עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
בג"ץ: ראש השב"כ ימשיך לכהן עד החלטה אחרת. אין להכריז על מחליף או ממלא מקום
בג"ץ פרסם החלטה שבה קבע כי ראש השב"כ רונן בר ימשיך לכהן עד החלטה אחרת בתפקיד. הוא הורה לממשלה לא להכריז על מחליף או על ממלא מקום, וקבע כי ראש הממשלה נתניהו וראש השב"כ יוכלו להגיש תצהירים עם טענותיהם האחד נגד השני. לפי ההחלטה, נתניהו יוכל לראיין מועמדים.
הממשלה והיועמ"שית יוכלו להגיע לפשרה עד 20 באפריל.
תם הדיון. נשיא העליון: נאפשר להגיע לפתרון יצירתי בין היועמ"שית לממשלה - עד אחרי פסח
החלטת השופטים
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
אחרי כמעט 11 שעות של דיון, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית חתם אותו ואמר כי יאפשר ליועמ״שית בהרב-מיארה ולממשלה להגיע ל"פתרון יצירתי״ עד אחרי חג הפסח. "לאחר שראינו ניצוצות של נכונות בין מזכיר הממשלה והיועצת, אנחנו נותנים לכם עד אחרי פסח להגיע לפתרון יצירתי ככל האפשר", אמר. "אנחנו מעודדים הידברות ככל שניתן".
השופטת דפנה ברק-ארז אמרה כי ״אתם לא חייבים, אנחנו מאפשרים ככל שתרצו להגיש משהו בצוותא. אנחנו לא מחייבים ולא נוקטים עמדה". השופט נעם סולברג הוסיף: "אתם יודעים להיות יצירתיים וגם זריזים שצריך, ולראות את האינטרס הכולל״.
השופטת הציעה להמתין עם הפיטורים עד לסיום חקירת "קטאר-גייט״, נציג הממשלה: "מסר מסוכן"
השופטת דפנה ברק-ארז הציעה להמתין עם פיטורי ראש השב״כ רונן בר עד לסיום חקירת "קטאר-גייט". "יש חקירה. תסתיים החקירה - יפוג ניגוד העניינים", אמרה.
נציג הממשלה, עו״ד ציון אמיר, השיב: "המסר הוא מסוכן. יידע כל ראש שב"כ שאם הוא רוצה להישאר בתפקידו לנצח - הוא יפתח בחקירה״.
הנשיא יצחק עמית התערב ואמר כי "אלה תיאוריות קונספירציה שמייחסות שיקולים זרים לכל העולם".
סולברג הציע לנציג הממשלה: תשקלו פנייה לוועדה למינוי בכירים; הוא ענה: זה לא ישים
השופט נעם סולברג הציע לנציג הממשלה, עו״ד ציון אמיר, לשקול פנייה לוועדה למינוי בכירים באשר לפיטורי ראש השב״כ רונן בר. לדבריו, "אולי הסכמה על מנגנון של ועדת מייעצת למינוי בכירים עשויה לסייע. יכול להיות שזה אינטרס של הצדדים והציבור כולו. שווה לשקול".
עו"ד אמיר השיב כי "אלה הליכים ממושכים. אנחנו נמצאים בחלון זמן קצר כי יש אתגרים ביטחוניים חשובים מאוד״. מזכיר הממשלה יוסי פוקס העביר פתק לאמיר, שקרא אותו והשיב כי הצעתו של סולברג לא ישימה מכיוון שלא ניתן לכנס את הוועדה.
נציג הממשלה: רונן בר הוא לא שומר סף, הוא צריך להגשים מדיניות
עו״ד ציון אמיר התייחס לטענות העותרים כי פיטורי ראש השב״כ מהווים פגיעה בשומרי הסף, ואמר כי הוא סבור שרונן בר הוא לא שומר סף. "הסף היחידי שהוא צריך לשמור עליו זה הסף של הגדר בעזה, ושם הוא נכשל. הוא לא שומר סף", אמר.
לדבריו, "יש לו תפקיד אחד - לציית ולהגשים מדיניות שמטילה עליו הממשלה. הוא לא שומר סף, התפקיד שלו מוגדר בחוק, אז אי אפשר להכניס כאן לדיון כאילו פוטר שומר סף". עו״ד אמיר הוסיף כי לדעתו היועצת המשפטית לממשלה היא כן שומרת סף.
עו״ד אמיר התייחס למינויו של אלי שרביט לראש השב״כ, שבוטל יום אחרי, ואמר: "האלוף שרביט הוא איש ראוי ורציני, אבל הייתה התבטאות שלו כלפי נשיא ארה"ב וזה פוטנציאל מובהק לפגיעה ביחסים עם ארה"ב".
נציג הממשלה התייחס גם לסוגיית לקיחת האחריות של ראש הממשלה נתניהו על אירועי טבח 7 באוקטובר, ואמר כי "ראש הממשלה ייקח אחריות בעיקר בוועדה שתהיה ותדון, או בדרך המלך - בבחירות כלליות. שהציבור שרואה ושומע את הקולות יבוא ויגיד שהאיש הזה איננו ראוי ואנחנו מדיחים אותו בקלפי".
נציג הממשלה: ראש השב"כ לא אמור להיות עצמאי בהפעלת סמכויות חקירה
עו״ד ציון אמיר התייחס לטענות העותרים כי קיימת סכנה שפיטורי רונן בר יפגעו בעצמאותו של ראש השב"כ הבא, ואמר כי "אני לא מכיר בחוק השב"כ אפילו מילה אחת שמדברת על עצמאות של ראש השב"כ. המילה היחידה בהקשר הזה הוא על כפיפותו של ראש השב"כ".
לדבריו, "אני לא רוצה עצמאות כזאת שמדברים עליה של שום ראש שירות חשאי. מי שרוצה ראש שב"כ עצמאי שמתנה תנאים ואז זה יוצא לתקשורת, ואומר 'אני לא מתפטר עד שאחרון השבויים יחזור'. אין לו הבנה של המושג 'כפיפות' כשמדברים על ועדת חקירה ממלכתית".
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה אותו אם "אדוני לא מכיר בכך ראש השב"כ אמור להיות עצמאי בהפעלת סמכויות חקירה?". עו״ד אמיר השיב: "כן״.
"סודי ביותר": נציג הממשלה הגיש לשופטים מעטפה עם פרוטוקול הישיבה שבה הודח רונן בר
עו״ד ציון אמיר, שמייצג את עמדת הממשלה, עלה לדבר פעם נוספת והגיש לשופטים מעטפה סגורה - ובה פרוטוקול ישיבת הממשלה שבה הוחלט על הדחת ראש השב"כ רונן בר, במטרה שיבחנו את טיב ההליך. "סודי ביותר", הוא אמר לשופטים.
אחד העותרים: תיאוריית ה"דיפ-סטייט" של נתניהו - שקרית, הזויה ופרנואידית
עו"ד גלעד שר, שמייצג קבוצת אישי ציבור, אמר בדיון כי ״לא מדובר בפרוצדורה - אלא במהות. לא על שימוע - אלא על הדחה של הממונה על חקירה של המדיח עצמו, ושמתרחשת סביב סביבתו הקרובה ביותר של המדיח".
לדבריו, "מדובר בחלק ממהלך רחב של נטרול שומרי הסף במדינה, מן 'סרט נע' של פיטורים של שומרי הסף. מתחילים בשב"כ ולא יסיימו ביועצת המשפטית לממשלה. כך שאנחנו ממש בצומת שבו יש כיוון אחד של הידרדרות לשלטון חסר מגבלות, ומצד שני מדינה שמתנהלת באופן תקין, נורמלי ונורמטיבי, שאנחנו יכולים לראות מן העבר הלא מאוד רחוק".
