בג"ץ הוציא הערב (שלישי) צו ביניים שאוסר על הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר בתאריך המיועד - בעוד יומיים, וקבע כי הוא יישאר בתפקידו עד החלטה אחרת. בהחלטה נקבע כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאסר להודיע על מחליף או ממלא-מקום לבר - אך כן יוכל לראיין מועמדים. במקביל, אישרו השופטים לממשלה וליועצת המשפטית לממשלה להגיע ל"פתרון יצירתי" בנושא הדחתו של בר.
החלטת השופטים בתום הדיון בבג״ץ על פיטורי ראש השב״כ רונן בר
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
ראש השב"כ, עוד נקבע בבג"ץ, יוכל להגיש תצהיר חסוי לבית המשפט - ועותק ממנו יועבר לראש הממשלה. נתניהו יגיש תצהיר שתומך בטענותיו העובדתיות עד 24 באפריל, ויצרף לתצהיר את המסמכים הנחוצים.
בג"ץ הבהיר בהחלטתו כי "ראש הממשלה והממשלה אינם רשאים לחרוג מסדרי העבודה הנהוגים ביחסיהם המקצועיים עם ראש השב"כ והשב"כ, ובכלל זה ביחס למתן הוראות לבעלי התפקידים הכפופים לראש השב"כ".
הקריאה מהממשלה לא לציית לצו
לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה תגובה לפסיקה, ובה אותתה כי הוא מתכנן לכבד את הפסיקה. "שופטי ההרכב חזרו מספר פעמים בדיון שאין חולק על סמכותה של הממשלה להעביר את ראש השב״כ מכהונתו, ולכן תמוהה החלטת בג"ץ לדחות בעשרה ימים את מועד סיום כהונתו של ראש השב״כ", מסרה לשכת נתניהו. "רוב הערות השופטים עסקו בפרוצדורה, כולל בטענה שהיה על הממשלה לאפשר לראש השב"כ היוצא שימוע בפני ועדת גרוניס, כפי שטענה היועמ"שית. מטרת היועצת היא למנוע בכל דרך את פיטוריו של רונן בר לאורך זמן, בתירוץ שקיימת חקירה פעילה".
עוד נאמר בהודעת הלשכה: "אין להעלות על הדעת תוצאה שלפיה ממשלת ישראל תהיה מנועה מהעברת ראש שב״כ כושל מתפקידו רק בשל פתיחה בחקירה שאינה קשורה לאף אחד משרי הממשלה. להפך - תוצאה כזו תאפשר לכל ראש שב"כ כושל שרוצה להישאר בתפקידו לפתוח בחקירה נגד כל אדם הקשור ללשכה של מי מהשרים, ובכך למנוע את פיטוריו. ראש הממשלה ימשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ".
שר התקשורת שלמה קרעי, מנגד, קרא הלכה למעשה לא לציית לפסיקה, וכתב כי הצו "בלתי-חוקי וללא סמכות", כלשונו. "'הפתרון היצירתי' מאוד פשוט - רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל. זו חובתנו - לשמור על הדמוקרטיה ועל ביטחון המדינה. אלו האיזונים והבלמים הנדרשים לעיתים לאיזון הרשות השופטת", טען קרעי. "אם לא במקרה כזה של פגיעה בביטחון המדינה, מה הקו האדום? זכות שיבה לפלסטינים? ביטול המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה?".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "הכרסום המתמשך בסמכויות משטר דמוקרטי נבחר, על-ידי גוף שלא נבחר, חסר בלמים ואיזונים, שנוטל לעצמו סמכויות בניגוד מוחלט לחוק, צריך להדאיג כל מי שחרד לדמוקרטיה. אין ברירה אלא לחזור לרפורמה משפטית בקרוב".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא לנתניהו להחרים את בר: "ככל שזה תלוי בי, החל מ-10 לחודש רונן בר יהיה ראש שב"כ בתואר ובתלוש המשכורת מכוח צו הביניים של בג"ץ. הא, ותו לא. בג"ץ מתיר לעצמו לפגוע בביטחון המדינה ועלינו האחריות למנוע זאת. אני קורא לראש הממשלה לא לזמן אותו לדיונים ולא לעבוד איתו, לא להיכנס לשום משא ומתן מול היועצת למציאת "מתווה פשרה מוסכם". יש לנו אחריות על המשך תפקוד ביטחון ישראל, ואסור שיהירות השופטים תקשור את ידינו בזמן מלחמה".
