוד אמון בבר. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי הדחתו של ראש השב"כ אושרה פה אחד, וכי הוא יסיים את תפקידו ב-10 באפריל בעוד כשלושה שבועות, או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע במקומו, לפי המועד המוקדם מביניהם.
צעדת מחאה נגד פיטורי ראש השב"כ בירושלים
(צילום: שלו שלום)
בר הבהיר בפתח מכתבו כי הוא רוחש למוסדות המדינה ולשלטון החוק כבוד, אך החליט שלא להגיע מאחר שהוא סבור ש"הדיון אינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר של ממלא תפקיד בכיר - ואת תפקיד ראש השב"כ במיוחד".
לדברי ראש השב"כ המפוטר, "אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך.
"לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".
בר ציין עוד: "בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמה אחת. התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש.
"מכל מקום, מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".
בהתייחסו לסוגיית החטופים, ציין בר במכתבו הנוקב כי "מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית - שככל הנראה כשלתי בהבנתה - הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".
הוא הוסיף בנוגע לנושא זה כי "בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המשא ומתן פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחזור ואדגיש את מחוייבותי האישית ומחוייבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי".
על פרשת "קטאר-גייט", שעניינה חשדות לקשר בין לשכת ראש הממשלה נתניהו לממשלת קטאר בזמן המלחמה, ציין בר במכתבו כי "פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם - טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו, ביוזמת ראש הממשלה, מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".
בר גם חשף שראש הממשלה נתניהו אסר עליו להיפגש עם שרים, וכתב: "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים - בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה - הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק", כתב. "לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".
בסוף מכתבו ציין ראש השב"כ המפוטר: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה. ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה, ויש להתפלא כי במצב זה הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה - הן פנימית והן מול אויביה".
נתניהו: "אין לי אמון בבר מאז 7/10"
ראש הממשלה נתניהו אמר בישיבה: "אין לי אמון בראש השב"כ מאז 7 באוקטובר". הוא טען ש"בצה"ל ניצלנו הפוגה להחלפת הפיקוד, צריך לנצל גם כאן בגלל חוסר אמון - קוראים לזה אי אמון". על הקריאה של בר להקים ועדת חקירה ממלכתית אמר נתניהו כי "לא מקובל שהוא תומך באופציה מסוימת באופן פומבי".
נתניהו אמר עוד כי "קיוויתי שלא נגיע לרגע כזה. חייב להיות אמון בין ראש הממשלה לראש שירות ביון. זה נכון לכל מדינה ובוודאי למדינה כמו ישראל, זה נכון בכל מצב ובטח בזמן מלחמה. איבדתי את האמון באיש. מיותר לדבר על אותו הלילה. רונן הוביל ניהול מו״מ חלש מאוד, לצערי הוא בחר לגרור את הארגון שוב ושוב לדיונים פוליטיים, לסוגיית ועדת החקירה, לסוגיית החטופים, זו זכותו להחזיק בעמדה שונה, אך זו לא זכותו לגרור את הארגון לוויכוחים פוליטיים".
במקביל, בהודעה שנמסרה מלשכת ראש הממשלה נתניהו, "גורם מדיני" תקף בציון תיאוריית קונספירציה כי "ממשלת ישראל, שממונה על השב"כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב ב-7 באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ"ל היוצא, אך הוא העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".