על תיאוריית ה״דיפ-סטייט״ של נתניהו אמר: "ראש הממשלה מספר לציבור בקצב הולך וגדל שיש שלטון צללים בשב"כ, שקשרו קשר להפילו. אין מנוס מלכנות את התיאוריה הזו של ה'דיפ-סטייט' כהזויה ופרנואידית. זה שקר שהוא מנסה לשווק לציבור״.
אחת העותרות: "נתניהו עשה 'גזלייטינג' ליועמ"שית"
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת קבוצת עותרים אישי ציבור, התייחסה לטענת נתניהו כי איבד אמון ברונן בר, ואמרה כי "כדי שנבין מה זה אובדן אמון אצל נתניהו, העולם הפנימי שלו למילה 'אמון' הוא הרלוונטי פה". לדבריה, "די אם נקרא את הדברים שהוא כתב ליועצת המשפטית לממשלה במענה למכתבה בו היא הבהירה כי לא ניתן לפתוח בהליך הדחה עד להשלמת הבירור, ושאין לו אפשרות לעסוק בנושא הזה בעת הזאת. מה הוא ענה לה למחרת? מכתב אישי שכולו הכפשות וגזלייטינג".
לדבריה, "נתניהו טען בפניה שחקירות נגד אנשיו הן 'שימוש לרעה ופרקטיקה פסולה שהפכה לשיטה. שיטה שקופה ללקיחת הסמכות מהדרג המדיני הנבחר והעברתו לפקידים'. מחר הוא יגיד שזה אובדן האמון ושהחקירה הומצאה. זה האיש שאמר 'איבדתי אמון בראש השב"כ'. הוא סבור שמדובר במשרת אמון אישית. לכן, אי אפשר לקבל את המילה 'אמון' של ראש הממשלה".
מזכיר הממשלה הגיע לדיון
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיע לבית המשפט.
נציגת אחת מהעותרות: "השרים הם לא חותמת גומי, עליהם להחליט באופן עצמאי ולא מתוך נאמנות אישית"
עו״ד יעל ויזל, שמייצגת את ארגון "מכונת האמת״ שעתר נגד פיטורי ראש השב״כ, התייחסה לניגוד העניינים שבפיטורים בעקבות חקירת "קטאר-גייט", ואמרה כי גם חברי הממשלה שהצביעו בעד הדחת רונן בר מצויים בניגוד עניינים.
"גם שרי הליכוד נגועים באותו ניגוד עניינים אישי משום שיונתן אוריך שנחקר בפרשה שימש כדובר המפלגה ועשה שימוש במערך הזה", היא טענה. "מצופה משרי הממשלה, אם הם לא חותמת גומי, שיבחנו את ההצעה שהונחה בפניהם ויחליטו באופן עצמאי - ולא מתוך נאמנות אישית״.
לדבריה, "אפשר להסיק ממכלול הנסיבות והפגמים החיצוניים, וכאן הנסיבות לא מותירות מקום לספק - לא הייתה בחינה עצמאית ולא הובא שום חומר כתוב או ראיה חיצונית. השרים קיבלו רק את סיסמת חוסר האמון. הישיבה שהתקיימה באישון לילה נמשכה שעות ספורות, וחלק ניכר ממנה הוקדש למתי ייכנסו הפיטורים לתוקף, ולא נשמעה בה עמדת ראש השב״כ. המסקנה היא שהממשלה הכריעה בהתאם לשיקול האישי".
אחד העותרים הזכיר את חשיפת ynet על הדלפת נתניהו. עמית: "היום קוראים לזה 'לתווך לציבור''
עו"ד בועז ארד, שמייצג את התנועה לטוהר המידות שעתרה נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הזכיר את הפרסום ב-ynet ולפיו המשטרה הסירה את החשד למסירת ידיעה סודית מיונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה, לאחר שנתניהו לקח אחריות על ההדלפה מהקבינט המדיני-ביטחוני בעדותו במשטרה.
"החשיפה הזאת היא חשיפה שיש בה פוטנציאל נזק, והיא לא הייתה באה לעולם אלמלא חקירת 'קטאר-גייט'. לראש הממשלה יש אינטרס, הוא שקוע בלי קשר", אמר עו״ד ארד. השופט עמית השיב לו: "היום לא קוראים לזה 'הדלפה', קוראים לזה 'לתווך לציבור'. זה עניין של מינוחים אחרים".
עו"ד ארד אמר עוד כי הפיטורים הם "ניסיון של ראש הממשלה להשתמש בכישלון השירות ב-7 באוקטובר כדי להרחיק מעליו את אחריותו למחדל הנורא, וכן השתלטות על השירות והפיכתו לכלי שרת בידי השלטון". על טענת נתניהו כי הוא איבד אמון בבר, אמר עו"ד ארד: ״מדובר בטענת שווא כי היא משקפת את זעמו על ראש הממשלה בעקבות חקירות שב"כ נגד יועציו, מה שהוא תופס כחובת אמון אישית שראש השב"כ חייב בפניו״.
הוא התייחס למינויו של אלי שרביט לתפקיד ראש השב״כ, מינוי שבוטל לאחר יום, ואמר: "אם הוא המתאים להובלת השב"כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת כלשון הודעת ראש הממשלה, מה הביא את ראש הממשלה לאחר מחשבה נוספת לבחון מועמדים אחרים? התשובה היא שראש הממשלה חשש שלאור השקפתו הוא לא יהיה נאמן לו ללא סייג".
נציג אחת מהעותרות תקף את השופטים: "ההמון המוסת פרץ וחילל את קודש הקודשים"
עו"ד אליעד שרגא, שמייצג את התנועה לאיכות השלטון שהיא אחת מהעותרות נגד הדחת ראש השב"כ, תקף את השופטים על כך שלדבריו אפשרו להתפרעויות בדיון להתרחש. "זה אירוע שייזכר לדיראון עולם. לא רק שחומות המבצר נפלו - ההמון המוסת פרץ וחילל את קודש הקודשים. מה שקרה פה זו חרפה. ח"כים נכנסים, מבזים את כבודכם - ואיש לא עושה דבר. בדיון הבא נצטרך לבוא לפה חמושים?", אמר. השופטת ברק-ארז השיבה: "התקבלו החלטות, אדוני כתב עתירה ולא יהיה לך זמן להציגה".
נציג בכירי מערכת ביטחון לשעבר: "השב"כ עלול להפוך לכלי פוליטי"
עו"ד רן שפרינצק, שמייצג בכירים לשעבר במערכת הביטחון ואנשי אקדמיה בכירים, טען בדיון כי ההחלטה על הדחת ראש השב"כ מנוגדת לעקרון הממלכתיות, המעוגן ישירות בחוק. "השב"כ הוא הגוף היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל שבו מעוגן ערך הממלכתיות ולא בכדי", הדגיש. לדבריו, "השירות נועד לפעול באורח ממלכתי, לא לשם אינטרסים פוליטיים".
לדבריו, המהלך עלול להשליך על עצמאות השירות הציבורי כולו: "אם ראש שב"כ יודח לאחר שמילא את תפקידו כשומר סף זהו מסר חמור מאוד. זה מלמד שראשי מערכת הביטחון בעתיד יבינו שאם יעמדו בפרץ - הם יסולקו". הוא הזהיר כי "במדינות כמו הונגריה, פולין וטורקיה, גופי ביטחון הפכו לכלי בידי המפלגות השולטות, מה שהוביל לנסיגה דמוקרטית ואף לביטול הדמוקרטיה עצמה". לדבריו, "השימוש בגופי ביטחון חשאיים ככלי פוליטי - לווה בהשלכות הרסניות על חירויות הפרט".