גם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, נדרש לסוגיה ממקום מושבו במיאמי. לדברי נתניהו הבן, "הטירוף של החונטה הצבאית והדיקטטורה המשפטית סביב רונן בר, מראים שיש סוד גדול מאוד-מאוד-מאוד מ-7 באוקטובר שהם נלחמים להסתיר".
אחרי כמעט 11 שעות של דיון בעתירות נגד פיטוריו של בר, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית חתם אותו ואמר כי יאפשר ליועמ"שית בהרב-מיארה ולממשלה להגיע ל"פתרון יצירתי״ עד אחרי חג הפסח. "לאחר שראינו ניצוצות של נכונות בין מזכיר הממשלה והיועצת, אנחנו נותנים לכם עד אחרי פסח להגיע לפתרון יצירתי ככל האפשר", אמר. "אנחנו מעודדים הידברות ככל שניתן".
השופטת דפנה ברק-ארז אמרה כי ״אתם לא חייבים, אנחנו מאפשרים ככל שתרצו להגיש משהו בצוותא. אנחנו לא מחייבים ולא נוקטים עמדה". השופט נעם סולברג הוסיף: "אתם יודעים להיות יצירתיים וגם זריזים שצריך, ולראות את האינטרס הכולל".
לפני כן הציעה השופטת ברק-ארז להמתין עם פיטורי ראש השב"כ רונן בר עד לסיום חקירת "קטאר-גייט". לדבריה, "יש חקירה. תסתיים החקירה - יפוג ניגוד העניינים". נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, השיב: "המסר הוא מסוכן. יידע כל ראש שב"כ שאם הוא רוצה להישאר בתפקידו לנצח - הוא יפתח בחקירה". נשיא העליון השופט עמית התערב, ואמר כי "אלה תאוריות קונספירציה שמייחסות שיקולים זרים לכל העולם".
השופט סולברג הציע לנציג הממשלה עו"ד אמיר לשקול פנייה לוועדה למינוי בכירים באשר לפיטורי ראש השב"כ בר. לדבריו, "אולי הסכמה על מנגנון של ועדת מייעצת למינוי בכירים עשויה לסייע. יכול להיות שזה אינטרס של הצדדים והציבור כולו. שווה לשקול".
עו"ד אמיר השיב כי "אלה הליכים ממושכים. אנחנו נמצאים בחלון זמן קצר כי יש אתגרים ביטחוניים חשובים מאוד". מזכיר הממשלה יוסי פוקס העביר פתק לאמיר, שקרא אותו והשיב כי הצעתו של סולברג לא ישימה מכיוון שלא ניתן לכנס את הוועדה.
נציג הממשלה עו"ד אמיר התייחס לטענת העותרות שלפיה קיימת סכנה שפיטורי בר יפגעו בעצמאותו של ראש השב"כ הבא, ואמר: "אני לא מכיר בחוק השב"כ אפילו מילה אחת שמדברת על עצמאות של ראש השב"כ. המילה היחידה בהקשר הזה היא על כפיפותו של ראש השב"כ".
עו"ד אמיר הוסיף: "אני לא רוצה עצמאות כזאת שמדברים עליה של שום ראש שירות חשאי. מי שרוצה ראש שב"כ עצמאי שמתנה תנאים ואז זה יוצא לתקשורת, ואומר 'אני לא מתפטר עד שאחרון השבויים יחזור'. אין לו הבנה של המושג 'כפיפות' כשמדברים על ועדת חקירה ממלכתית".
השופטת ברק-ארז שאלה את נציג הממשלה: "אדוני לא מכיר בכך ראש השב"כ אמור להיות עצמאי בהפעלת סמכויות חקירה?". עו"ד אמיר השיב: "כן".
