הרכב השופטים שידון ב-8 באפריל בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר, שנקבע מוקדם יותר (ראשון) על-ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, יהיה "הרכב סניוריטי" - ויכלול את שלושת השופטים הוותיקים בבית המשפט העליון: הנשיא עמית, ששר המשפטים יריב לוין ושרים נוספים כלל לא מכירים בסמכותו; המשנה לנשיא נעם סולברג, הנחשב לשופט שמרן; והשופטת דפנה ברק-ארז, מהשופטות הליברליות מבין שופטי העליון.
2 צפייה בגלריה


השופטים שידונו בהדחת רונן בר. מימין: נעם סולברג, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז
(צילום: אתר הרשות השופטת)
ככלל, נשיאי העליון נהגו לבחור ב"הרכב סניוריטי" בעתירות ובתיקים חשובים שסברו שבהם נדרשים שלושת השופטים הבכירים. בעתירות העוסקות בנושאים כמו פיטורי היועמ"שית ופיטורי ראש השב"כ - עתירות תקדימיות ומשמעותיות ביותר - סביר כי בהמשך יחליט נשיא העליון כי ההרכב יורחב למספר שופטים נוספים, כפי שנהוג בעתירות משמעותיות מסוג זה. השופט עמית יכול להרחיב את ההרכב לאחר קבלת תגובות הממשלה והיועמ"שית ולקראת הדיון הראשון, והוא יכול גם לעשות זאת לאחר הדיון הראשון - אם יחליט ההרכב להוציא צו על תנאי ולקיים דיון שני ומכריע.
בינתיים, כתבי המשפט מגופי התקשורת השונים כבר הגישו בקשה לשדר את הדיון בבג"ץ בעתירות למניעת הדחת ראש השב"כ.
התרחישים האפשריים
מלבד האפשרויות לדחות או לקבל את העתירות נגד פיטורי רונן בר, באפשרותו של בג"ץ לנקוט דרך אמצע. השופטים יכולים לקבוע כי מאחר שלפי חוק השב"כ לממשלה יש סמכות מפורשת לפטר את ראש הארגון - תהיה מניעה לעשות זאת בזמן חקירת פרשת "קטאר-גייט", ועל כן היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והשב"כ יצטרכו להצהיר עד מתי נדרשת מעורבותו של השב"כ בחקירה, ולאחר מכן ייכנסו הפיטורים לתוקף. העותרים יתנגדו לכך, שכן לטענתם ההדחה פסולה בשל המניעים שלה, ולא בשל תוצאה אפשרית של שיבוש החקירה.
אפשרות נוספת היא לקבוע כמו שסוברת בהרב-מיארה, שבהליך ההדחה נפלו פגמים - כמו היעדר נימוק רלוונטי ומספק או התייעצות עם היועמ"שית - ואז ההחלטה תתבטל על-ידי בג"ץ, אך באופן כזה שיתאפשר לממשלה לבצע את תהליך ההדחה בשנית בדרך שיורה לה בג"ץ.
2 צפייה בגלריה


בניגוד לפיטורי ראש השב"כ, במקרה של היועמ"שית מרחב התמרון של השופטים מצומצם
(צילום: יואב דודקביץ, לע"מ, יאיר שגיא)
תפקיד ראש השב"כ, נסביר, מוסדר בחוק - ושם נקבע כי הוא "ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה", וכי "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו". לפי כללי המשפט המנהלי שנקבעו בפסיקה, אף שהחוק מקנה לממשלה סמכות לפעולה, הרי שלבג"ץ ישנה האפשרות להפעיל ביקורת שיפוטית על אופן הפעלת הסמכות - במקרה זה אופן הדחתו של ראש השב"כ. ככל שהעתירה תגיע להכרעה, הרי שבכל האפשרויות מלבד דחיית העתירות צפוי בג"ץ לצמצם את סמכויות הממשלה בפיטורי ראש השב"כ כפי שנקבעו בחוק, ולהגדיר את המקרים או הנסיבות שבהם ניתן לפטרו. בג"ץ אף עשוי להרחיב את הגדרת השב"כ בחוק כמי שאמון על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".
מרחב התמרון המצומצם בהדחת היועמ"שית
בניגוד לתפקיד ראש השב"כ, הרי שתפקיד היועצת המשפטית לממשלה אינו מוסדר באופן שלם בחקיקה. למעשה, חלק קטן מסמכויותיה מוסדר בכמה חוקים מפוזרים שאינם אחודים, ומרבית סמכויות היועמ"שית ותפקידה הוגדרו בפסיקתו של בית המשפט העליון. לממשלה ישנה סמכות לפטר יועצת משפטית לממשלה, אלא שזו לא נקבעה בחוק אלא בהחלטת ממשלה, שאימצה ואף החמירה את העילות לפיטורי היועמ"שית כפי שקבעה ועדת שמגר. במקרה הנוכחי, עילת הפיטורים היא כפי שנקבע בהחלטת שמגר והממשלה: "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".

מאחר שסמכות הממשלה להדיח יועמ"שית קבועה בהחלטת ממשלה, ולא בחוק, ומכיוון שהיועמ"שית היא שומרת הסף הבכירה ביותר בשירות המדינה, לבג"ץ יהיה קל יותר, לשיטתו, להתערב מאשר במקרה של הדחת ראש השב"כ. נראה שאין חולק כי ישנם חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועמ"שית, כך ששיתוף הפעולה ביניהם נפגע. אלא שבעתירות נגד הדחת היועמ"שית נטען כי בנסיבות ובנימוקים של הממשלה לא ניתן לפטר את היועצת המשפטית לממשלה משום שהיא ביצעה את תפקידה כהלכה כשומרת סף, ובשל ביצוע תפקידה זה התגלעו חילוקי הדעות עם הממשלה.
מרבית השופטים עשויים לקבל את הטענות הללו, ובכך להגדיר מחדש ולצמצם את יכולת הממשלה לפטר יועץ משפטי לממשלה לפי הקריטריון של "חילוקי דעות מהותיים וממושכים". נראה שבניגוד לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ, הרי שבמקרה של היועמ"שית מרחב התמרון של השופטים מצומצם יותר, ואין יותר מדי אפשרויות מלבד דחיית העתירות או קבלה שלהן. ישנה בכל זאת אפשרות, קיצונית במידת מה, שלפיה בג"ץ יעכב וימשוך את ההחלטה בעתירות במשך כשנה וחצי - עד הבחירות - וימתין לראות אם הממשלה שתקום תבטל את ההדחה ותמנע בכך את הכרעתו בנושא.