האב השכול שהתפרץ בדיון תקף את בר: "איך מי שמבקש לא להיות מפוטר - אפילו לא טורח להגיע?"
דבריו של עו"ד בונצל
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
עו"ד איציק בונצל, האב השכול שהפנה קריאות לעבר השופטים בתחילת הדיון לפני הפסקתו, קיבל מהשופטים את הזכות לטעון בשם המשפחות השכולות. "בני היה מפקד צוות בסיירת הצנחנים. ביום האחרון, אחרי שניקו את העוטף, התקשר עמית ואמר לי: 'אבא, אתה יכול להגיד להם לסגור את יד ושם - כי מדובר בסרט רומנטי מול מה שראיתי פה בימים האחרונים'. הוא נהרג בקרב הרואי שהוא מוביל את חייליו מול מחבלים", הוא סיפר.
בונצל לא חסך ביקורת מהתנהלות ראש השב"כ, ועל כך שלא הופיע לדיון. "איך יכול להיות שאדם שמבקש שלא יפטרו אותו - לא נמצא באולם?", תהה. "גם הוא לא מכבד את בית המשפט, גם הוא רוצה שנתקוטט פה אחד עם השני - זה מה שקורה". לדבריו, "הכאב גדל וגדל מרגע לרגע, וכשאנחנו קוראים את התחקירים - שחלקם הגיעו מזוהמים – אני שומע את אותו ראש שב"כ מתקוטט".
הוא התייחס ישירות לאמירתו של ראש השב"כ בדבר האחריות: "מה זה אומר 'אני אחראי'? אני אחראי שלא הצלחתי להגן על כולנו. כל אזרחי ישראל באותו יום – אני זה שהיה צריך להגן עליכם, ואני כשלתי. הוא אפילו לא יכול להמשיך בתפקיד עוד רבע שעה, וזה צריך להיות לנגד עיניכם".
נציג הורים שכולים תקף את בר: "יורק בפרצוף הממונים עליו". סולברג: "התיאורים מוגזמים"
עו"ד יצחק בם, שמייצג קבוצת הורים שכולים, התייחס לטענה שהושמעה במהלך הדיון על ההשוואה שערך השופט עמית בין פיטורי ראש השב"כ לנגיד בנק ישראל, וטען: "ההשוואה הזו היא ככל הנראה טעות ביסודה, משום שהחוקים והסמכויות במקרים אלו שונים בתכלית". בהמשך טען כי עצם התבטאותו של ראש השב"כ בעניין מנגנון החקירה לאירועי 7/10, שהוא "סוגיה פוליטית", מהווה עילה מספקת להדחתו: "הבעת דעה בנושא שנויה במחלוקת פוליטית היא בהחלט עילה".
עו"ד בם המשיך בקו התקיף והטיל ביקורת על סירובו של בר להתייצב לשימוע בפני "הגורם שמינה אותו". לדבריו, "עובד ציבור שפועל מתוך הבנה שמעמדו נובע מהציבור, היה אמור לומר: 'בואו נקבע עוד שבוע דיון בקבינט'". הוא אף הוסיף ואמר כי "כפי הנראה יהירות היא אחת מתכונות היסוד של עובד הציבור הזה - ולכן הוא פיגורטיבית יורק בפרצופם של אלה הממונים עליו מטעם הציבור. השופט סולברג הגיב: "הבנו את הטענה - התיאורים מוגזמים".
הדיון התחדש, נציג הורים שכולים תקף: "לא זכינו לזכות טיעון"
עם חידוש הדיון, נתן השופט עמית את זכות הדיבור לנציג ההורים השכולים והורי החטופים. עו"ד יהודה פואה, המייצג הורים לחטופים ולנרצחים מ-7 באוקטובר, אמר: "כל מי שאני מייצג נרצח ב-7/10, אם רונן בר היה נותן התרעה, כנראה שהאנשים האלה היו ניצלים". עוד ציין עו"ד פואה את המקרה של גיל יוגב, שבנו, "חייל שנלחם עם ציוד לא מתאים", בקושי הצליח להשיג נשק, דבר שלדבריו נגרם "בגלל הרשלנות של רונן בר". הוא המשיך וציין כי 25 מבקשים ביקשו להצטרף לעתירה, כולם הורים לילדים שנהרגו.
עו"ד פואה הביע זעזוע מהמחשבה שלפיה אין תשתית עובדתית מספיק חזקה בנוגע לרשלנות. "איך עכשיו אפשר לטעון שאין תשתית עובדתית?, תהה, והוסיף: "אח"כ שמעתי את זכות הטיעון, ופה אני נחרד - המבקשים לא זכו לזכות טיעון". בנוסף, פואה ציין כי מדובר במצב שבו "רוב הציבור, שהיום מיוצג על ידי 68 חברי כנסת, מרגיש שאין לו זכות עמידה". השופטת ברק-ארז העירה: "אדוני מנצל את הזמן לא כשדי להציג את טענותיו בהליך הזה".
אחרי הערת סולברג: ראש השב"כ עשוי להגיע לדיון
ראש השב"כ רונן בר עשוי להצטרף היום לדיון. השופט עמית אמר כי על ראש השב"כ להיות מוכן להתייצב בהתראה של חצי שעה, מה שאומר שייתכן מאוד, בטח לאור הערת השופט סולברג ("חסר לי את ראש השב"כ"), כי בר יצטרף לדיון, על אף שאינו צד בהליך. כבר במהלך הדיון עלתה האפשרות שיגיע לדיון בדלתיים סגורות. בהמשך, נציג היועמ"שית שאל האם להודיע לרונן בר להגיע. נציג הממשלה עו"ד אמיר השיב "לא", והשופט עמית ענה: "תוך התרעה של חצי שעה הוא יכול להגיע?". נציג היועמ"שית השיב בחיוב.
בנוסף, בג"ץ קיבל את בקשת המשפחות השכולות להצטרף כידיד בית המשפט, ויאפשר להן לטעון במהלך הדיון נגד העתירות.
הדיון יצא להפסקה, השופט עמית: "תשתדלו בחוץ להתנהג יפה"
השופט עמית הסביר כי הדיון נמצא בפיגור בזמנים, והוציא אותו להפסקה עד לשעה 14:00. "תשתדלו בחוץ להתנהג יפה, שלא נשמע צעקות", הוא אמר, ורמז למהומות שהתרחשו בתחילת הדיון.
"היועצת לא מייצגת את עניינו הפרטי של בר, אלא שמירה על הדמוקרטיה הישראלית"
נציג היועמ"שית הסביר שההחלטה שנעשית בתחום זה "היא דרמטית, וצריכה להילקח בשום שכל". עו"ד הלמן הדגיש כי "היועצת כאן לא מייצגת את עניינו הפרטי של רונן בר, אלא העניין הוא השמירה על הדמוקרטיה הישראלית".
לדבריו, "במדינת ישראל אנחנו תמיד עוברים ממשבר למשבר, והנוכחי עשוי להיות חסר תקדים". עוד הוסיף הלמן כי יש חשיבות רבה להקפדה על הכללים המנהליים גם כאשר מדובר בהחלטות דרמטיות, כמו במקרה הנוכחי. "ההחלטות האלה משפיעות על תפקידים קריטיים, כמו ראש אגף במכס או מנהל רשות המיסים, והן יוצרות תקדים שמוביל להצהרה ש'הכל אפשרי'. חשוב לשמור על הסדר ולפעול לפי החוק, גם כאשר אנחנו לא בלחץ של זמן", אמר.