סולברג: "מגששים באפלה, חסר לי את ראש השב"כ". נציג היועמ"שית: "הוא מוכן להתייצב, יש דברים שלא נכון לפרט במסמך פומבי"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת קבוצת עותרים אישי ציבור, התייחסה בדיון לטענת נתניהו כי איבד אמון בבר, ואמרה כי "כדי שנבין מה זה אובדן אמון אצל נתניהו, העולם הפנימי שלו למילה 'אמון' הוא הרלוונטי פה". לדבריה, "די אם נקרא את הדברים שהוא כתב ליועצת המשפטית לממשלה במענה למכתבה בו היא הבהירה כי לא ניתן לפתוח בהליך הדחה עד להשלמת הבירור, ושאין לו אפשרות לעסוק בנושא הזה בעת הזאת. מה הוא ענה לה למחרת? מכתב אישי שכולו הכפשות וגזלייטינג".
לדבריה, "נתניהו טען בפניה שחקירות נגד אנשיו הן 'שימוש לרעה ופרקטיקה פסולה שהפכה לשיטה. שיטה שקופה ללקיחת הסמכות מהדרג המדיני הנבחר והעברתו לפקידים'. מחר הוא יגיד שזה אובדן האמון ושהחקירה הומצאה. זה האיש שאמר 'איבדתי אמון בראש השב"כ'. הוא סבור שמדובר במשרת אמון אישית. לכן, אי-אפשר לקבל את המילה 'אמון' של ראש הממשלה".
עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית, רמז בדיון לקשר בין הדחת בר לפרשת "קטאר-גייט", שבה חשודים יונתן אוריך, יועצו הקרוב של ראש הממשלה, והדובר לשעבר בלשכתו אלי פלדשטיין. "שנה וחצי עברה מאז 7/10, עולה השאלה מה קרה שפתאום אי-אפשר לחכות?", תהה. הוא התייחס לרצף הסרטונים שפרסם נתניהו בנושא ואמר: "פתאום יוצאים סרטונים על חקירה X, שנתניהו טוען 'רוצים להפיל אותי'. יש פה טענה לשיקולים זרים".
עו"ד הלמן טען כי אם נתניהו חושב שנעשו נגדו פעולות שנועדו להפילו, הוא יכול לפנות לוועדת גרוניס כדי לבדוק את הנושא. הוא אמר: "אם ראש הממשלה חושב שמנסים להפיל אותו, יטען בפני ועדת גרוניס. ועדת גרוניס בודקת טוהר מידות, היא בודקת אם יש שיקולים זרים".
זעקת האב השכול: "בגללו הילדים שלנו בהר הרצל"
במהלך הדיון אירעה מהומה בתוך אולם בית המשפט העליון. בזמן שעו"ד אמיר הציג את עמדת הממשלה, התפרץ לדיון יצחק בונצל, ששכל את בנו עמית ז"ל במהלך המלחמה בעזה, ואמר: "בגללו (רונן בר), הילדים שלנו בהר הרצל". עו"ד אמיר פנה לשופטים: "הערת הביניים הזו - יושבים פה הורים שכולים, מר בונצל ששכל את בנו בעזה בתחילת המלחמה, ומדבר על אשמתו של ראש השב"כ שנאחז בטענות קש".
"על מי אתם מגינים פה?", קראה ח"כ טלי גוטליב. בונצל קרא: "אדם שאחראי לכשל הגדול במדינת ישראל, הר הרצל מלא בדם של הילדים שלנו, אתם תשבו בליל הסדר, אצלנו כיסא חסר. בית משפט שאני מכיר בסמכותו עוסק בשימוע של ראש שב"כ, אני קורא לכם תקשיבו לנו ההורים השכולים אנחנו בשעת מלחמה הדמים של הבנים שלנו זועקים! האיש הזה אומר 'חטאתי, כשלתי'. איך יכול להיות שהוא נשאר עוד דקה בתפקיד?".
השופט עמית החליט כי "לאור מה שקורה באולם, בית המשפט יצא כרגע להפסקה ולאחר מכן אנחנו נקבע את סדרי הדיון".
עוד קודם לכן, עם כניסת שופטי בג"ץ לאולם, קראו כמה מהנוכחים: "אין לכם סמכות לנהל את הדיון הזה". לדיון הגיעו ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, אלוף במיל' נעם תיבון וראש השב"כ לשעבר יורם כהן. האב השכול בונצל קרא לעברם: "איך אתם לא מתביישים? הידיים שלו (רונן בר) מגואלות בדם ילדינו. בשם מה באתם להגן עליו?!".