נציג היועמ"שית רומז לקשר בין ההדחה ל"קטאר-גייט": "מה קרה שפתאום אי-אפשר לחכות?
עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
עו"ד הלמן, נציג היועמ"שית, רמז בדיון בבג"ץ לקשר בין הדחת רונן בר לפרשת "קטאר-גייט", שבה חשודים יונתן אוריך, יועצו הקרוב של ראש הממשלה, והדובר לשעבר בלשכתו אלי פלדשטיין. "שנה וחצי עברה מאז 7/10, עולה השאלה מה קרה שפתאום אי-אפשר לחכות?", תהה. הוא התייחס לרצף הסרטונים שפרסם נתניהו בנושא ואמר: "פתאום יוצאים סרטונים על חקירה X, שנתניהו טוען 'רוצים להפיל אותי'. יש פה טענה לשיקולים זרים".
עו"ד הלמן טען כי אם נתניהו חושב שנעשו נגדו פעולות שנועדו להפילו, הוא יכול לפנות לוועדת גרוניס כדי לבדוק את הנושא. הוא אמר: "אם רה"מ חושב שמנסים להפיל אותו יטען בפני וועדת גרוניס. וועדת גרוניס בודקת טוהר מידות, היא בודקת אם יש שיקולים זרים".
הלמן הדגיש כי כל טענה לשיקול זר היא "קביעה קשה מאוד", ולכן יש להעביר את הנושא לוועדה "ולו בשביל ניקיון הדעת". הוא ציין גם את הצורך במערכת שתפנה את ניגוד העניינים באופן המינימלי ביותר: "מה עושים כשיש ניגוד עניינים כבודכם יודעים, יש יועמ"שית, ראש הממשלה בעצמו מכיר. עושים הסדר איך עושים ניגוד עניינים בצורה שהכי פחות פוגעת".
טענת אי-האמון - וההמחשה של השופט עמית עם נגיד בנק ישראל
בתחילת הדיון תהה השופט עמית מהי המשמעות של "אי-אמון" מצד הממשלה כלפי ראש השב"כ, והציג תרחיש להשוואה: "מה יקרה אם נגיד בנק ישראל יקבל החלטה על גובה הריבית והממשלה תחשוב אחרת - האם גם זה ייחשב לחוסר אמון?". עו"ד הלמן השיב כי מושג אי-האמון לא יכול להתפרש בצורה שתפגע בעצמאותם של הדרגים המקצועיים.
לדבריו, חילוקי דעות בין הממשלה לבין ראש השב"כ לא מהווים עילה לפיטורין, והוסיף: "זה לא דיון של דיני עבודה - זה דיון על יכולתם של ראשי השירות הציבורי להפעיל סמכות עצמאית מבלי לחשוש לפיטורים בטענה אמורפית של אי אמון". ראש הממשלה נתניהו נימק את פיטוריו של בר באי-אמון.
השופט תהה מדוע בר לא הציג עמדה ישירה, נציג היועמ"שית: "יש דברים שלא נכון לפרט במסמך פומבי"
סולברג: "מגששים באפלה, חסר לי את ראש השב"כ". נציג היועמ"שית: "הוא מוכן להתייצב, יש דברים שלא נכון לפרט במסמך פומבי"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
הדיון הגיע גם לשאלת מעמדו של ראש השב"כ רונן בר בהליך. השופט סולברג תהה: "אומר חבריך שראש השב"כ מתחזה למשיב - הוא עותר. צריך היה להגיש עתירה. באופן הזה הוא נהנה ממעמדו של משיב, לא נושא בנטל מעמדו של עותר. חסר לי את ראש השב"כ. במטריה שבה אנחנו עוסקים יש הרבה דברים שאנחנו מגששים באפלה". לדבריו, נדרשת עמדתו הישירה של ראש השב"כ כדי לבסס תשתית מדויקת, ואילו השופט עמית הוסיף: "הוא אמר שהוא מוכן לבוא".
עו"ד הלמן הגיב ואישר כי בר היה מוכן להתייצב לדיון, אך הסביר כי ישנן מגבלות חשיפת מידע: "יש דברים שלא נכון היה לפרטם במסמך פומבי". לדבריו, לא מדובר בעניין אישי אלא בעיקרון עמוק יותר. "זה האישיו פה, בכלל איך מעבירים ראש שירות מכהונתו", הסביר. הוא הוסיף כי עמדת היועמ"שית היא חד משמעית: "ההחלטה הזאת לא יכולה לעמוד - לא לגופה ולא במשמעויות ההרסניות שלה כלפי כל השירות הציבורי".
נציג היועמ"שית הזכיר את עילת הסבירות, סולברג: "למדנו שאפשר לחיות גם בלעדיה"
עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית וראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, החל לשטוח את טענותיו בדיון: "הסברנו כאן לפני שנה וחצי למה צריך את עילת הסבירות - בסוף, אין חוק מנהלי אחר. כל כללי המשפט המנהלי הישראלי חלים בהתאם, וברור שהחלטה שמתקבלת משיקולים זרים - אין סמכות לקבל אותה". השופט סולברג קטע את דבריו והשיב: "קראנו את הטיעונים שלכם, ולמדנו יפה מאוד איך אפשר לחיות גם בלי עילת הסבירות".
הלמן טען בנוסף כי מדובר בתיק חריג שאינו דומה להליך דיני עבודה רגיל: "זה העברת ראש שב"כ מכהונתו - לא עוד מינוי". לדבריו, היועמ"שית התריעה מראש והעלתה את הנושא בישיבת הממשלה, ולכן לא ניתן לטעון שלא ניתנה הזדמנות ראויה לטיעון. הוא הוסיף: "אין כמעט עילה שלא הוזכרה כאן - סמכות, תשתית עובדתית, זכות הטיעון. זה נראה כמו סיום קורס משפט מנהלי בשנה ב'".
השופט נעם סולברג השיב לו: "חברך טוען שראש השב"כ הוזמן לשימוע והשיב - אתם לא מעניינים אותי", ותהה מדוע מכתב מפורט לא הועבר לממשלה. הלמן השיב: "ראש שב"כ אולי רצה להציג חומרים מסווגים בפני הממשלה - אי אפשר לצפות ממנו להופיע בזמן אמת עם כל החומר".
הממשלה טענה ש"אין צורך" לדון על פיטורי בר בוועדה המייעצת למינוי בכירים, השופט עמית: "פרשנות היועמ"שית היא הנכונה"
עו"ד ינון סרטל, המייצג את הממשלה, הציג את טיעוניה בעניין התנגדותה להביא את פיטורי רונן בר בפני הוועדה המייעצת שאישרה את מינויו. "במרכז הטיעון של היועצת המשפטית עומדת שכביכול על פיה חובה גם בשלב סיום הכהונה לחזור לוועדה המייעצת". לדבריו, ההחלטה הזו עוסקת רק בשאלה לאיזו ועדה הולכים לא עוסקת באיזה נושא משרה מדובר".
השופט עמית השיב לעו"ד סרטל: "פרשנות היועמ"שית לחובת הממשלה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינוי בכירים היא הפרשנות הנכונה, ולא הפרשנות של מזכיר הממשלה".
עו"ד סרטל טען כי "דווקא בגלל שמדובר במשרות שהן בליבת העשייה של הממשלה ואחריותה, אנחנו נותיר את האחריות והסמכות בידי הממשלה. אם הממשלה איבדה אמון בראש השב"כ היא לא צריכה להביא את העניין לוועדה המייעצת". על זה השיב לו השופט עמית: "על זה אומרים הפוך גוטה, דווקא בשביל זה נקבע מנגנון מיוחד".
אלמוג כהן התפרץ לדיון: "אני בז לכם", השופט עמית: "נתעלם"
סגן השר אלמוג כהן נכנס לאולם בית המשפט. בתום דבריו של נציג הממשלה הוא קרא לשופטים: "אני בז לכם על הפגיעה במשפחות השכול, על כך שפגעתם במשפחות. אתם שופטים נושאים שלא לכם בכלל, כי מישהו לא סיפק התרעה. העם הוא הריבון לא אתם".
השופט עמית סיפר בעקבות ההפרעה כי במהלך הדיון הכניסו לו פתק: "שאלו אם ח"כ אלמוג כהן יכול להיכנס, כתבתי שכן ובלבד שיתחייב לשמור על שקט זה הכול. אנחנו נעבור הלאה ונתעלם מההפרעה הזאת".
דיון בבג"ץ בעתירות לפיטורי ראש השב"כ רונן בר
(צילום: שלו שלום)
פרשת מקורבי נתניהו: "אדם לא חשוד בדבר - ומאשימים בניגוד עניינים"
עו"ד אמיר, נציג הממשלה בדיון, פנה לקראת סיום דבריו לעסוק בסוגיית ניגוד העניינים שבה טוענים העותרים כי נתון ראש הממשלה נתניהו. "אין בזה כלום, הבל הבלים", טען עו"ד אמיר. "ראש הממשלה איננו חשוד לא פה ולא פה. לא בפרשה א' ולא בפרשה ב'".
השופט עמית אמר לעו"ד אמיר כי הוא "צודק לגמרי, אך מי שהכניס את עצמו לתמונה זה ראש הממשלה, שאמר 'אולי האישום הוגש נגדם, אבל זה נגדי'", בשורת סרטונים שאותם פרסם אחרי חשיפת הפרשות שבהן מעורבים אנשי לשכתו.
"מה קשור לניגוד עניינים? זה לשאת לשווא את שם ניגוד עניינים", אמר נציג הממשלה שחזר וטען שחוסר האמון נולד הרבה לפני פרשת "קטאר-גייט". "אומר ראש השב"כ את הדבר הבא, לקרוא ולא להאמין: 'אני אישית בגלל חשיבות העניין קיבלתי את הטיפול ב'קטאר-גייט'. אתה לא מצוי בניגוד עניינים? אתה יודע שאתה הולך להיות מפוטר, זה לא צועק לשמיים?".
לדברי אמיר, "נוצר לנו עולם אבסורדי, שאנחנו דנים בשאלות ניגודי עניינים של ראש הממשלה שבאופן אישי לא עשה דבר".
נציג הממשלה האשים שבר לא טיפל ב"סרבנות" לפני 7/10. השופט עמית: "אני בסוג של הלם"
נציג הממשלה עסק בתום דבריו בסוגיית "הסרבנות", בימי המחאות הסוערות נגד המהפכה המשפטית לפני 7 באוקטובר. "אתה אמור על פי החוק להתמודד עם תופעה המונית של סרבנות לפני המלחמה, שיש כאלה שסבורים שהביאה ולא שמענו את ראש השב"כ שזה חלק מתפקידו מתנער מדברים חמורים שנאמרו על ידי ראשי שב"כ אחרים", אמר עו"ד אמיר. "ראש השב"כ יורם כהן אומר שראש השב"כ מרסן את כוחו, ולא מפעיל את כוחו הרב נגד ראש הממשלה. בר לא אומר מילה".
השופט עמית התייחס לדבריו על "הסרבנות", ושאל: "עכשיו אנחנו מבינים שראש השב"כ נדרש לפעול נגד טייסים? לפי מה שאמרת אני קצת בסוג של הלם. מה שאמרת לנו שראש השב"כ נדרש לפעול נגד טייסים כי הם סרבנים".
עו"ד אמיר הסביר כי לא אמר את המילה טייסים אלא סרבנות. "רק עיוור ומי שאוטם את מוחו וליבו לא יכול לקרוא לדבר שהתחולל ערב המלחמה, בהתגייסות המונית של קצינים בכירים, של רמטכ"לים, של ראשי ממשלה לשעבר, של טייסים, של לוחמים שהחליטו להצטרף". לדבריו, הטיפול בסוגיה היא חלק מתפקידו של ראש השב"כ "לשמור על סדרי מנהל תקין".
נציג הממשלה לשופטים: "מה תהיה אחריותכם אם יקרה אירוע ביטחוני?". עמית: אתה מהלך אימים
השופט עמית פנה לנציג הממשלה, ואמר לו שהרכב השופטים מקשה בשאלות שכן הוא מתמקד רק בשאלת הסמכות ולא בטענות האחרות של העותרים: "אדוני פותח בסמכות ומסיים בסמכות", אמר עמית.
עו"ד אמיר השיב לו: "מה תהיה אחריות בית המשפט אם הוא יקבל את ההחלטה וקורה אירוע ביטחוני?". השופט עמית ענה לו: "אני מבין שעד עכשיו האחריות הייתה של הממשלה? אגב אנחנו נהיה גם אחראיים להצלחות השב"כ? אני יודע שאדוני לא מתכוון, אבל זה להלך אימים על בית משפט. כאשר בית המשפט למשל אומר לשר התחבורה אתה לא יכול להפקיע שטח מסוים לצורך מסילת ברזל, שר התחבורה לא יכול להגיד טוב האחריות מעכשיו על בית המשפט. לכן אני דוחה את הטענה שלך".
עו"ד אמיר
(צילום: שלו שלום)
נציג הממשלה טען כי חוסר האמון נבנה הרבה לפני "קטאר-גייט": "כל החודשים מאז 7/10"
נציג הממשלה, עו"ד אמיר, התייחס בדבריו לטענת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה חקירת פרשת "קטאר-גייט" נועדה למנוע את פיטורי ראש השב"כ רונן בר. על אף שאחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט הודיע נתניהו כי יש לו אמון בראשי מערכת הביטחון, אמר עו"ד אמיר כי עניין חוסר האמון החל להתפתח מ-7 באוקטובר.
"מי שרוצה לסמא את עיני בית המשפט, לא על חשבוננו. בתגובת המדינה מדברים על כך שהסדר הנכון של בניית חוסר האמון בא לאחר ההודעה שקשורה בחקירה שמכונה קטאר-גייט". בנובמבר 2024, אז גם פוטר גלנט, "התעורר חוסר האמון", טען אמיר. "כך במהלך כל החודשים מאז 7 באוקטובר, בואו נגיד את זה פשוט".
עו"ד אמיר טען כי דווקא השארת בר בתפקידו היא סכנה לדמוקרטיה. "אני רואה בהשארתו סכנה למשטר הדמוקרטי, להחלטה שלכם, לא בכוונת מכוון, יכולה להיות תוצאה בלתי נמנעת של פגיעה בסדרי משטר תקין, לא במובן הפורמלי, במובן המעשי, אנחנו לא יכולים לברוח מזה. הגורם הנפגע זה רונן בר, הוא לא עתר".
השופטת: "צריך לוודא תשתית עובדתית מתאימה", נציג הממשלה: "את מציעה הליך כמו בשווייץ"
נציג הממשלה, עו"ד אמיר, הציג את האופן שבו הוחלט בחוק השב"כ שלא לקבוע רשימת עילות לפיטורים, אלא הוראה כללית. "הנחת המוצא שראש השירות, כמו תפקידים נוספים, זו לא חברת חשמל זה ראש השירות, שאומר השופט בדימוס מזוז, לא יכול לכהן יותר אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". לדבריו, "כל העם יודע שאין אמון. ראש השירות אמר 'אני אין לי אמון בכם', הוא כתב את זה, זה מזעזע ומפחיד, אבל הוא אומר 'לי אין אמון בממשלה'".
השופטת ברק-ארז השיבה לו: "הממשלה תתכבד לקבל את ההחלטה על פי ההליך הנכון. ברגע שמדובר בראש השב"כ כל היושבים כאן יסכימו שזה לא דומה לתפקיד אחר, אבל צריך לוודא שההחלטה התקבלה על בסיס תשתית עובדתית מתאימה".
למרות שהשופט עמית הבהיר מוקדם יותר כי הדיון לא עוסק במחדל 7 באוקטובר, אמר עו"ד אמיר: "השקט המאפיין דיון כזה הוא לא השקט שאנחנו מדברים עליו, אנחנו בליבה של סערה גדולה שהחלה ב-7 באוקטובר, זו המציאות, ההחלטה הזו לא בחלל ריק, אנחנו נמצאים במלחמה מול שבע זירות. מה שגבירתי מציעה זה הליך בשווייץ".
נציג הממשלה ביקר את התנהלות בר, השופט: "ההליך נוהל כאילו מדובר ביו"ר נמל אשדוד"
נציג הממשלה עסק בחוק השב"כ, שלפיו לממשלה קיימת סמכות לפטר את ראש השירות. "סעיף 4 על כפיפותו של ראש השב"כ לממשלה, אותו ראש שב"כ מרד בכפיפות. יש אחריות ויש אשמה, והמערכת נאחזת בטיעונים שלא יכולים לקבל אותם על הדעת, שנקיים הליך פורמלי כאילו הממשלה פיטרה את יו"ר הדואר ואומרים רגע אחד למה לא קיימנו שימוע", אמר עו"ד אמיר.
השופט סולברג השיב לעו"ד אמיר: "אולי היינו מסיימים כבר את ההליך הזה, עברו שבועות", והשופט עמית אף אמר: "אולי הדרך שבה זה בוצע, זה כאילו יו"ר נמל אשדוד לעומת גודל האירוע".
עו"ד אמיר אמר להם: "החוק מדבר לפני הממלכתי על הסמכות של הממשלה לסיים את כהונתו - הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו לפני תום תקופת כהונתו זהו". לזה ענתה השופטת ברק-ארז כי "החוק לא נעצר בסעיף הזה, אלא כולל בתוכו עוד הוראות, למשל חובת פעולתו של השירות לפעול באופן ממלכתי".
הוא אף התייחס לכך שראש השב"כ לא הגיע לישיבת הממשלה שעסקה בפיטוריו, ושלח במקום מכתב. "יואיל בטובו ראש השב"כ שכפוף בהתאם לסעיף 4 ב'" להגיע לישיבה. "אישרת את בואך, ובלילה אתה מודיע 'לאחר שהתלבטתי'. מי בשם השם שואל אותך על התלבטות? לא באת יש לזה משמעויות, אתה לא אדם פרטי שלא בא, אתה קורא תיגר נגד סמכות הממשלה".
נציג הממשלה בבג"ץ: לכפות את הישארות ראש השב"כ - כמו שבית המשפט יגיד לבעל ואישה לחיות יחד
אחרי חידוש הדיון, התחיל פעם נוספת עו"ד ציון אמיר להציג את עמדת הממשלה. הוא חזר להציג את הקו, שלפיו קיים חוסר אמון עמוק בין הממשלה לראש השב"כ. "אי-אפשר להגן על המדינה בחוסר אמון מדמם כזה בין ראש ממשלה וראש שב"כ. אני מנסה לחשוב למה הדבר דומה, אז חשבתי על מעין דוגמא אינפנטילית שהעותרים מבקשים לכפות אמון בין בעל ואישה בתוך ביתם, זה ממש ככה. מערכת היחסים נהרסה, אי-אפשר לשקם הבניין קרס".
השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה לדוגמא שהציג, והדגישה: "אולי יש פה אבחנה מאוד ברורה בין מה שאדם רשאי לעשות בתחום הפרטי, כאשר רק כללי המשפט הפרטי חלים עליו", לעולם הפוליטי-ציבורי.
עו"ד אמיר התייחס להורים השכולים, והשופט עמית השיב לו: "אנחנו לא עוסקים ב-7/10 ובכאביו, לא באסטרטגיה ובתפיסות הביטחוניות של ראש השב"כ לעומת תפיסותיו של ראש הממשלה - אנחנו עוסקים בשאלה מאוד מצומצמת אם ההליך של הפסקת הכהונה היה תקין או לא".
שר המשפטים לוין מגבה את המוחים שהתפרעו בבג"ץ - ותוקף את השופטים: "יהירים ומנותקים"
שר המשפטים יריב לוין התייחס למהומות בבית המשפט, וגיבה את המוחים. "הזעקות שנשמעות היום באולם בית המשפט העליון מהדהדות את זעקתם של מיליונים, שזכויותיהם נרמסות ושההכרעה הדמוקרטית שקיבלו בקלפי נלקחת מהם על ידי קומץ שופטים יהירים ומנותקים", מסר.
"עשרות שנים הדבר נעשה בשקט, במראית עין של מכובדות, וכשקולות הביקורת הושתקו מיד. בשנתיים האחרונות, מאז שהנחתי על השולחן את הרפורמה המשפטית, האמת יוצאת לאור. לא ניתן עוד להשתיק את העם, המבקש ערב חג הפסח חירות אמיתית".
לאחר כשעה, הדיון בבג"ץ התחדש - והופסק מיד שוב. הנשיא עמית: "מורה על הרחקתה של ח"כ גוטליב"
נשיא העליון, השופט יצחק עמית, אמר לאחר חידוש הדיון שנקטע לכשעה בעקבות המהומות: "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית משפט יוכל לקיים דיון כהלכתו ללא מורא".
ח"כ גוטליב שוב התפרצה לדברי השופט עמית, שאמר לה כי היא "מפריעה לדיוני בית המשפט". "אדוני לא יטיל עליי אימה", קראה גוטליב. "איזה סמכות יש לכם לדלתיים סגורות, אם אדוני רוצה להוציא אותי בכוח מוזמן לעשות זאת, אני לא אתפלא". השופט עמית הורה להרחיק את ח"כ גוטליב - ושוב הדיון הופסק. "אנחנו הזהרנו את ח"כ גוטליב", אמר השופט עמית. "אני גם רוצה לומר שיש כאן משהו די שערורייתי שהרשות המחוקקת לא מאפשרת לרשות השופטת לבצע את עבודתה. אנחנו נצא לכמה דקות על מנת לאפשר את הוצאתה של ח"כ גוטליב מהאולם. אני מורה על מנת להסיר ספק על הרחקתה של ח"כ גוטליב מהאולם".
תיעוד: טלי גוטליב מוצאת מהדיון בבג"ץ
בפוסט זה שולב סרטון מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם - שלחו לנו במייל אדום
רוב הקהל כבר התפנה מהאולם, אז למה הדיון בבג"ץ לא מתחדש? | ההסבר - והחלטת השופטים
בעקבות המהומות ואחרי ההחלטה לקיים את הדיון ללא קבל, מסרו השופטים: "על מנת שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, בהתחשב בערכים שאנו מופקדים עליהם, לרבות טוהר ההליך השיפוטי וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא לכל הצדדים המשתתפים בדיון – אנו מורים למשמר בתי המשפט לפנות את האולם".
השופטים ציינו כי "מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. בהחלטתנו זו הבאנו בחשבון כי זכות הציבור ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר. בהמשך הדיון נשקול שוב את החלטתנו, בהתאם לנסיבות".
למרות שרוב הקהל כבר התפנה בהוראת השופטים הדיון לא התחדש, שכן באולם עדיין נמשכות הצעקות. האב השכול יצחק בונצל מסרב לצאת, וכך גם ח"כ טלי גוטליב.
הדיון בבג"ץ יתחדש ללא קהל - אך יועבר בשידור חי
בעקבות המהומה באולם בית המשפט שקטעה את הדיון, החליטו השופטים לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות אך ללא קהל. הדיון יתחדש ויועבר בשידור חי, כשבאולם יישארו רק עורכי דין ועיתונאים.
צעקות ועימותים מחוץ לדיון בבג"ץ בעתירות לפיטורי ראש השב"כ רונן בר
(צילום: עידן בלומהוף)
ראשי מערכת הביטחון לשעבר יצאו מהאולם בליווי מאבטחים - לקול איומים של פעילי ימין
אחרי המהומות באולם בית המשפט ומחוצה לו, מסתמן כי הדיון ייערך במתכונת "דלתיים סגורות", ללא קהל, אך יועבר בשידור חי. ראשי מערכת הביטחון לשעבר, שהגיעו לדיון, יצאו מהאולם בליווי מאבטחים, לקול איומים של פעילי ימין: "יומכם יגיע!". אזרחים הקיפו את ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, וקראו: "בושה".
יורם כהן יוצא מהאולם
(צילום: אלכס גמבורג, עידן בלומהוף)
צעקות ועימותים מחוץ לאולם
(צילום: אלכס גמבורג, עידן בלומהוף)
יורם כהן יוצא מהאולם בליווי מאבטחים
(צילום: שלו שלום)
המהומה בבג"ץ ממשיכה גם בהפסקה: "באתם לצופף שורות!"
המהומה באולם בית המשפט ומחוצה לו נמשכת, גם אחרי שהוצא הדיון להפסקה. ח"כ טלי גוטליב צעקה על ראש השב"כ לשעבר יורם כהן: "רוקדי הנובה רצו למכוניות כשיורים בהם, רצחו אותם מתחת לבמה, אנסו את הבנות, כי רונן בר לא פינה את המסיבה. הוא לא פינה, הוא שלח צוות טקילה במקום לפנות. זו המקצועיות שלכם. באתם לפה לצופף שורות".
מחוץ לאולם אזרחים מנסים להיכנס לדיון וצועקים. עו"ד אליעד שרגא, המייצג עותרים, יצא להפסקה קצרה ואזרחים רדפו אחריו וצעקו עליו: "איפה הכסף מחריב המדינה?".
מתן אשר, בן דוד של סמ"ר עמית בונצל ז"ל
(צילום: שלו שלום)
יורם כהן יוצא מהאולם בליווי מאבטחים: "בושה!"
(צילום: שלו שלום)
(צילום: שלו שלום)
להמשך קריאה
האב השכול המשיך למחות, השופטים הודיעו: "יוצאים להפסקה"
בזמן שעו"ד ציון אמיר הציג את עמדת הממשלה, התפרץ לדיון האב השכול יצחק בונצל לאחר ששב לאולם: "בגללו (רונן בר, נ"ב) הילדים שלנו בהר הרצל!". עו"ד אמיר פנה לשופטים: "הערת הביניים הזו - יושבים פה הורים שכולים, מר בונצל ששכל את בנו בעזה בתחילת המלחמה, ומדבר על אשמתו של ראש השב"כ שנאחז בטענות קש".
"על מי אתם מגנים פה?", קראה גוטליב. בונצל קרא: "אדם שאחראי לכשל הגדול במדינת ישראל, הר הרצל מלא בדם של הילדים שלנו, אתם תשבו בליל הסדר, אצלנו כיסא חסר. בית משפט שאני מכיר בסמכותו עוסק בשימוע של ראש שב"כ, אני קורא לכם תקשיבו לנו ההורים השכולים אנחנו בשעת מלחמה דמים של הבנים שלנו זועקים!האיש הזה אומר חטאתי, כשלתי. איך יכול להיות שהוא נשאר עוד דקה בתפקיד?".
השופט עמית החליט אז כי "לאור מה שקורה באולם, בית המשפט יצא כרגע להפסקה ולאחר מכן אנחנו נקבע את סדרי הדיון". הנוכחים נשארו באולם בזמן שהופסק השידור, והקריאות של בונצל נמשכו.
האב השכול התפרץ, השופטים הודיעו: "יוצאים להפסקה"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
נציג הממשלה: יש סמכות לפטר את רונן בר; השופטים סולברג וברק-ארז: אין עוררין על הסמכות, אלא על ההליך
עו"ד ציון אמיר, המייצג את עמדת הממשלה, אמר בפתח דבריו כי "העתירות דנות בהפעלת סמכותה של הממשלה בהחלטה שהתקבלה פה-אחד, בכלל זה הסמכות למנות את ראשי גופי הביטחון, שכוללת גם את הסמכות להפסיק כהונה". השופט נעם סולברג השיב: "לפי הסמכות כמעט אין עוררין - אלא ההליך והאופן שבו מומשה הסמכות הזו".
"לממשלה יש סמכות לפטר את רונן בר"; השופטים: "אין על כך עוררין"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
הצעת נשיא העליון בפתח הדיון - וההפרעות של ח"כ גוטליב
נשיא העליון, השופט יצחק עמית, פתח את הדיון בכך שאמר כי "מדובר באירוע חסר תקדים", והציג הצעה לפני הדיון "אני לא אפתיע אתכם אם אציע כעת הצעה על מנת לייעל את הדיון, שננהל את הדיון כאילו ניתן צו על תנאי".
אז התפרצה ח"כ גוטליב לדבריו בצעקות מחאה, על כך שהוצא האב השכול יצחק בונצל מהדיון. "ח"כ גוטליב את נמצאת באולם בית המשפט ולא בכנסת. גוטליב המשיכה לצעוק, השופט עמית אמר בתגובה: "אני רוצה להבהיר למי שלא הבין, באולם בית המשפט מי שאחראי על ניהול הדיון זה השופט, כל חסינות מדומה או אמיתית נעצרת בפתח האולם".
השופט עמית הציע לנהל את הדיון כאילו יצא צו על תנאי והצדדים הסכימו לכך, אך גם אם לא יסכימו יכולים השופטים בכל מקרה לקבוע כך. המשמעות היא שבג"ץ יוכל להוציא פסק דין ולדלג על סדרי הדין בבג"ץ, שלפיהם אחרי דיון ראשון יש לקבל החלטה אם להוציא צו על תנאי, ואז יוצגו תגובות הצדדים לצו, אז יתקיים דיון שני בעתירות ורק אז הוצאת פסק דין. כעת יוכל בג"ץ לדלג על כל אלה ולקבל החלטה בעתירות לאחר הדיון.
הקהל באולם לפני הדיון בבג"ץ
(צילום: אלכס גמבורג )
הסוגיה שעל הפרק - האם ההחלטה נגועה בניגוד עניינים: "פצצת אטום ציבורית"
עו"ד מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של ynet, הסביר בצל הביקורת על בג"ץ לקראת הדיון כי "השופטת דפנה ברק-ארז היא מומחית למשפט המנהלי, יש הרכב מצוין של שופטים שקולים. הסוגיה שעל הפרק היא אם יש כאן ניגוד עניינים. אנחנו בסוגיה משפטית פשוטה אבל ציבורית היא כפצצת אטום אם לא יצייתו לבג"ץ.
"הצו על תנאי יגדיר מה בג"ץ רואה כסוגיה משפטית עקרונית. המכתב של רונן בר הוא בעל משקל, הוא לא חלק מההליך כי הוא לא עתר. העמדה של בר היא לרועץ, והיה צריך להגיע עם עו"ד. יכול להיות שהשופטים ירצו לשמוע אותו בדלתיים סגורות. השופטים יעדיפו שהסוגיה תתברר בוועדת גרוניס למינוי בכירים".
ד"ר מתן גוטמן בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
השופטים נכנסו לאולם - לקול צעקות: "אין לכם סמכות!"
שופטי בג"ץ נכנסו לאולם, שם קראו הנוכחים: "אין לכם סמכות לנהל את הדיון הזה!". לדיון הגיעו ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, אלוף (במיל') נעם תיבון וראש השב"כ לשעבר יורם כהן. איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל שנפל בקרב עם מחבלים ברצועת עזה במלחמה, קרא לעברם: איך אתם לא מתביישים? הידיים שלו (רונן בר, נ"ב) מגואלות בדם ילדינו. בשם מה באתם להגן עליו?!". באולם נמצאים גם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך וח"כ טלי גוטליב.
נשיא העליון פתח את הדיון: "אנחנו מבקשים לנהל דיון כהלכתו, ועל כן אבקש את המובן מאליו - מבחינת עורכי הדין שלא להתפרץ לדברים. אנחנו רוצים לנהל את הדיון כהלכתו עם קהל ואנו מקווים שיתאפשר לנו. אנחנו מבקשים ללא קריאות ביניים, כמובן שסמכות בית המשפט להרחיק כל אחד שמפריע לדיון".
ההפגנה מחוץ לאולם בית המשפט
שידור ישיר מהדיון בבג"ץ
ישיר: בג"ץ פיטורי ראש השב"כ (צילום: דוברות בתי המשפט)
לקראת הדיון הדרמטי בבג"ץ | עושים סדר
הדיון בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ יתקיים הבוקר בבג"ץ, ויעסוק בלא פחות משמונה עתירות נגד החלטת הממשלה להביא לסיום כהונתו של רונן בר - לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי איבד את האמון בו.
לפי חוק השב"כ, לראש הממשלה ולממשלה יש סמכות להביא לפיטורי ראש שב"כ מכהן, וכיוון שהוא לא מפרט את המקרים שבהם ניתן להדיח מתפקידו את ראש השירות הוא מאפשר לממשלה מרחב אפשרויות בנושא.
למרות זאת, לפי המשפט המנהלי, גם כאשר ממשלה מפעילה סמכות מפורשת – בית המשפט יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על אופן הפעלתה. בתגובתה לבג"ץ טענה הממשלה כי לא נפל רבב בהחלטתה ואילו העותרים טוענים מנגד כי זו נגועה בשיקולים זרים ולכן יש לפסול אותה. בטענות אלו צפוי להתמקד הדיון בבג"ץ, שאותו ynet יעביר בשידור חי.
בהרב-מיארה, בר ונתניהו
(צילום: דובר צה"ל, ABIR SULTAN/AFP, רפי קוץ, שריה דיאמנט/פול הארץ)
הרכב השופטים שידון בעתירות נגד הדחת בר, שנקבע על-ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, יהיה "הרכב סניוריטי" - ויכלול את שלושת השופטים הוותיקים בבית המשפט העליון: הנשיא עמית, ששר המשפטים יריב לוין ושרים נוספים כלל לא מכירים בסמכותו; המשנה לנשיא נעם סולברג, הנחשב לשופט שמרן; והשופטת דפנה ברק-ארז, מהשופטות הליברליות מבין שופטי העליון.
כיוון שמדובר בדיון עם משתתפים רבים, השופטים פרסמו אתמול החלטה שלפיה לכל עותר יינתנו 15 דקות לפרוש את טיעוניו, כשליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שמתנגדת גם היא לפיטורים, יינתנו 45 דקות. לפיכך, הדיון צפוי להימשך כשש שעות וייתכן שאף יותר.
ביום שישי האחרון, בנוסף לתגובת היועמ"שית הוגש לבג"ץ מכתבו של ראש השב"כ בר, שבו בין היתר טען כי ראש הממשלה ניסה לנצל את שב"כ למטרות פוליטיות אישיות. בין השאר ציין בר כי נתניהו לחץ עליו להוציא חוות דעת שהוא לא יכול להעיד במשפטו משיקולי ביטחון. לכך הצטרף אתמול תצהיר שהגיש לבית המשפט ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שהציג טענות דומות לניצול תפקיד השב"כ למטרות פוליטיות מצדו של נתניהו.
היועמ"שית בהרב-מיארה מסרה לבג"ץ כי החלטת ראש הממשלה נתניהו נגועה בניגוד עניינים מאחר שהחלטתו לפטר את בר הוכרזה לאחר שנפתחה חקירת פרשת "קטארגייט", שבמרכזה עומדים אנשי לשכתו.
נתניהו והממשלה, כאמור, השיבו לעתירות והגנו על ההחלטתם: "הסוגיה אינה שפיטה, הסמכות לפיטורי שב"כ נתונה לרה"מ ולממשלה". עוד נכתב בתגובתם כי ראש השב"כ, "בניגוד לעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותם, שאותה בפועל הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו".
נתניהו נימק מדוע לטענתו קיים חוסר אמון בינו לבין בר וכתב כי ראש השב"כ, העומד בראש גוף ביטחוני שמנוע מלעסוק בסוגיות פוליטיות-מדיניות, בחר להתערב בשאלת הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר, ולהציג באופן פומבי את עמדתו בנושא. "בדרך זאת התערב ראש השב"כ, גורם שהוא עצמו בעל עניין בשאלת חקירת האסון, בחוסר סמכות בנושא העומד בלב מחלוקת ציבורית", נטען.
בצמרת המשפטית ובשב"כ קיימת דריכות לקראת הדיון בבג"ץ. בשתי המערכות רואים בהחלטה אבן דרך דרמטית לגבי המשך עצמאותו המקצועית של שב"כ, המשך ניתוקו מהפוליטיקה ומתן גיבוי לכל שומרי הסף ובעלי המשרות הבכירות בשירות הציבורי.
אלפי בני אדם הגיעו אתמול בערב להפגין בכיכר הבימה לפני הדיון. "מינוי ראש שב"כ שיהיה נאמן אישית לנתניהו – זו סכנה גדולה לביטחון ישראל", אמר בנאומו אלוף במיל' נועם תיבון. "ממשלת 7 באוקטובר מחלישה באופן שיטתי את כל גופי הביטחון של ישראל. הם נתנו לבן גביר לפגוע במשטרה, הם מפרקים את צה"ל עם חוק השתמטות בזוי ועכשיו הם מנסים לפרק את השב"כ. אסור לנו לתת לזה לקרות. נתניהו אינו כשיר לקבל החלטות בנושא ביטחון ישראל".
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 08:51, 08.04.25
